כשאני אומר איכות, למה אני מתכוון
דיברו פה על אוכל לא מעט כשקונים מצרכים\פרודקטים לשימוש ביתי או תעשייתי, מחפשים לפעמים את הזול, שזה שיקול מבורך בכלכלת הבית. לפעמים יש דברים שאתה אומר לעצמך מה זה משנה אם זה סוג כזה או סוג כזה, מי שיותר זול, אני קונה. לכל מוצר יש מחיר מינימום ואתה יודע שבתוכך אם המחיר נמוך מהמקובל כנראה משהו פגום בדרך . לפעמים אתה לא מצליח לדמיין מה לא טוב, אז אתה מניח שזה בטח מיובא ממדינה שהכל שם זול, כמו סין לצורך העניין ואתה מתנחם בזה, ולפעמים זה גם מה שהמוכר יגיד לך "זה מגיע מסין, איך אפשר להתחרות במחירים שלהם".... אבל זה לא נכון כשזה קשור לאוכל. ואתן דוגמא מעולם התבלינים, לא אציין שמות או מקומות רק עובדות. זה עולם מלא בזיופים וכשאתה מבשל ורוצה להגיע לטעם הנכון או לתוצאה סופית איכותית אתה לא מתפשר. חדי עין ואניני טעם יידעו להבדיל בין סוגים שונים, אבל מי שבד"כ לא מבלה במטבח ובשווקים, יהיה לו קשה. למשל פפריקה מתוקה , איך זה ייתכן שיש הבדלי צבע והבדלי מחיר, יש מחיר מינימום שפחות מזה, אחד הקמעונאים מפסידים בדרך. (קמעונאי > אחרי שמוצר יצא מהמפעל הוא מגיע לסיטונאי וא"כ לקמעונאי ומשם לצרכן, לפעמים קמעונאי מוכר לעוד קמעונאי.. ועוד אחד עד שמגיע לצרכן.) אז שתדעו שתבלינים לפעמים מהולים באורז טחון מכל מיני זנים שמגיעים מזרח והנטייה של האורז הטחון הזה היא לא להתנפח וכשהוא נטחן ומהול עם אבקת התבלין, הצבע משתנה (נהיה יותר בהיר או יותר כהה אם האורז הוא חום) וככה גם המחיר יורד, אבל זה כבר לא משנה כי הטעם של האוכל נפגע. וזה נכון לגבי כל תבלין שמגיע טחון והוא נמכר בזול. את זה שמעתי משף בריטי (כושי קירח מצחיק ) שביקר בארץ לפני 10 שנים והיה אורח אצל אמא שלי במסעדה, קוראים לו
איינסלי האריוטס, הייתי אז חייל והוא העביר לי שיעור בתעשיית זיוף התבלינים מישראל, איך מבדילים בין תבלין נקי לתבלין מהול. כי הוא הגיע לישראל דרך אירן (בריטים נכנסים לשם בלי בעיה, אפילו היום) וכשירדנו למטה לרחוב לוינסקי הוא הראה לי אצל הפרסים שמוכרים תבלינים בזול בשוק של התבלינים... רק כשהגעתי הביתה ופתחתי אינטרנט וטלויזיה הבנתי מי זה... וכ"כ הצטערתי שלא השארתי לי תמונה\מזכרת ממנו, , ,
