ללאה

onesoul

New member
ללאה

היי לאה ! זה שי שהתייעץ איתך ומתייעץ איתך שוב. ציינתי בעבר כי אני חונך ילד בן 12 בכיתה מיוחדת. ז"א ע"פ מה שהבנתי מאימו באותו זמן שהוא פשוט קצת מפגר בחומר לגיל שלו. יש לציין כי אני רואה בילד פונטיצל אדיר להצלחה בלימודים. טוב אז הבעיה שלי איתו עכשיו היא כזו: אז לקחתי לספריה ואיכשהו הוא התרגל לרעיון ואף מצא חן בעיניו אך לא בדיוק כבש את ליבו רעיון הספריה. היום אני בא לחנוך אותו וקשה לי לרכז אותו ולעבוד איתו על השיעורי הבית שלו, הוא פשוט צריך לסגור קצוות. היום 4 שעות ביליתי במחציתו ומתוך זה סה"כ 40 דקות עבדנו על שיעורי הבית. הילד חולה על כדורגל ומבחינתו הוא לא רואה את הטעם או את הסיבה ברכישת השכלה. אני, כספורטאי לשעבר שרצה לפתח קריירה של ספורטאי שתהווה מקור פרנסה ראשי בחיי, נאלצתי בשל פציעה לחדול מלחלום חלומות כאלה ומאז ומתמיד ובמיוחד לאחר הפציעה, שמתי דגש על ההיבט הלימודי שבחיי. אני נותן אותי כדוגמא ומנסה להעמיד כל מיני תרחישים או דוגמאות אשר ימחישו את הצורך בללמוד מתמטיקה, תנ"ך או כל דבר אחר לשם צורך. הילד רוצה ללמוד אך אני רואה בעיניו את האיבוד של הסבלנות מגיע. יתכן כי אני שוכח את העובדה שהוא ילד ורמת הריכוז שלו והרצון ללמוד קטן משלי אך זה אינו פרמטר לבחינת יכולות הלמידה שלו. וואלה לפעמים אני לא יודע מה לעשות או לומר לו בכדי לכבוש את ליבו ולקרבו לחיק הלימודים. אני אומר לעצמי, קיבנמט יש לילד שכל ורצון (אמנם קטן אך מצוי) והוא רואה בכדורגל כביטוי לכול עולמו. בבקשה תני עצות לרכז אותו למקד אותו לגרום לאהוב את הלימודים ולעמוד על חשיבותם ואם אפשר בקצת. הילד פילוסוף לא קטן אנא חושי לעזרתי שוב מודה לך מקרב לב שי לוי
 

לאה_מ

New member
שי, נשמע לי ש-40 דקות זה לא מעט זמן

לעבוד על שעורי בית. אם הוא מאד אוהב כדורגל, אולי תציבו מטרה (נניח, לסיים את השעורים בחשבון ותנ"ך) שאחריה תצאו לשחק כדורגל. כך הוא גם ילמד וגם "יהיה לו למה לחכות". אני חושבת שהבילוי המשותף שלכם לא פחות חשוב עבורו מאשר הלימודים. לאהוב את הלימודים לומדים מתוך עניין ומתוך הצלחה. אם תצליח להפוך את החומר למעניין עבורו - נראה לי שהוא יאהב את זה יותר, וכך גם אם הוא יראה שהוא מצליח. אתה יכול אולי לנסות ליצור קשר עם שחקן כדורגל כלשהו (אולי דרך האינטרנט, מישהו בעל מודעות חברתית), שיספר לילד על שילוב של לימודים וכדורגל. אשמח אם יתפתח כאן דיון על עידוד לימודים בשיטות יצירתיות
אז יאללה...
 

