ללא כותר(ו)ת

ophra

New member
ללא כותר(ו)ת

(לפני שימאס לכם ממני לגמרי, ממשיכה לשפוך עוד קצת ואולי גם לענות לשאלות של חופשיה, לפחות בחלקן
) נמצאת במקום מוזר ולא מוכר כזה שבו אין הגדרות אין שום תווית לשים לנו מעל הראש שתתאים ותתאר במדויק את החלל הזה שבינינו. אנחנו "חברים טובים", זה בוודאי נכון אבל זה רחוק מלהיות כותרת ממצה אנחנו לא "זוג" ולו מהסיבה הפשוטה שאנחנו הולכים בכל לילה לישון כל אחד במיטתו
אבל גם מעוד הרבה סיבות אחרות יש בינינו סוג של שותפות אבל היא נובעת כרגע לפחות בעיקר מהמגורים (הזמניים) תחת אותה קורת גג יש בינינו אהבה. הדדית. זה ברור, גם בלי להגיד את זה ב"דרך המסורתית"
זו גם לא אהבה אפלטונית או "חברית" כמו שנוהגים להגדיר מדי פעם מתח מיני גם הוא קיים, בכמויות מרשימות
אבל גם בלי המתח הזה, האהבה היא כזו שיש בין גבר לאשה ולא כמו זו שיש בין שני חברים, לא משנה מה מינם ולמה אין סקס? כי להכנס עכשיו למיטה ביחד בשביל לעשות סקס זה בלתי אפשרי כבר... אם נכנס עכשיו למיטה ביחד זה יהיה בשביל "לעשות אהבה" וזה עדיין מפחיד מדי גם בשבילי ועוד יותר בשבילו ואני, שבכל הזדמנות אפשרית הנפתי את דגל ה"שחרור ממוסכמות" נדרשת עכשיו להשתחרר מהמוסכמה היומיומית והאוטומטית ביותר שאני מכירה: הגדרות מה אני אגיד לכם? זה לא פשוט... זה מבלבל להשאיר שאלות תלויות באויר בלי תשובה ("אז מה יהיה?" "מה את רוצה שיהיה?" "לאן זה ימשיך?") ולהרגיש עם זה טוב לא להזדקק לתשובות כדי להרגיש טוב כאן ועכשיו פשוט להיות. עפ
(ללא כותרת)
 

מצוטטת

New member
בשיא הרצינות

ועם כל הכנות שאני מסוגלת לגייס ואת הרי יודעת הייטב , שהיו עד היום ים של שרשורים עם ובלי כותרת שלך שהיה לי קשה לענות/להתייחס מאי אילו סיבות אובייקטיביות והנה דפקא זה הכי מתחבר אלי מה מתחבר... כאילו דיברת בשמה של מצוטטת.... זה נשמע/נקרא לי מה זה מתאים לא יודעת מה איתך, אבל לי זה בדיוק המתכון הנכון
בלי הגדרות בלי תוויות בלי בטחונות בלי התחייבויות לטווח הארוך (יש בכלל דבר כזה) אבל גם עם פחות ספקות עם פחות לבטים (אפילו "טעמנו זה את זו תחת קורת גג אחת) לזמן קצר וקצוב, והאופציה ההיא ...זוכרת שנינו יחד וכל אחד לחוד ב-
שלו... שרירה קיימת...... אה.....כן והכי הכי חשוב הריגוש הזה ב-
גם הוא שם לא במפצים גדולים בנגיעות הקטנות תגידי לי אישונ'ת מי צריך כרגע יותר מזה אחללה התחלה..... בעייני |מצוטטת התחברה לכל מילה... ונזכרה בשרשור שהביאה לא מזמן בין חברות לאינטימיות....|
 

מצוטטת

New member
../images/Emo41.gif הבהרה נוספת ../images/Emo41.gif

כשכתבתי אפילו טעמנו זה את זו תחת קורת גג אחת מצוטטת כמובן התכוונה לאותם דברים קטנים/גדולים בקשרים האינטימיים בהם אנו חולקים קורת גג אחת ממברשת השינים......עד למיקומם של הגרביים לאותם פרטים אינטימיים בקשר שכל כך קשה לסדר אחרי זמן של הרגל לגור עם עצמך |מצוטטת שמצאה צורך להבהיר לבל יוצאו מילותיה מהקשרם|
 

mr_lonely

New member
זה בדיוק מה שהבנו......./images/Emo3.gif

למה הרגשת צורך להבהיר ?????
 

