לכם, "ההורים שלי".
אני אולי מדברת עכשיו מנקודת מבט של שישיסטית פעורה, ילדה קטנה בגיל ההתבגרות שלא מבינה כלום. אבל אני חושבת שיש לי נקודת מבט מאוד אובייקטיבית עליכם, צבועים שכמותכם. כן, צבועים. כששאלתי אותך, אמא מה כ"כ מפריע לך בזה שאני אלך עם מכנסיים, הרי את הלכת איתם כל הזמן כשגרת בחו"ל ואפילו קצת בארץ, כל מה שהיה לך לומר לי שזה "לא מקובל". לעזאזל!! כשאני באה אלייך עם שאלה שמאוד מפריעה לי, וכל מה שאכפת לך זה "מה יגידו", מה כולם יחשבו על הבת שלך, איזה אמא את חושבת שאת מייצגת?! ממי אני צריכה לקחת דוגמא? מאמא שלא באמת מזיז לה מהפנימיות, אלא מזה ש"אוי-אוי-אוי לא יתחתנו עם הבת שלי!". וכן, האבא הגדול, שמבין הכול בספרי דת, שלמד בכפר הרוא"ה ובכרם ביבנה, שכולם בעבודה שלו מעריצים אותו, ורק אל הילדים שלו הוא לא יכול להתנהג בסדר. אז זה מאוד נדרש ללבוש חצאית ב"שולחן שבת", ולעשות קידוש, וליטול ידיים כשיוצאים מהשירותים, אבל לדבר יפה?! זה לא נכנס להגדרה של הדברים הנצרכים. אפשר לזלזל ולכפות, רק לא להתנהג כמו שאדם נורמאלי צריך להתנהג. ואתם באמת חושבים שעם חינוך כזה תצא לכם בת דתיה ומאמינה?! הוכחתם את הכישלון שלכם עם הבן הגדול שלכם, שכבר לא דתי. ואולי זו בעיה שכבר אצלי מהלידה אבל מה שבטוח, אתם לא תרמתם בגרוש לניסיון זעיר לקרב אותי לדת. קשה לי להאמין שהאלוהים שלכם התכוון ליצור כאלה אנשים. ובכלל, מילדות תרמתם לי ביחס שלכם לחשוב על "איך אנחנו נראים בעיני החברה", אז תתפלאו אחת הסיבות שאני מתרחקת ממכם זה שהדרך שלכם נראית רע. רע מאוד אפילו. את זה לפחות ירשתי ממכם, להסתכל על הבחוץ. ולא, אל תחשבו לרגע אחד שאני יוצאת מהמגזר שלכם רק בגלל שאתם מכעיסים אותי, או בגלל שאני שונאת אותכם, אבל מה שבטוח זה שאתם לא מספקים לי סיבות להישאר. (אני מצטערת ששמתי את זה פה, פשוט הייתי חייבת לפרוק.)
אני אולי מדברת עכשיו מנקודת מבט של שישיסטית פעורה, ילדה קטנה בגיל ההתבגרות שלא מבינה כלום. אבל אני חושבת שיש לי נקודת מבט מאוד אובייקטיבית עליכם, צבועים שכמותכם. כן, צבועים. כששאלתי אותך, אמא מה כ"כ מפריע לך בזה שאני אלך עם מכנסיים, הרי את הלכת איתם כל הזמן כשגרת בחו"ל ואפילו קצת בארץ, כל מה שהיה לך לומר לי שזה "לא מקובל". לעזאזל!! כשאני באה אלייך עם שאלה שמאוד מפריעה לי, וכל מה שאכפת לך זה "מה יגידו", מה כולם יחשבו על הבת שלך, איזה אמא את חושבת שאת מייצגת?! ממי אני צריכה לקחת דוגמא? מאמא שלא באמת מזיז לה מהפנימיות, אלא מזה ש"אוי-אוי-אוי לא יתחתנו עם הבת שלי!". וכן, האבא הגדול, שמבין הכול בספרי דת, שלמד בכפר הרוא"ה ובכרם ביבנה, שכולם בעבודה שלו מעריצים אותו, ורק אל הילדים שלו הוא לא יכול להתנהג בסדר. אז זה מאוד נדרש ללבוש חצאית ב"שולחן שבת", ולעשות קידוש, וליטול ידיים כשיוצאים מהשירותים, אבל לדבר יפה?! זה לא נכנס להגדרה של הדברים הנצרכים. אפשר לזלזל ולכפות, רק לא להתנהג כמו שאדם נורמאלי צריך להתנהג. ואתם באמת חושבים שעם חינוך כזה תצא לכם בת דתיה ומאמינה?! הוכחתם את הכישלון שלכם עם הבן הגדול שלכם, שכבר לא דתי. ואולי זו בעיה שכבר אצלי מהלידה אבל מה שבטוח, אתם לא תרמתם בגרוש לניסיון זעיר לקרב אותי לדת. קשה לי להאמין שהאלוהים שלכם התכוון ליצור כאלה אנשים. ובכלל, מילדות תרמתם לי ביחס שלכם לחשוב על "איך אנחנו נראים בעיני החברה", אז תתפלאו אחת הסיבות שאני מתרחקת ממכם זה שהדרך שלכם נראית רע. רע מאוד אפילו. את זה לפחות ירשתי ממכם, להסתכל על הבחוץ. ולא, אל תחשבו לרגע אחד שאני יוצאת מהמגזר שלכם רק בגלל שאתם מכעיסים אותי, או בגלל שאני שונאת אותכם, אבל מה שבטוח זה שאתם לא מספקים לי סיבות להישאר. (אני מצטערת ששמתי את זה פה, פשוט הייתי חייבת לפרוק.)