דסי אשר

New member
להורה, וגם לחונך- לא טוב להשליך

מההיסטוריה האישית שלו על ילדיו- ובמקרה הזה על הילד שאתה חונך. אמנם הוצמדת אליו , אולי, בעיקר כדי שיתקדם בלימודים. אבל, מה לעשות, מסיבות אלה ואחרות מעניין אותו כדורגל. כדי ליצור קשר עם הילד, ותנאים מתאימים לעורר בו את המוטיבציה ללימודים, יצירת הקשר, הצבתך במקום מאד משמעותי עבור הילד- בהחלט יתכן שיביאו אותו למקום אחר ביחסו את לימודים. ביתי, שלא הייתה זקוקה לחונך, מוכשרת -לימודים לא ענינו אותה. היא כיום בת 25. עדיין לא למדה לימודים מעבר לתיכון(+ בגרות). אבל משום שהיא מוכשרת, הגיעה רחוק מאד ביכולת המקצועית שלה. אני מכירה היטב אשה מחוננת, אם לשלוש בנות, כבת שלושים, שהחליטה להיות אמא במשרה מלאה, אחר כך לפתוח משפחתון, ובשלב הזה היא מפעילה גן ילדים. אמנם הביאה גננת- אבל ההורים רוצים אותה. ובצדק. מוכשרת,מאד אוהבת את העיסוק עם הגיל הרך מאד, כל הזמן לוקחת קורסים, לחדש לעצמה, לומדת להיות גננת אנטרופוסופית(ואולי תפסיק- משום המחיר האסטרונומי שגובים). היא מאד מאושרת במה שעושה. אמא שלה מאד מאוכזבת!!! ביתי יודעת, שאני לא לוחצת לחלוטין על לימודים. היא יודעת שאני אומרת שלא כל האנשים חייבים ללמוד כדי להצליח לעשות את מה שהם רוצים לעשות. היא יודעת, שאם היא תרצה ללמוד- היא תלך ללמוד מנהל עסקים. מצד שני- אני מכירה רבים, שלמדו כי אווירת הבית מדברת הרבה על לימודים, על חשיבותם- והם לא בדיוק מאושרים... אחד הדברים הלא טובים בחינוך- הוא תחום הציפיות... דסי
 

onesoul

New member
לדסי

היי דסי ! תראי המקרה שלך בתך הוא מקרה שונה וזאת משום שבתך סיימה את לימודיה התיכונים ואף עם תע' בגרות. יש להבין כי מדובר בילד בן 12 שלא רואה ממש את הצורך בללמוד ולרכוש השכלה. (כמו הרבה ילדים אחרים ) אני לא מפעיל לחץ עליו אך מעט נוקשה ודעתן איתו. זה הוא ילד מאוד חכם שפשוט מאוד "הושאר" מאחורה. אני יודע מזה ובמיוחד בגיל כזה שמשהו כמו 'כדורגל' הוא כל עולמך. בגילו,עבורי הכדורסל היווה את כול חיי. הערצתי שחקנים ולא עמדתי על מהות ומשמעות רכישת השכלה שלא כמו היום. כן דסי אני יודע ויש כאלה חברים ומכרים שללא לימודים הצליחו בחיים. ההייתי בסיפור הזה של קיצורי דרך בחיים והיום יותר מתמיד לא מאמין בעיקרון הזה ורואה בלימודים ערך עליון ומשהו מאוד אישי וחשוב. ודסי אני לא משליך כלום על החניך שלי, לא מצפה יותר מידי ממנו ולוקח תמיד בחשבון את אחד הנתונים החשובים אם לא הכי חשובים במערכת היחסים הזו בין בוגר לילד בן 12 עם השמת דגש על ילד בן 12.
 

דסי אשר

New member
הי אהייתה גם מתבגרת, ועינינו אותה

רק בגדים, חיי החברה, והשקעהמינימאלית בלימודים. מי שהיה החבר הראשון שלי, חבר אמיתי, למד איתי בתיכון. ראשו לא היה בלימודים- רק בתנועת הנוער. הבחור היה נבון מאד. הוריו- עם העבר שאתו היו צריכים להתמודד- לא יכלו לתת מנפשם ורוחם לטיפול נכון בילדם. גם אחותו- כיום סופרת ילדים מאד מוכשרת וידועה, לא הלכה כיוון של השכלה. הוא היה התלמיד הכי גרוע הכתה. אני הייתי התלמידה הכי טובה בכתה. כשניגש ללוח בשיעור מתמטיקה- כל הכתה התגלגלה מצחוק. אני, כחברה, עשיתי איתו שעורי בית, אבל הוא בעצם לא למד. כאשר התבגר, אחרי הצבא, החליט שעכשיו הגיע הזמן ללמוד, ניגש לבגרות, התקבל ללימודי כלכלה, היה מנערי משרד האוצר- מה שנקרא אז "נערי פטנקין". כיום איש אמיד, כלכלן עצמאי, יועץ לגופים שונים. אני בהחלט חושבת שתפיסת העולם שלנו כמבוגרים, מביאה אותנו להגיב אל ילדנו בהקשר ללחץ על כלכלה. אני אישית, אם היה באפשרותי הכלכלית, הייתי לומדת עוד ועוד. בתי- לא. אבל, מאז שהחלה להפסיק להתעניין בלימודים, בגיל התיכון- העברתי לה את האחריות. היא ידעה לשמור על המינום, אבל בלי לחץ ממני. למה- כי הוא נבונה. כך עברה תיכון עם חוויות נהדרות, לא עם סבל. תעודת הבגרות שלה לא תאפשר לה להכנס ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטה רגילה, רק בפרטית. אני בכלל לא רואה אותה ברגע זה משקיעה בלימודי תאוריה כל שהם. היא כל כך מוכשרת במעשה, שהתקדמה נפלא עד היום, ולא הרגישה צורך ללמוד. היא מגדירה את אחיה הבכור כ"חרשן" , ואני מוסיפה שהוא לומד בשביל כל המשפחה.... דסי דסי
 

