לכל מאן דבעי

[morning star]

לכל מאן דבעי

שלום נוכחתי לאחרונה בויכוחים הסוערים על עניין סיאנסים וגיל. בנושא הסיאנסים נאמר כל מה שיכול היה להאמר, חבל שבפורום מאגיה לבנה (ופורום מאגיה בכלל מאחר וסיאנס הוא תחום ספיריטואליסטי לחלוטין. אם איני טועה הספיריטואליסטים הם גם שהמציאו את הסיאנס, שבויים בחלומותיהם הרומנטיקניים על העולם שמעבר). בנושא הגיל - בעגת הרחוב אומר ``תפסיקו לקפוץ מעל הפופיק!``. מבוגרים לא תמיד יבינו ילדים וילדים לא יבינו תמיד הורים. מבוגרים איבדו את הקסם והיופי שבילדותיות., וילדים לא צברו מספיק נסיון חיים (ולא, לילד בן 14 משכבות הביניים ומעלה אין נסיון חיים, מצטער. גם ילדים בני 23 זקוקים להשלמת נסיון לעיתים תכופות). כל מה שאוכל להגיד, שכולנו נקרא את ההודעות האלו עוד מספר שנים (אם בכלל) ונצחק. במיוחד אתם, ילדים יקרים. אז מה אני אומר בעצם? אל תנסו להתבגר כל כך מהר, תהנו משנות הטיפש-עשרה (שלא לשווא נקראו כך. גם אני האמנתי שאני יודע הכל הכי טוב) ותחסכו כך לעתיד לדברים האמיתיים בחיים (משפחה, בית) - ולא לסוללת פסיכולוגים אומרי הן (לצערי, נתקלתי ברבים אשר רק מסבכים את האדם עוד יותר, מעטים הם אלו אשר באמת עושים משהו). נסו והתנסו, אך תזכרו, המבוגרים היו גם הם ילדים, מתבגרים, מאוהבים ומתנסים. עצותיהם מבוססות בעצם על נסיונם שלהם (לכל אדם יש נסיון מעט שונה) ולעיתים קרובות הם כן יודעים מה טוב לעשות (אם כי לא תמיד את כל הדרכים). תקשיבו לעצות האלה, אל תתחייבו, אבל תשקיעו מעט מחשבה. לפעמים לשאול את ה``מבוגר`` מה לימד אותו את השיעור הזה יגרום לדלת להפתח להבנה חדשה. הכרתי ילד שהיה חכם מאוד, והיה בטוח שהוא יודע הכל הכי טוב. מבוגרים אהבו אותו, ילדים העריצו את חוכמתו. כשהגיע לצבא, החיים החלו להיות קשים בשבילו. השיא היה כשחברתו נטשה אותו. לפני מספר חודשים מצאו את גופתו בבסיס בו שירת, קליע בתוך ראשו. כל חכמתו לא עזרה לו ובגרות רגשית ונפשית לא היתה לו. הוא היה בטוח שכן, החיים לימדו אותו אחרת. שלכם, הנווד

 

[מכושפות]

ומה עם אנחנו חושבות

שאנחנו מספיק בוגרות? אנחנו לא מנסות להיתבגר מהר יותר אנחנו חושבות שאנחנו מוכנות לעשות סיאנס! הרי כבר עשינו... אתה חושב שאנחנו צריכות לישאול את ההורים שלנו עם לעשות את זה או לא? תעמין לנו שאנחנו נהנות משנות הטיפש-עשרה שלנו!

 

[morning star]

גם אני חשבתי פעם כך

עוד כמה שנים תוכלו לראות שהיום אתן עדיין לא מספיק בוגרות להכריז ``אנחנו מספיק בוגרות``. אבל בין כה אתן לא מאמינות לי כי הרי אתן יודעות הכי טוב. הזמן יתקן את זה. אם כבר עשיתן סיאנס, שיבושם לכן. אז מדוע אתן חושבות? הוכחתן לעצמכן, לא? ובקשר להורים - יש דברים מסוימים שהורים כן יודעים. איני מכיר את הוריכן ומה נסיונם בחיים ולכן אני לא יודע אם הם יודעים דבר מה על סיאנסים למיניהם. הבחירה היא שלכן בלבד, בסופו של דבר. לפעמים צריך להכוות כדי להבין, הסברה לא עוזרת. אני אישית ``חסיד`` של התנסות אישית, אבל במידה כמובן. שלכן הנווד

 

[nepthys]

אבל זה לא עניין של גיל, לדעתי.

