ללא כותרת.
כמה אני צריכה עכשיו איזה חבר/ה טוב/ה שיקשיב לי,שיתן עיצה שיעזור לי במה שאני עוברת עכשיו. כמה חסר לי ממש עכשיו האדם הזה שאפשר להתקשר אליו בכל שעה ופשוט לבכות ולשחרר ולדעת שהוא מקשיב באמת.. אבל אין לי כזה,ומעולם לא היה. זה אף פעם לא הפריע לי יותר מידי,כי גם ככה אני בן אדם סגור ומופנם ולא מספרת גם לקרובים ביותר אלי מה באמת קורה לי בראש. אבל עכשיו... כשאני מרגישה כל כך אבודה וחסרת אונים... ולא יודעת מה לעשות... עכשיו זה פתאום חסר לי. אז עכשיו אני יושבת לבד עם הגוש הזה שחונק בגרון.כותבת קצת (וזה באמת עוזר במשהו),חושבת קצת,מנסה למצוא משהו שיסיח את דעתי.
כמה אני צריכה עכשיו איזה חבר/ה טוב/ה שיקשיב לי,שיתן עיצה שיעזור לי במה שאני עוברת עכשיו. כמה חסר לי ממש עכשיו האדם הזה שאפשר להתקשר אליו בכל שעה ופשוט לבכות ולשחרר ולדעת שהוא מקשיב באמת.. אבל אין לי כזה,ומעולם לא היה. זה אף פעם לא הפריע לי יותר מידי,כי גם ככה אני בן אדם סגור ומופנם ולא מספרת גם לקרובים ביותר אלי מה באמת קורה לי בראש. אבל עכשיו... כשאני מרגישה כל כך אבודה וחסרת אונים... ולא יודעת מה לעשות... עכשיו זה פתאום חסר לי. אז עכשיו אני יושבת לבד עם הגוש הזה שחונק בגרון.כותבת קצת (וזה באמת עוזר במשהו),חושבת קצת,מנסה למצוא משהו שיסיח את דעתי.