onesoul

New member
לדסי

היי! שמח לקרוא את תגובתך ! כדי להיות באמת כן איתך, לפחות 3 פעמים בשבוע אני מתעסק עם השאלה מדוע אני לומד? לענות לעצמי, צפות לי התשובות השכיחות וככה הם יוצאות: אוהב ללמוד, האתגר השכלי, האתגר העצמי, הרצון לדעת היכן גבולות התובנה האנושית? הפחד מבטלה וחוסר מעשה, הרצון למצות את מה מכיל אתה מבפנים, להוציא את החוצה וכמה שיותר מהר על מנת לאכול את העוגה הלבבית הזו שיצרת מפרי דמיונך ובעולם של ממש את מגדיר אותה כהצלחה. על מנת לשפוך כנות נוספת, פחדתי ואולי גם היום מלדעת להיכן אני יכול להגיע ולא רק עם כוחי הפיזי אלא עם כוחי השכלי. זוהי מלחמה קשה עבורי בעלת מספר של מערכות שידוע מראש את תוצאות המלחמה . אני הוא המנצח, אני הוא מוביל , אני זה שניצחתי את הפחד מלהתעמת מהגילוי והחיפוש העצמי. אני בטוח שרבים מאיתנו עוברים זאת ואת יודעת מה אולי גם בתך (לכי תדעי). ושוב בכנות דסי, וואלה בתור בחור בן 24 שטייל בעולם החוויות, אז היום אין הרבה דברים שעושים לי את זה,ככה מבפנים חוץ מהלימודים, הכלבה הכנענית החדשה שהבאתי והאושר שמפריחה ותפריח בביתנו. זה לא שאני טיפוס אנטי חברתי או אנטי לצאת ולבלות ולשתחרר ומעט להשתגע. כנראה שעל כל אחד או שלא מתגבשת ההחלטה להתמודד עם מה שיש ומה שיכול להיות ולו אם נקח עצמנו צעד אחד קדימה ונראה מחר קצת שונה עם יותר עומק חלל ענק לשחות בו והשמיים כך מסתבר, שאינם ואף לא היו הגבול . שיהיה לך חג שבועות שמח שי
 

דסי אשר

New member
שי, נהדר- זה אתה, אבל לא ביתי בשלב

זה של חייה. ויש אנשים רבים, שבכלל לא יודעים מה ללמוד, ואחרים, לומדים כי אומרים להם ללמוד. יש לי אחד כזה, שלומד כי אוהב מאד. הוא נתקל באנשים נבונים מאד - כמוהו- יוצאי דופן- שלומדים כי צריך וכדאי להגיע לאן שהוא עם השכל שלהם. הם גם יודעים טוב ממנו איך מגיעים לאן שצריך. והוא נדהם- הוא מגלה שבעצם הוא די "אאוט -סיידר" בסביבה המלומדת הזו- כי הוא בא כדי ללמוד- ולא כדי להגיע לאן שהוא. הוא רואה, בנו, הוריו, אנשים לא מאד מלומדים(מספיק בהחלט), חכמים ועשירים הרבה יותר מהמוכשרים סביבו. למה. לדבריו- כי אנחנו אנשים סקרנים. גם הוא. מאד. אז יש לי בנתיים שני סוגים שונים- שהבאתי לעולם, ירשו גנים מהוריהם, ותנאי גידול זהים ולא זהים. זה מה שעושה את החיים מענינים. האנשים השונים. דסי
 

