PEACE FOR ALL
New member
ללא נושא.
אני במצברוח מוזר היום. כל האפור הזה בחוץ עושה לי רע, המחלה עושה אותי חלשה, העיניים שלי נעצמות. לא ישנתי כמעט כל הלילה, היה לי חם נורא, החתולה צרחה מאחורי הדלת של החדר. כל כך חיכיתי לחופש הזה, אבל עכשיו אני רק רוצה שהוא ייגמר. איך שאני מסתכלת על זה עכשיו, זה בכלל לא הולך להיות חופש. יש לי אלפי דברים לעשות - ואין טיפה של זמן. גם כשאני אהייה בתל אביב או באילת, אני לא באמת אהנה. אני רק אחשוב על זה שבבית מחכות לי המון מטלות. תמיד זה ככה. אני לא אהייה רגועה עד שהכל יהייה מושלם וגמור. ובאמת שאני לא רואה את עצמי מסיימת הכל עד סוף החופש. המורים בבצפר חושבים שהם היחידים. כל אחד מפיל עלינו עבודות בלי רחמים. ואולי באמת אם היה לי את כל החופש הייתי מספיקה הכל. אבל אין לי. וזה מלחיץ אותי נורא. וחוץ מזה, פתאום תקפו אותי געגעועים אליו. לא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן.. ואני צריכה אותו. אני רוצה שהוא יחבק אותי. מן חשק כזה.. לא יודעת מה קורה לי. נהייתי רגשנית. שמתי לב שכל כמה זמן אני באה לפה עם אחת ההודעות האלה.. לפעמים יש לי צורך לפרוק הכל. ו... לא יודעת מה הנקודה. אלה פשוט מחשבות.
אני במצברוח מוזר היום. כל האפור הזה בחוץ עושה לי רע, המחלה עושה אותי חלשה, העיניים שלי נעצמות. לא ישנתי כמעט כל הלילה, היה לי חם נורא, החתולה צרחה מאחורי הדלת של החדר. כל כך חיכיתי לחופש הזה, אבל עכשיו אני רק רוצה שהוא ייגמר. איך שאני מסתכלת על זה עכשיו, זה בכלל לא הולך להיות חופש. יש לי אלפי דברים לעשות - ואין טיפה של זמן. גם כשאני אהייה בתל אביב או באילת, אני לא באמת אהנה. אני רק אחשוב על זה שבבית מחכות לי המון מטלות. תמיד זה ככה. אני לא אהייה רגועה עד שהכל יהייה מושלם וגמור. ובאמת שאני לא רואה את עצמי מסיימת הכל עד סוף החופש. המורים בבצפר חושבים שהם היחידים. כל אחד מפיל עלינו עבודות בלי רחמים. ואולי באמת אם היה לי את כל החופש הייתי מספיקה הכל. אבל אין לי. וזה מלחיץ אותי נורא. וחוץ מזה, פתאום תקפו אותי געגעועים אליו. לא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן.. ואני צריכה אותו. אני רוצה שהוא יחבק אותי. מן חשק כזה.. לא יודעת מה קורה לי. נהייתי רגשנית. שמתי לב שכל כמה זמן אני באה לפה עם אחת ההודעות האלה.. לפעמים יש לי צורך לפרוק הכל. ו... לא יודעת מה הנקודה. אלה פשוט מחשבות.
