Just לובלו
New member
ללא כותרת
"כשהאצבעות שלו עברו עליי טיפות טיפות, והאוויר ריחף והתהפך, הוא אמר - את הכנפיים היפות שלך, אסור לך ללכלך". כמה דבילי ויפה זה שלא מוצאת את המילים לתאר למה מחייכת ככה, וכמה מתוק זה שלא מחפשת סיבה? כמה עמוק זה להרגיש איך הזמן עוצר, להרגיש קרוב ואמיתי, אולי יותר מאי פעם. הוא ספק נדהם, ספק לא, בעיקר מתגובות גופי והפתיחות המינית. מספר לי בפתיחות על עצמו ואני מקשיבה באמת. מתעניינת. לא יכולה לחדול מלהביט בעיניו, בדיוק בזמן שהוא שוב מחמיא לי על עיניי. זוכרת שאמרו לי פעם שאם מביטים זה לזה עמוק בעיניים, אפשר לראות הכל. לראשונה, לא פחדתי להביט. צחוקנו משתלב בפאב ההומה, מגיעים אחרי שרגעים ספורים הוא הראה לי איך נוגעים בכוכבים. "לחיים", מרימים כוסית על ספת ישיבה, אני בין רגליו, נשענת עם גבי. הוא אוכל לי את האוזן והצוואר בביסים קטנים, מנשק ונושף. ממשיכה לחשוב שחולמת. השעה אחרי 4 לפנות בוקר, מוצאים את עצמנו לבד בחוף הים, שותים קפוצ'ינו חם מכוס אחת. הרגשתי קסום, לא מוצאת את המילים לתאר. "אני מוצאת בחוץ זכוכיות זוהרות ומתנצנצת בלי בושה". "קמת עם חיוך?", שאלת כשדיברנו מס' שעות אח"כ, מחייכת ועונה בישירות - "מי הצליח להירדם??" "כשהוא שתה אותי מן השפתיים לנצח מתמתח או לדקה רכה וארוכה, הוא אמר מי שמכיר את שני פניי הירח, יכול גם להרוג בנשיקה". (הפוסט נכתב בהשראת השיר של ריטה - "לאלף נמר")
"כשהאצבעות שלו עברו עליי טיפות טיפות, והאוויר ריחף והתהפך, הוא אמר - את הכנפיים היפות שלך, אסור לך ללכלך". כמה דבילי ויפה זה שלא מוצאת את המילים לתאר למה מחייכת ככה, וכמה מתוק זה שלא מחפשת סיבה? כמה עמוק זה להרגיש איך הזמן עוצר, להרגיש קרוב ואמיתי, אולי יותר מאי פעם. הוא ספק נדהם, ספק לא, בעיקר מתגובות גופי והפתיחות המינית. מספר לי בפתיחות על עצמו ואני מקשיבה באמת. מתעניינת. לא יכולה לחדול מלהביט בעיניו, בדיוק בזמן שהוא שוב מחמיא לי על עיניי. זוכרת שאמרו לי פעם שאם מביטים זה לזה עמוק בעיניים, אפשר לראות הכל. לראשונה, לא פחדתי להביט. צחוקנו משתלב בפאב ההומה, מגיעים אחרי שרגעים ספורים הוא הראה לי איך נוגעים בכוכבים. "לחיים", מרימים כוסית על ספת ישיבה, אני בין רגליו, נשענת עם גבי. הוא אוכל לי את האוזן והצוואר בביסים קטנים, מנשק ונושף. ממשיכה לחשוב שחולמת. השעה אחרי 4 לפנות בוקר, מוצאים את עצמנו לבד בחוף הים, שותים קפוצ'ינו חם מכוס אחת. הרגשתי קסום, לא מוצאת את המילים לתאר. "אני מוצאת בחוץ זכוכיות זוהרות ומתנצנצת בלי בושה". "קמת עם חיוך?", שאלת כשדיברנו מס' שעות אח"כ, מחייכת ועונה בישירות - "מי הצליח להירדם??" "כשהוא שתה אותי מן השפתיים לנצח מתמתח או לדקה רכה וארוכה, הוא אמר מי שמכיר את שני פניי הירח, יכול גם להרוג בנשיקה". (הפוסט נכתב בהשראת השיר של ריטה - "לאלף נמר")