onesoul

New member
עידוד לימודים בשיטות יצירתיות

ללאה וכל המשתתפים בפורום ! ע"פ בקשתך לפתוח דיון בנושא 'עידוד לימודים בשיטות יצירתיות' אני מקווה כי קולע למטרה ויורד לסוף דעתך. אחת שיטות שבהן אני משתמש לעידוד החניך שלי ללמוד, היא באמצעות המחשה של אותו נושא בו אנו עוסקים . לדוגמא : הלשון המקראית הרבת משמעיות ובעלת מספר רבדים, יכולה להיות מטלה לא קלה לילד בן 12 בהכנת ש"ב . בכיתה הם מקבלים (לפחות התלמיד שלי) טקסט שהוא מעין סיכום של אותו פרק. המורה כותבת שאלות והם נדרשים לענות. אז בפעם האחרונה אני והוא התעסקנו בהבנת ביטוים לשוניים כגון: 'נחלת אבותיו' 'אל יתהלל חוגר כמפתח' ואחרים. אז בתחילה ויחד איתו "יד ביד" הלכנו למדף הספרים הנפלא של הספרים וככה לקחנו את מר 'אברהם אבן שושן' ופירשנו את אותן מילים ססגוניות. עכשיו בשימוש בטקטיקה הזו הצלחתי להשיג שתי פעולות באמצעות אחת. א. הילד לומד להשתמש במילון. ( ילדים מאוד אוהבים ספרים עם תמונות, ככה מרהיבות. התמונה כובשת את עינהם.) ב.הילד מפרש את פירוש המילים אותן הוא מחפש ותוך כדי החיפוש הוא נתקל במילים אחרות ורוצה לדעת מה פירוש המילה הזאת וזאת וזאת וכן הלאה. בהבנת הסיפור המקראי, אני מציג בפניו את אחת הדמויות ומבקש ממנו את אותו דבר ולווא דווקא נצמדים לנוסח הטקסט אלא להבנת הרעיון שבסיפור. חייב לזוז ...שי
 

לאה_מ

New member
טיפ אחד מאמא שלי

חלק מהרצון ללמוד קשור לחוויית הצלחה. ככל שהלימודים יהיו כרוכים ביותר חוויות הצלחה, כך הרצון ללמוד יגדל. על מנת לספק לילד חוויות הצלחה בצורה מהירה יחסית (לאורך זמן זה קל יותר, כי אם הוא ילמד ברצינות לאורך זמן, הוא כנראה יצליח, אבל הבעיה היא שקשה להשיג שיתוף פעולה לאורך זמן בלי תגמול, וחווית הצלחה היא תגמול כזה), רצוי להיות בקשר עם המחנכת של הילד, ואולי גם עם חלק מהמורים המקצועיים. רצוי ליידע את המורה שאתם לומדים יחד. אמא שלי מציעה לבקש ממנה לומר לך מה יהיה הנושא של השעור הבא, ושאתה תתכונן איתו יחד לקראת השעור הבא, ותיידע את המורה שאתם תלמדו זאת. בכתה, אחרי שהוא כבר ידע את החומר לפני כל הכתה, הוא יוכל לענות על שאלות ביתר קלות, יוכל להשתתף טוב יותר בכתה, למורה יהיה קל לתת לו חיזוקים חיוביים - זה יכול להיות בשבילו חווית הצלחה, שתגרום לו לרצות לחזור עליה. עוד אפשרות - לחקור קצת יותר לעומק נושא שנלמד בכתה (כדאי לסכם מראש עם המורה איזה נושא זה יהיה) ושהמורה תאפשר לו להציג את המסקנות שלו בפני הכתה - גם זו יכולה להיות עבורו חוויה חיובית, שתגרום לו לרצות לחזור עליה. ולבסוף, אמא שלי אומרת, שאם הוא אוהב כדורגל, חשוב גם שתשחק איתו כדורגל, ולא רק תלמדו יחד.
 

