ללא אם

katzron

New member
ללא אם

אני בהריון חודש שביעי אמא לא בחיים כבר 3 שנים הבן זוג עזב אותי כי לא מתאים לו ...ולא מתאים לו.... אחרי שאמא נפטרה חלמתי על הקמת משפחה גרתי עם החבר שלי והחלטנו ביחד שאנחנו רוצים ילד וחתונה הוא התחרט והחליט שאנחנו לא מתאימים רק שהיה מאוחר מידיי ואני כבר בהריון החלטתי לא לוותר ולהמשיך עם ההריון המתוכנן ברוך השם אני בסדר, בריאה , עובדת אבל יש רגעים שפשוט קשה לי והיום זה אחד הימים האלה קשה לי נורא שאמא לא פה לדעת מה היא היתה אומרת לדעת שהיא היתה פה לדאוג לי (אפילו שאני יודעת שהיא דואגת לי מאיפה שהיא נמצאת) אני מרבה לחשוב עליה בתקופה האחרונה וזה כואב שהיא לא פה היא אהבה כל כך ילדים ועבדה במעון של ויצו(ילדים מאומצים) כ20- שנה וכשהייתי ילדה הייתי הולכת איתה לעבודה ומשחקת עם כל הילדים המתוקים אמא כל כך אהבה ילדים ורצתה כל כך שגם לי יהיו ועכשיו היא לא תוכל לראות אותם אני יודעת שרק אתן כאן בפורום יכולות להבין את ההרגשה ועל מה אני מדברת אז החלטתי לכתוב כי היום זה אחד הימים האלה שאני נורא בודדה בלי אמא וחושבת עליה כל היום חשבתי אולי להצטרף למפגש שאתן מקיימות אם זה לא כל כך קשה לאשה בהריון להתמודד ויכול לעזור אשמח אם תחזירו לי תשובה שבת שלום
 

אשבל1

New member
שלום לך

ואם את חדשה אז ברוכה הבאה... הסיפור שלך מאוד ריגש אותי, עצוב ויחד עם זה משמח, שעומד להיות לך שותף או שותפה קטנטן לחיים, זה מביא הרבה שימחה יחד עם כל הקושי הכרוך בכך במיוחד כאם חד הורית. אני אשמח לפגוש אותך במפגש, גם עבורי זהו מפגש ראשון. אשמח לשמוע עוד עלייך, האם יש לך עוד משפחה? תעני ככל שתרצי לשתף כמובן. שתהיה לך שבת שלום וליטוף חם לבטן ממני..........
 
חמודה אני איתך בכל מה שתרצי...

גם אני חדשה בפורום הצטרפתי לא מזמן בזכות אחותי...פה הבנות נורא תומכות ומשרות חום ואהבה למרות שאנחנו לא כל כך מכירות זה נורא כיף לדעת שישי לך איפה לפרוק את הכאב הנורא הזה שאמא לא נמצאת ביוםיום... אני בת 20 השתחררתי לא מזמן מהצבא אמא שלי נפטרה לפני שנה וארבעה חודשים באמצע שהייתי בצבא אני היום לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ומה חשוב לי שיהיה אין לי את ההדרכה של אמא שלי אבל אני מנסה תמיד לחשוב מה אמא שלי הייתה אומרת על כל מיני מקרים בקשר לאחים שלי או שאולי סתם היא אמרה לי משהו שיכול לייעץ לי לגבי הבעיה הניצבת בפניה זה לא הבי כיף שאין עם מי לדבר ולהתייעץ אבל זה מנחם לנסות לייעץ לעצמך על פי דברים שהיא היתה אומרת או עושה... בכל אופן את עכשיו לא תהיי לבד יהיה לך ילד או ילדה ותוכלי להתנחם ולאהוב על ידי התינוק הזה אני כל כך שמחה בשבילך....אין כמו חיבוק של ילד שאוהב אותך כשאת עצובה... שאני עצובה וכואבת ואחיינית שלי בת 6 או אחיינית שלי בת 3 באות ומנשקות אותי ומחבקות אותי ואפילו מנגבות לי את הדמעות זה נורא עוזר...אז המון המון מזל טוב והמון
והמון
 
שלום לך katzron !

ברוכה הבאה לפורום שלנו. אני מבינה שאת בתקופה מאוד לא קלה להתמודדות עכשיו. את גם בלי אמא, בן זוגך נטש אותך, שזה גם קשה בפני עצמו, במיוחד לחברות מועדון-חרדת-הנטישה, וגם עכשיו קשה שבעתיים, כי את בהריון - זה משהו שונה לגמרי, ואפילו קצת קשה לתפישה [אם כי בטח כולם אומרים לך שעם מישהו שמסוגל לנטוש במצב כזה, עדיף כבר שלא להיסמך עליו... ועדיין - קשה מאוד להתמודד עם זה]. ובנוסף - את בהריון ראשון. מצב חדש ולא ידוע, המון סמיני שאלה, זה קשה לכל אחת בהריון ראשון, ואת עוד מתמודת לבד. הוסיפי לכך את כל השגעת ההורמונלית שחוגגת לך בגוף - ולא פלא שכ"כ קשה לך. אינני יודעת מי כן נמצא לצידך? האם יש לך עוד משפחה, חברות, נשים חד הוריות שאת נמצאת בקשר איתן? יקירתי, אין לי פתרון קסם, הלואי שהיה. אבל אני מאוד מזמינה אותך, וגם מאוד ממליצה לך, להישאר איתנו. יש כאן קהילה קטנה וחמה ותומכת, יש כאן נשים מכל הסטטוסים המשפחתיים, שעברו דבר או שניים בחיים, וגם אם לא עברו בדיוק את מסלול החיים שלך, עדיין הן יכולות להבין, להציע תמיכה רגשית, ולא פעם גם רעיונות מאוד מעשיים ואינסטרומנטליים להתמודדות. אניחושבת שבתקופה הזו חשוב לך להשיג לעצמך כל תמיכה אפשרית. אנחנו נשמח להיות חלק ממעגל התמיכה שלך.
 
למעלה