העלת נקודות נכונות, ועדיין חסר הרבה
אינפורמציה, בנוסף למה שכבר הבאתי מקודם. למשל, 1. כמה בני נוער בישראל הם מחוץ לארון? על סמך כמה מראויינים המחקר מסתמך? יש הבדל משמעותי בין אם החוקרים הסתמכו על 100 בני נוער ל20,000. 2. מכיון שהמדובר בבני נוער, כמה מהפגיעות הפיזיות ניתן לשייך להתעללות ילדותית? על סמך מה קבעו החוקרים שהפגיעה הפיזית היתה על רקע נטיה מינית? בני נוער נטפלים ומציקים לכל מה שהם יכולים מכל סיבה שהיא. השאלה האם זה באמת הומופוביה per se או התעללות ילדותית ואיך ניתן להבחין בינהים? ובכלל - האם הילדים המציקים והמכים באמת יודעים הומוסקסואליות מהי? כשאני הייתי נער חשבתי שהומואים הם כמו חייזרים או משהו. לא היה לי שום מושג.. 3. עד כמה בני נוער יכולים לדעת בוודאות מהי האוריינטציה המינית שלהם? ברור שישנם שיודעים מגיל מאד מאד צעיר, אבל זה גם ברור שבגיל ההתבגרות בני הנוער מבולבלים ומתוסבכים בזהותם האישית, מי הם, מה הם, וכו'. כך שקשה לקבוע במסמרות שX אחוז לא יוצא מהארון בגלל פחד. יתכן שהדבר נובע מכך שזהותם המינית עדיין לא הבשילה והתגבשה. אגב, אני נוטה להטיל ספק בכל מחקר/סקר היסטרי. בשנה שעברה יצא מחקר הטוען כי 80 ומשהו אחוז מכל המבוגרים באמריקה מאמינים בסנטה קלוס. אני מסתכל סביבי ולא מכיר אפילו מבוגר אחד שמאמין בסנטה! אבל לפי המחקר, בממוצע, בקבוצה של 10 אנשים, 8 מהם מאמינים בסנטה.. כל מחקר היסטרי שחקרתי אותו לעומקו, התגלה לי בסופו של דבר כמגמתי, מסולף, מעוות, בלתי מבוסס, שגוי לוגי, או סתם שטותי. מכאן הסקפטיסיזם שלי לדברים כאלה..