אפרתש

New member
אולי דרך הכדורגל

אתה יכול לפתות אותו "לשבת" דרך הכדורגל. למשל - לחפש באינטרנט משהו שקשור בכדורגל. אולי איזה תיאור של משחק עבר מפורסם, תיאור תרגילים מפורסמים של מרדונה. ככה תביא לכך שהוא יישב ליד מחשב איזה חצי שעה. זו גם דרך לפתות ללמוד קצת אנגלית (אם תצליח למצוא אתר ממש מרתק באנגלית). הפועל תלאביב מפעילים פרויקט של פנימיה לילדים מוכשרים בכדורגל. הם מאד מקפידים על כך שהילדים האלה ילמדו כמו שצריך. אולי אתה יכול ליצור איתם קשר ולקבל מהם רעיונות מה הם אומרים לאותם נערים. אתה בודאי יודע קצת על כדורגלנים מפורסמים ומה הם עושים היום. מעטים מאד מתפרנסים רק מכדורגל, אתה יכול מפעם לפעם לספר לו עליהם. קשה לפתוח חנות ספורט בלי לדעת חשבון, למשל. לגבי השלכה מנסיונך - אני מסכימה איתך שלספר לילד על עברך יעזור לו להבין. לא בנימה חינוכית של "אני גדול ואני אומר לך", אלא כחבר. מפעם לפעם תספר כמה כמעט היית כוכב, והפציעה הרסה לך. אם הוא חכם כמו שאמרת, הוא יבין לבד גם אם לא תישא הרצאות על "כמה חשוב ללמוד", אלא רק תזכיר את זה מפעם לפעם.
 

onesoul

New member
לאפרתש

היי ! אחד הדברים שאני מזכיר לחניך שלי,זה שביני לבינו אין יחסים של חונך חניך אלא חבר אל חבר, הוא מלמד אותי דברים חדשים ואף אני, שבמקביל אני יודע מתי לשים את הגבולות. אף פעם לא אמרתי לו משפטים כגון 'אני גדול ממך' לכן מבין יותר ממך. תמיד מדברים בגבוה העינים. הוא פשוט מגיע לקטעים שזה כבר יותר מידי בשבילו או שפשוט לא בא לו. בפעם האחרונה, הוא כבר באמת עצבן אותי. הילד הזה לפעמים (כמו שאר הילדים) אם הוא לא מקבל את שלו והדברים לא נראים נוחים לטעמו או משהו כזה , הוא מרים ידיים ולא מעוניין לשמוע על זה ונשאר לעיתים 'נעול' במעגל של "אני לא רוצה ולא מעניין אותי" זה לא איזה קטע של הרצאות מתמשכות שאני מעביר לו על חשיבות הלימודים, אך כשנפתחת שיחה על חשיבות הלימודים, אני צריך לספק תשובות למה ובשביל מה והוא די חד בשאלותיו ואף ינסח שוב אם לא שואל את מה שהתכוון לשאול. בקשר למרדונה לא היה עולה בדעתי להזכיר ספורטאי עלוב שכזה שנותן לכדורגל שם גרוע, זה שחקן כדורגל שהתדרדר לסמים ואלכוהול ומיני אחרים בצורה מגעילה שביישה אותו ואת עולם הכדורגל. אם הבאת אותו לשם דוגמא אז הבנתי את הרעיון, תאמיני שלקחתי ספורטאים מצטיינים כגון :מייקל ג'ורדן ואחרים וניסיתי לעמוד איתו על החשיבות של הלימודים והצגתי אותם כדוגמא, ספורטאים ועוד איזה ספורטאים בעלי שם עולמי שלמדו ואף הוציאו תואר ולמה הם עשו זאת ! וואלה לא יודע יש לו ימים שהוא פשוט חסר מוטיביצה ללמוד ואז אני צריך לאלתר או לחשוב מה לעשות. יש להדגיש שהוא מרים ידיים מהר . שבוע טוב
 

אפרתש

New member
../images/Emo6.gif ../images/Emo52.gif

לא התכוונתי לדרוך על יבלת... אז אתה לא אוהב שחקנים שמבקיעים ביד ולוקחים סמים... אדע להבא.
 

onesoul

New member
לאפרתש

היי ! את מאוד מתוקה בסה"כ ניסיתי לעזור ועל כך אני מודה לך. כולנו מביאים לעיתים את הלא הכי דוגמאות טובות בכדי להדגים משהו שאנו רוצים להעביר. אז וואלה תודה רבה על העזרה אפרתש המתוקה ! נ.ב אפשר לשאול שאלה? (סליחה על הפרולוג לפני השאלה- בדר"כ אני בטירוף ישיר ושואל את השאלה, אגב שמת לב איזה סוגריים ארוכות אלה, טוב ההייתי חייב) שי
 
למעלה