מצוטטת

New member
ה- הבהרה !!!

כאחת שהמושג רגישות קרוב לליבה משתדלת לנהוג כך גם עם חבריה למיקלדת זה אף פם לא מזיק ת'לא חושב? ממצוטטת ביום עבודה מטורף, תחזור הערב להמשיך ולקרוא
 

mr_lonely

New member
זה תמיד עוזר !!!

כל הכבוד לרגישות הרבה ! ואם היה צליל של משהו בדבריי כי אני מריח צליל של זעם בדברייך... אני מתנצל !
 

ophra

New member
זה יכול להיות גם אחלה המשך...

דפקא מוצא חן לי יותר ויותר הריגושים הקטנים האלה ב-
בלי מפצים גדולים אלא דפקא בנגיעות הקטנות... תודה אשה, ואם בא לך להביא לכאן את השרשור ההוא על חברות ואינטימיות (שאני, בעוונותי, לא ממש זוכרת...
) אני בטוחה שיהיה לי מה ללמוד ממנו נ.ב. ההבהרה, מבחינתי לפחות, היתה ברורה גם לפני שהבהרת
עפ
(שיש לה עוד המון הערות ושאלות על ההודעה הזו, אבל תעצור בינתיים כאן)
 

מצוטטת

New member
../images/Emo124.gif גיברת מִינהלת סורי למשרד

I NEED צוטטת עוד לא יודעת איך עושים קישור
אבל גם ללא קשר (המילים שלך פשוט הזכירו לי......) שדפקא קשר שמתחיל ומתגלגל כמו שאת מיִגלגלת לנו תו'על המסך בקצב קיצבי, לא מהיר מידי כמו לא איטי ומייגע עם קסם ניסתר, אבל גם בלי התניות אז מצוטטת מוותרת הפם על מיחזור כדי שלא תחזור ותרגיש שוב צורך להתנצל. מואההההההה.
 

Lonely In Blue

New member
מה אומר לכם, חברים...

אצלי מצב הרוח כמו זה של כתבנו דן סממה. רק בלי אמריקאים בעסק. כשאני במצב רוח כזה, עדיף לשתוק. אני מכיר את עצמי. אני עלול להתנפל בלי לעצור רגע לעשות חושבים. מצד שני, עוד מעט יכריזו עלי כעל נפקד. אז, כיון שאני מרגיש חובה להתבטא, וכיון שאני מודע לסכנה שבדבר, אבקש מראש לקחת את דברי לפי מה שמתאים להם, כחומר שאינו ראוי לקריאה. מה ל'גיד לכם, אני 'תבלבלתי לגמרי. ניצת היקרה אוהבת, אבל עוזבת. בעיניו דמעות, בליבה כאב. שניהם אוהבים, אבל, מסיבה עלומה כלשהי, לניצת לא טוב עם זה. אני משער שיש לה את הסיבות שלה, ומעבר לציניות שלי, סביר להניח שיש הגיון בהחלטה שלה. רק, שאני, שאינו יודע מהו, שניזון רק על פי מה שנכתב כאן, איני מצליח להשתחרר מן ההרגשה של "עולם הפוך, תוהו ובוהו. הדגים עלו על העצים, והצוללות בכבישים". מודה, אני לא מומחה גדול בהפעלת ההגיון כאשר מדובר באהבה. עבורי, אם אוהב - אז אוהב. ושההגיון ילך לטייל ויעזוב אותי בשקט. נו, אמרתי שאני מבולבל, נכון ? עפרה היקרה, מדברת על אהבה שיש בין גבר ואשה, על מתח מיני שקיים בכמויות מרשימות, ועל כך שאם להיכנס למיטה עכשיו, זה לא יהיה בשביל סקס אלא בשביל לעשות אהבה. אבל שניהם הולכים לישון איש איש בחדרו במיטתו,והשאלות כמו מה יהיה ומה רוצים שיהיה נשארות באוויר ללא תשובה. אז, זה לא שאני מנסה לתת הגדרה למצב, אבל אני פשוט מנסה להבין למה שני אנשים שאוהבים ונמשכים אחד לשני, חיים יחד תחת אותה קורת גג, אבל מתנהגים כאילו היו צמד שחקנים בתפקידים ראשיים שמשחקים את "מלך סיאם ואני". חשבתי לתומי שהחיים יותר פשוטים מאשר בסרטים. שבחיים, אוהבים או לא אוהבים. אז אולי המצב הזה של הליכה עקב בצד אגודל, של התגברות איטית על עכבות, ראוי לפירגון. אבל איני מסוגל לפרגן למשהו שאיני מבין. לאחל שזה יתגלגל לכוון חיובי, ושעפרה תמצא את עצמה במצב שבו טוב לה, אני מסוגל, וגם מאחל. ואסיים בציטוט דבריו של פיליפ בובאר : "מספיק עצוב שאין לי מה להגיד. אם בנוסף לכך היה גם צריך לשתוק..."
( מתקשה בעצמו להחליט אם דבריו רציניים )
 

