לכסות בשקוף: וואו.

חיה קרן

New member
לכסות בשקוף: וואו.

לא, ממש לא סיימתי, אני מתחילה, אבל מדפדפת בנמרצות עם הרבה וואו-אים.
קודם כל- מקריאת ההקדמה נזכרתי בעדי, בלמה השם שלה היה מוכר ושאכן- שוחחנו, ואני חושבת שגם התכתבנו לא מעט.
כחלק מכתיבת הספר היא היתה נוכחת בכל הכנסים שאני עצמי הייתי בהם, ואני די בטוחה שיצא לנו לשוחח ביותר מפעם אחת.

לא התראיינתי כמרואיינת עומק לספר אבל אני חושבת שמקריאה בו אפשר לראות שהוא כתוב מהכירות מעמיקה איתנו החולות, וגם עם הפורום.

חייבת לציין שכמו שאמרתי לכלנית- קריאה מדעית מאוד מרתיעה ומפחידה אותי ואני נמנעת מהן בגלל זה,
אבל ברגע שלקחתי את הספר ליד [כן כן, בחצות הלילה, במצבי הכפיתי עד מאוד
] הוא זורם- כנראה שהקירבה ותחושת ה"יו!מישהי הצליחה לתת לכל הדבר הענק הזה מסגרת מקצועית, רצינית, מכבדת ומכובדת!" בהחלט מקלות על הקריאה.

כלניתי- שכחנו בכלל לדבר על כל הרעיון להזמין לכאן את עדי בתום הקריאה המשותפת שלנו, ואני כותבת לך פה ועכשיו כי אחרת רוב הסיכויים שעוד שלוש דקות כבר אשכח מזה שוב


ועל הדרך זכיתי גם בתענוג של ערב עם כלנית, ערב שהיה נחוץ מאוד, וסוכם היטב במילותיה של אמאקרן "תודה שהוצאת לי אותה מהבית!"

מחכה להמשך הקריאה, במצב קצת פחות כפיתי וקצת יותר עירני, וגם לחוות הדעת של שאר הקוראות מכאן.
 
או, כמה חיכיתי שיתחיל פה דיון על הספר


יש בו המון המון וואואים!


אני קוראת אותו לא לפי סדר, אלא כמה פרקים במקביל.

כי היה לי מיותר להתחיל מהמבוא על מה זו המחלה וכולי, ורציתי להגיע לחלק של ההתמודדות. אבל גם כשאני קוראת את החלקים היותר עיוניים, שפחות מרעישים אותי כי השיח הפמיניסטי מוכר לי מאד, זה בכל זאת נותן תובנות וזוויות מחשבה קצת אחרות.

למשל: כולנו יודעים שנשים עושות יותר ונמצאות יותר בעומס וכל זה, ולכן זה לא מפתיע שיש יותר נשים חולות בזה, אבל זה חידד לי את הנקודה שחלק גדול מהעומס על נשים הוא עומס של "אחריות", בין אם את עושה את הדברים פיזית או לא, אנחנו לוקחות אחריות על המון דברים בסביבת חיים שלנו.
וזו נקודה למחשבה. אולי אפשר לשנות את זה. ועכשיו אני יותר שמה לב לעומס שמקורו בלקיחת אחריות, והאם הוא באמת חיוני או שאפשר לוותר עליו בלי שייחרב העולם?


אבל החלקים של הריאיונות ומה שנקרא "עבודת השדה" הם החלקים החזקים מאד, שם יש וואואים, שתודה לאל, לעדי, למו"ל ולכל מי שדאג שהספר הזה יצא לאור.

וגם נקודת המבט שלה מאד מאד חשובה ועוזרת.

אז נחכה שעוד יקראו, ואני מקווה שיהיה פה דיון עשיר על הספר. ובשלב מסוים ההזדמנות להגיד לה תודה מעל גבי הפורום
 

חיה קרן

New member
אני ממש לא שם


קיבלתי את הספר רק אתמול בלילה,
וריפרפתי עליו "מלמעלה", כדי לקבל מושג.

