ללא כל מחשבה

הצופה.

New member
לא

אלא אם תקרא לרגש משהוא לא מוגדר כמו דלחגכנ או כחהנג כל עוד תכנה אותו במילה רגש הוא כבר מחשבה
 
נכון יחסית

וחלקית. כי מה שאתה קורא לו מחשבה הוא לא מחשבה, אלא רק המילה או הכינוי. לא הדבר עצמו. מה שמייתר כל שיח בין אנשים, אם הם מתעקשים על העמדה הפילוסופית הזו. ואם אתה רוצה להיות נאמן לאמת, תאלץ לותר גם על העמדה הזו האומרת "כל עוד תכנה אותו במילה רגש הוא כבר מחשבה" או "אמת היא רק מחשבה" או "מדיטציה היא רק מחשבה" וכן הלאה. עכשיו בטח תגיד שלא הבנתי אותך או שלא הבנת אותי
וגם זו תהיה מחשבה שאינה מחשבה.
 

הצופה.

New member
עולם האשליות

השבוע ראיתי הרצאה על מישהוא מסביר שכל כימאי יודע ש-מים זה 2HO כאילו שכימאי מביט על מים הוא שואל איפה המים? אני רואה פה רק 2HO ואז הוא מביא סרט על מפל שזורם ומוכיח שכל רגע הכל משתנה ובכל זאת השם מפל נשאר מפל....אפשר גם להתבונן על רעם/ברק להבין כי שניהם שמות של אותה תופעה חסרת שם אך היא נקלטת בחושים שונים וזמנים שונים ולכן הם נראים כמשהוא אחר אך הם אותו הדבר כך גם רגש ומחשבה הם מאותו מקור רק בעלי איכות שונה ומהירות שונה עד שנדמה שהם נפרדים בפועל אני סתם מזיין את השכל כי אין לי שום מושג שאני יודע אותו עד סופו
 
הדוגמה עם המים טובה

אפשר להתיחס למים בכל מיני דרכים, לשתות ולחוש אותם בגוף, לגעת, לראות חומר וזרימה ושינוי (קלט חושי+תהליך שכלי), להזכר שלפי המדע מדובר במולקולה, לחשוב שהמים הם אשליה, לחשוב שמים זו רק מילה ואשליה זו רק מילה. ואין סתירה בין ההתיחסויות השונות הללו, הן באות לא אחת על חשבון השניה אלא משלימות ונוגעות ברבדים שונים של התפיסה האנושית. כל התיחסות נכונה יחסית ולא נכונה יחסית. השאלה יחסית למה. כל דבר הוא אשליה ולא אשליה, כתלות ביחס שלך. גם הדוגמה עם הברק/רעם טובה הרי מה אתה אומר? יש לנו אשליה שמדובר בשתי תופעות נפרדות. בכלל זוהי אותה תופעה חסרת שם. האמנם? אתה בטוח? כאשר אתה אומר זוהי תופעה אחת, זו גם נקודת התיחסות מחשבתית, שאינה עדיפה על החלוקה לתופעות נפרדות. הופיעה לך מחשבה "ברק ורעם הם אותה תופעה חסרת שם". מסקנה על המציאות. הנסמכת על זכרון, הגיון, ידע מוקדם, מחשבות אחרות קודמות. למשל "אור מהיר מקול ולכן רק נדמה לי שהרעם התרחש אחרי הברק". זוהי רק מחשבה. גם הקביעה האם מחשבה זו נכונה היא רק מחשבה. ואפשר בנקל להוכיח שמדובר בשתי תופעות נפרדות. כי הן שתי תופעות נפרדות *בשבילך*. בדיוק כמו שהכימאי רואה מים ומדמיין מולקולה כי כך למד, גם אתה חוזה בברק/רעם ומדמין שמדובר בתופעה אחת כי כך למדת. בפועל כל מה שיש לך הוא אותה תפיסה חושית בהווה, של אור ואז קול. לכן אכן מדובר בשתי תופעות (כמובן, זוהי אמת יחסית מאוד), או אינסוף תופעות. לסיכום
הצופה רואה בשמיים אור, ואז עולה בו המחשבה "ברק". הוא שומע קול גדול דמוי פיצוץ, ואז עולה בו המחשבה "רעם". אחר כך עולות עוד מחשבות כגון "ברק ורעם הם לא נפרדים אלא אותה תופעה". ואפשר ככה להמשיך עד אין קץ. תמיד אני צופה בצופה ועולה בו המחשבה "הצופה, הברק והרעם אינם תופעות נפרדות אלא תופעה אחת חסרת שם מאותו מקור, רק בעלי איכות שונה ומהירות שונה עד שנדמה שהם נפרדים". ואז הוא הולך לשתות מים.
 

lightflake

New member
אבל איך בכלל תוכל לחפש רגש ללא המחשבה

שתכוון אותך ? ואיך תדע שמה שמצאת שם זה רגש ולא נניח... פיל אדום ? וגם אם נניח שמצאת רגש איך אתה יודע להבדיל בין כעס לפחד או לאושר בלי המחשבות שמתייגות את הרגש?
 

Mist2

New member
הספרות מלאה בדוגמאות מהסוג

של אדם המרגיש דבר מה בפעם הראשונה, הוא איננו יודע להגדיר אותו אך ישנה הקרה וזיהוי שמדובר באיכות מסויימת הנבדלת מהדברים האחרים. כך הדבר גם עם ילדים. מה קורה עם חיות ? האם יש להם את היכולת לחשוב? מה ש בטוח שלכולם יש את היכולת לחוש ולנוע ולחלקם יש גם יכולת מסןימת להרגיש. מי שעבד עם יונקים גדולים יכול להבין על מה אני מדבר.
 

lightflake

New member
עזוב את הספרות רגע

אני שואל אם אתה מסוגל למצוא רגש ללא כל מחשבה
 

Mist2

New member
2 דברים

1) אני לא יעזוב את הספרות 2) רשמתי תגובה מפורטת על כך שכן אני יכול, אך משום מה תגובה זו לא פורסמה. אז כרגע נשאיר את הדברים כך :)...
 

lightflake

New member
מבלי לעזוב את הספרות אפילו לרגע

אתה עדיין בהכרח שבוי בתוך עולם הבנוי ממחשבות ניסיתי לכוון לדבר אחר
 
למעלה