מצוטטת

New member
בוא אני אנסה לעזור לך להחליט

הדברים שלך בהחלט נוגעים
ומשוכנעת שאחרים יסכימו איתי
 

ophra

New member
החיים יותר פשוטים מסרטים?? ../images/Emo12.gif

איך הגעת למסקנה הזו לונלי יקירי??? בסרטים זה עובד בערך ככה: בחור פוגש בחורה בחור ובחורה מוצאים חן זה בעיני זה (לפעמים יש וריאציה, ואפילו הם לא יודעים את זה, אבל אנחנו, הקהל, יודעים
) בחור ובחורה נתקלים בקושי להיות ביחד בחור ובחורה פותרים את הקושי להיות ביחד בחור ובחורה חיים happily ever after איפה ראית דבר כזה קורה בחיים? בחיים, לפחות באלו הפרטיים שלי (כפי שהם כרגע) אין שחקנים בסרט מקסימום אנחנו שחקנים בסרט של עצמינו ובסרט הזה אין קרינולינות וארמונות של זהב אלא טרנינג, סיגריה, וספות שכבר מזמן צריך להחליף
עפ
(שתמיד חלמה למדוד קרינולינה ולרקוד איתה ואלס על רצפת שיש)
 

Lonely In Blue

New member
ראי, הכל ענין של קונספציה...

הקונספציה הנהוגה בקולנוע היא בדיוק כמו שכתבת, רק שהסדר הלוגי הוא הפוך. הקולנוע שבוי בקונספציה האומרת שלסרט צריך להיות Happy end. כדי שיהיה Happy end צריך שאקורד הסיום יהיה "בחור ובחורה חיים happily ever after" ולכן מתחילה כל התסבוכת. בחיים, לעומת זאת, בחור פוגש בחורה, בחור ובחורה מוצאים חן זה בעיני זה, בחור ובחורה מנסים למצות את אהבתם ומתחילים לעשות את כל השטויות האפשריות. לפעמים זה נגמר ברגל שבורה למי שמרוב ניסיון למלא את הקשר בתוכן הולך לעשות סקי, כשהוא מעולם לא ראה שלג. לפעמים השטויות הן מסדר גודל יותר רציני כמו התעסקות עם טבעות, שבועות והבטחות. ואחרי זה, באה הרגיעה, ואיתה גם העייפות. לפעמים העייפות היא כזאת שהקשר נשאר רק הודות לעייפות. לפעמים העייפות היא מוכוונת אובייקטים, רק כלפי הבחור/ה שכבר הפך/ה לבן/בת זוג, ואז מפרקים את הקשר, וכל אחד מהם ממשיך את מסעו בגלקסיה בגפו. אז כיון שאין מחוייבות מראש ל "סוף טוב, הכל טוב", חשבתי שהחיים יותר פשוטים, שאפשר להשתולל וללכת עם נטיות הלב, ומה שיהיה יהיה. וברור שהתקווה היא בכל זאת ל Happy end.
( מנסה להיזכר מי שיחקה עם יול ברינר ב"מלך סיאם ואני" )
 
