ללא מילים...

נ ו ע ם

New member
ללא מילים...

מתעורר מוקדם בבוקר, מעיר את הקטנטנים, מלביש אותם, מכין להם לאכול. מארגן את כל הדברים, יוצא מהבית, מסיע את הקטנטנים - כל אחד למקומו. מגיע למקום העבודה, לא חושב על כלום, ושוקע בעוד יום גדוש של עבודה אין סופית. -------- לפנות ערב, "רץ" מהעבודה כדי להחזיר את הקטנטנים הביתה. בבית מחכה ארוחת ערב לכל המשפחה, אוכלים, מדברים, ואחר כך משחקים עם הילדים... כל היום עובר לו במעין מירוץ מטורף, מירוץ שלא משאיר לך הרבה זמן לעצמך, ואתה מחכה כבר ללילה. הקטנטנים סוף סוף נרדמו, האשה "נשפכת" אל המיטה, ואילו אתה... אתה סוף סוף מגיע אל הפינה שלך!!! -------- נכנס אל המקלחת, נועל את הדלת מאחור, פותח את המים החמים, ונותן לאדים למלא את החלל. נכנס אל האמבט, מתקרב... מרגיש את זרם המים החמים, עוצם את העיניים... והנה היא שוב עולה לנגד עיניך! היא שוב שם, כאילו לא זזה מיום האתמול, עומדת לה שם, והנה הלב... הנה הוא שוב מתחיל לפעום בחוזקה!! אין שם מילות אהבה... לא חיבוק, ואף לא נשיקה! כל מה ש"מדבר" שם הוא אהבתך! אצבעות הידיים מחליקות בין שערות ראשך, השפתיים צמאות למים, וכל כולך מרוכז בה!! ואך ורק בה!!! הדקות חולפות, המים החמים זורמים, ואתה מודה לאלוהים על אותם דקות ספורות על אותם רגעים! -------- יוצא מהמקלחת, ופונה לכיוון המיטה. מתכסה בשמיכה, נותן נשיקה לאשה שגם היא אהובה אך לא כמו ה... -------- אתה עוצם את עיניך, ממלמל... "לילה מקסים אהובה!" וחושב: האם היא אי פעם תדע?!... נועם.
 
וואו אתה כותב מקסים../images/Emo29.gif../images/Emo42.gif

אתה יודע אנחנו מנסים להקים חוג לכתיבה יוצרת בוואלי אם תהיה מעוניין תיצור קשר... אתה מתאר מצבים אמיתיים ואינטימיים בצורה מאוד פשוטה ונוגעת כאילו כל אחד מאיתנו הוא אתה מתישהוא איפהשהוא...
 

נ ו ע ם

New member
פסססטטטטטט.. בואי רגע...

קודם כל מה זה וואלי?! שנית, אני רוצה לגלות לך סוד... סוד שבא למעשה מאיזה שהוא נסיון חיים מאוד מאוד ישן! -------------------------------------- היו לי, בילדותי, שתי אהבות מאוד גדולות: האחת- אהבה לאופניים והשניה- שבאה כמה שנים אחריה... אהבה לריצה! עם האהבה הראשונה אפשר לומר שהגעתי לפיסגה... אבל... המעניין הוא שהדרך לפיסגה באה מאהבה! אהבתי לרכב על אופניים ובכל זמן פנוי הייתי גומא מרחקים עצומים! תארי לך ילד בן 10 שביום בהיר אחד בחופש הגדול אומר לאמא שלו שהוא סתם יוצא להסתובב עם האופניים והוא חוזר לאחר ארבע שעות שבהם הוא עבר 90 ק"מ!!! בוודאי שלא סיפרתי לאמא שלי... כי אחרת עד היום הייתי אומר עליה קדיש ואני לא מתכוון לוותר עליה כל כך בקלות! בכל אופן, מאמן בקבוצה מקצועית ראה אותי ביום בהיר רוכב על אופנים הוא היה על איזו ווספה ואני עקפתי אותו עם האופניים והוא עצר אותי בצד לשיחה וכך הגעתי לקבוצה מקצועית ולאחר כשלושה שבועות בלי הרבה אימונים מפרכים זכיתי באליפות הארץ ברכיבה על אופני מירוץ! ומאז... מאז לא הצלחתי לחזור על ההישג ולאחר כשנה פרשתי! ------------------------- חלפו להם כמה שנים ונסיבות החיים בצורה מוזרה ביותר גרמו לי לרוץ הרבה!!! (ברחתי מהמורים...
רדפתי אחרי בחורות...
) ולקראת הגיוס רצתי את המרתון הראשון שלי. זה היה בפורים! ת´אמת, לא כל כך התכוננתי לרוץ מרתון אבל הייתי מחופש עם תיק על הגב ותכננתי להעביר את החג ברחובות תל אביב וכך בטעות! לחלוטין בטעות הגעתי לשריקת הפתיחה של המרתון! והתחלתי לרוץ עם כולם כאשר אני עם תיק על הגב!! (כן כן! כבר אז הייתי עוף מוזר... אלא שאז הייתי עדיין גוזל
) ------------ אני לא יודע אם את מבינה בזמנים של מרתונים אבל רצתי 42 ק"מ ו- 195 מ´ בזמן של שעתיים ו- 47 דקות! ו....... נכון! אז נזכרתי בסיפור האופניים וידעתי שאני לא מתכונן לחזור על זה! רצתי! כי אהבתי לרוץ... רכבתי על אופניים כי זו היתה אהבת חיי!! ואני בטוח שהבנת מדוע סיפרתי לך את כל זה... נועם.
 
למעלה