שיח פמניסטי לא עושה לי את זה, וסליחה על אי התקינות הפוליטית, אני לא מתחברת לרובו ולא כי אני לא פמיניסטית אלא כי אני לא לוחמנית

אני גם לא מאמינה בשחור ולבן מוחלטים, ולצערי זה משהו שקורה הרבה בדיונים שכאלו ואני מניחה שכשאגיע לזה- זה בהחלט יוציא ממני תגובה נוספת.

לגבי נטילת אחריות- אני חושבת שזה עניין של "טיפוס" ואופי, ולא עניין של אישה או לא, ועל זה היו כאן המון דיונים בעבר, בטח יהיו עוד כשנפתח כאן את הדיון המרוכז על הספר כשכולן יגיעו אליו

מפליא אותי שבמה שאני רפרפתי לא ראיתי איזכור למחקר שנערך על בחורי ישיבה חולי תת"כ, אמנם אני לא קראתי את המאמר אבל פרופ רהב סיפרה לי עליו ועד כמה שאני זוכרת הוא כן נגע בתחומים חברתיים ואנתרופולוגים.
 
בקצרה ממש, כי אני שבר, כלי

העניין של בחורי ישיבה מעניין, אם מישהו מוצא איפה כן אפשר לקרוא על זה אני אשמח.

גם אני לא מאמינה בשחור-לבן ופמיניזם לא חייב להיות לוחמני.
המחקר שהיא עשתה היא החליטה למקד אותו בנשים שחולות בתת"כ / פיברו, ומנקודת מבט שמתייחסת להיותן נשים, ובישראל.
לכן לא נראה לי שהיא סקרה מחקרים אחרים, כולל הבחורי ישיבה שאת מספרת עליו..
למרות שיש גם חולים (גברים) שמרואיינים בספר. וזה לא סותר, להיפך.

השיח הפמיניסטי שהיא עוסקת בו בספר נוגע לחווית חולי, אצל נשים. וזה בהחלט ממלא ספר.. ומעניין..
אין לשכוח גם שהספר הוא קיצור של הדוקטורט, אז אנחנו לא יודעים מה הושמט ממנו..

טוב, נמשיך בפעם אחרת.
קריאה נעימה, ומאירת עיניים לכולנו..
 
אדם לא צריך לוחמני כדי להיות פמיניסט

אני לא לוחמנית ועדיין מסתבר שהרבה אנשים מייחסים לי הרבה יותר פמיניזם ממה שאפילו אני מוכנה להודות ביני לביני.
נראה לי שאת תתחברי הרבה יותר לפמיניזם אם תביני אותו קצת יותר (קורס תיאוריות פמיניסטיות זועק מגרוני) ואני מוכנה בהחלט לעזור בעניין. מכל מקום, ברור לי שאת סופר פמיניסטית, גם אם את עוד לא מבינה את זה עדיין..
 

חיה קרן

New member


עד היום כל מה שהסברת לי נשאר במקום, מה שאומר שאת בהחלט יודעת ומצליחה להכניס לי מידע שימושי לראש,
אז...השוקו עליי [אני אפילו אקנה מרשמלו!] ההסברים עלייך


-וזה לא שאני לא מתחברת, אמרתי מראש שאני לא יודעת מספיק.
ואני גם לא בעניין של הגדרות שחור לבן, גם את זה אמרתי


בכל מקרה, אני כבר רואה שזה יהיה אחד מהנושאים שהספר נוגע בהם, ואני מחכה בקוצר רוח לשמוע את שאר חוות הדעת של הקוראות/ים כאן.
 
אממ.. כן..

זו בעיה כשנותנים לפיברואית לטפל באריזה + משלוח של ספרים.
מקווה שבעזרת השם, בלי נדר, אם ירצה השם והגורל והמזל, זה ייצא לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא לכולם.
 
למעלה