אני חושבת לונלי

שהחיים באמת פשוטים רק אנחנו מסבכים אותם... | ניצת שמשתדלת לתת לנטיות הלב זכות קדימה |
 

ophra

New member
נראה לי שעלית כאן על משהו.. ../images/Emo13.gif

אתה אמרת - "ואחרי זה, באה הרגיעה, ואיתה גם העייפות" וכל מה שמגיע אחרי כן, עם העייפות, בעסקת חבילה כזו או אחרת ואני אומרת - איפה שאין סערות, וריגושים, וזיקוקים ורעידות אדמה שם גם לא מגיעה העייפות שעם הרגיעה איפה שהנעים הוא בקטן, בליטופים, בריחוף קל יש למעשה רגיעה מתמשכת, שאינה מעייפת נכון?
סתם מחשבה שהתעוררה אצלי עם קריאת שורותיך... עפ
(רגועה ולא עייפה)
 

Lonely In Blue

New member
אופס....

אין סערות, אין ריגושים... כנראה התבלבלתי בשירשור
אבל באופן עקרוני, היכן שאין סערות, יש עייפות מסוג אחר. עייפות מה"אין". אני אכן חושב שהקשר הכי טוב שיכול להיות נוצר על בסיס חברות. לא זיקוקין ולא רעידות אדמה. אבל לאחר שנוצרה החברות, מגיעים לשלב הריגושים. וגם לסערות. האמת, 'תבלבלתי מהמעבדה שלך. כי חשבתי שיש כבר ריגושים וסערות. ואז זה נראה כאילו להחזיק את הנתרן והכלור או לפחות אחד מהם, בתוך חנקן נוזלי, כדי שלא תיווצר ריאקציה ביניהם. במקרה של נתרן וכלור יש לזה הצדקה, כי בריאקציה יווצר פיצוץ. אבל אם מדובר על מימן וחמצן תהיה רק בעירה, שיחרור של אנרגיה, ואנרגיה, כידוע, מניעה את העולם. חשבתי שקיימת הסכמה כללית לגבי שירו של ארקאדי דוכין "להרגיש".
( כל כך עייף שכבר אינו יודע אם עייף מן ה"אין" או שסתם עייף )
 

ophra

New member
האמת, גמני 'תבלבלתי... ../images/Emo9.gif

מהמעבדה שלי דווקא המילים שלך חוזרות לעשות לי קצת סדר אז ככה: קודמקול - צודק. יש הסכמה כללית לגבי השיר ההוא של ארקדי ואפילו יישמתי חלקים ממנו ב"ניסוי" שערכתי...
שניתקול - צודק. יכול להיות שלב של עייפות מה"אין" וזה בדיוק השלב שאליו כנראה הגיע הניסוי שלי ולכן יש לסיים אותו ולחזור לחיים האמיתיים לראות אם שם "יש" או במילים אחרות - האם הניסוי מצליח גם על בני אדם...
שלישיתקול - צודק: היו ריגושים במעבדה שלי אולי לא סערות, אבל ריגושים ורגשות בוודאי שכן עכשיו נוצרה "אווירת סוף קורס" אז יש בעיקר "....." רביעיתקול - לא יודעת מהחיים שלי בכימיה!
אז אני לא יכולה להתייחס לעניין הנתרן והמימן וכו' רק מסכימה שאנרגיה היא זו שמניעה את העולם...
תודה איש יקר סידרת לי קצת את המחשבות בראש
עפ
(מישהו יכול למצוא הגדרה הפוכה ל"שבירת דיסטנס"?
)
 
למעלה