הכרתי המון אנשים בגילו של מורנינג סטאר עם חשיבה של ילד בן 5, והם נחשבו לבעלי אינטיליגנציה ממוצעת למדי. האמת היא שדווקא בגיל ה-20 אנשים נעשים יותר רדודים מאשר בגיל ה-16, ולכן גם פחות סקרנים ו*אחראיים*. בגיל 16 אדם יודע את הגבולות שלו ובגיל 20 אדם יוצא החוצה ומסתנוור ממה ששם, יש בדרך כלל גם תקופה של התמכרות לכל דבר פיזי. זה לא תמיד נכון, יש הרבה מקרים שזה לחלוטין לא נכון, אבל ככה זה בהרבה מאוד מקרים. ובגרות זה גם לא בדיוק ניסיון לדעתי, בגרות זה עצמאות ולקיחת אחריות. לדעתי, ואני מניחה שזו גם המסקנה של שאר הפורום, אתן לא בוגרות מכיוון שאתן לא כותבות את הטקסטים והתאוריה שלכן בעצמכן. אתן קוראות משהו איפשהו וישר בוטחות בו. זה מצויין לנסות אותו, אבל אתן לוקחות את זה הלאה ומאמינות בזה באמונה שלמה. אם הייתן חושבות על עצמכן כיחידות, ועל מה שלדעתכן יעבוד או יצליח, אז הייתן ברמה בוגרת בכלל להתעסק עם דבר רציני כמו מאגיה. וסיאנס לדעתי (אם הוא באמת מושג ``קיים``), יפעל רק כאשר לאדם יש רצינות ואחריות, מכיוון שאדם שאינו רציני לגבי משהו רוחני בחיים לא יצליח בו. לזה התכוונתי כשאמרתי את מה שאמרתי במסרים הקודמים שלי, ומכיוון שרוב הפורום העדיף להתעלם מזה, אני אומרת את זה שוב. כאשר אין רצינות אין ריכוז אמיתי והבנה אמיתית, וכאשר הם אינם קיימים אז *אין יכולת*.

 

[morning star]

גרושתו של סת` יקרה,

בואי נקבע, שעוד כ-7 שנים נפגש מעל ``גלי הסייבר`` ונדון אז בעניין, כדברי הפתגם ``אל תדון את חברך, עד שתגיע למקומו``. בארצנו, בגלל החוק (לפחות למי שממלא אותו), מתעכבת היציאה אל החיים האמיתיים של בני ה-18+ (בגלל הצבא, כמובן). בגיל 21, כאשר נער/ה עומדים פתאום בפני החלטות גורליות, אין יותר חממה, מעכשיו צריך להרוויח כסף לבד, ללמוד, המחשבה על משפחה והשרצת צאצאים כבר לא נראית יותר מדי מרוחקת - האדם צריך לשנות מעט את הגישה לחיים. אחריות זו בהחלט מילת המפתח. בן 16 לא מודע לגבולותיו כמו בן 21, עובדה. בד``כ אצלנו אדם מתחיל להכיר במגבלותיו בזמן השירות הצבאי או הלימודים האקדמיים. בעוד מספר שנים תראי שצדקתי. עד אז, אין טעם שנמשיך לטחון מים. הסקרנות? להיפך, התגברה יותר וכך מיום ליום. התמכרות פיזית? חוץ מלדבר אחד... וגם זו לא התמכרות, אלא משהו שלדעתי גורם לשני אנשים להרגיש טוב מאוד... אז למה לא? כמובן, עם כל הזהירות הדרושה (אולי אני חושב על צאצאים, אבל עוד לא עכשיו. אני מעדיף להיות מבוסס כלכלית לפני כן). מעטים הם בני ה-16 היודעים מהי עצמאות ואחריות. מספיקים לי הביקורים הקצרים בבתי חברי בעלי האחים ``הקטנים`` או בביקור השנתי בבית הספר. רדידות? היום אני פוגש בני 16 יותר רדודים מאשר היו בני שכבתי בגיל הזה. אני דווקא מגלה הרבה בני 20 שהם הכל חוץ מרדודים. נכון, בגרות היא לקיחת אחריות. אחריות על עצמך ועל טעויותיך. רצינות, ריכוז והבנה אכן הכרחיים לכל פעולה מאגית ובד``כ גם לכל פעולה אחרת (אם כי יש דברים בהם כדאי להיות ספונטניים, אך לא במאגיה). ושוב, סיאנס לא שייך לתחום המאגיה. הגדרת מובנה של המילה נקבע עוד הרבה לפני שמישהו מסב-סבינו היו בתכנון (ואף הוריהם) וזאת קבעו טובים וחכמים מאיתנו. שלך הנווד

 

[nepthys]

סטטיסטית וגם פסיכולוגית,

האדם שיוצא בגיל 21 לעולם הגדול פשוט מסתנוור ונכנס ללחץ, המחשבה על ילדים ומשפחה רחוקים ממנו בשנות אור, והוא נהפך לאפילו יותר ``ילדותי`` בגלל הפחד שלו מלהתבגר. הילדותיות שלו הופכת אותו לסקרן דווקא בדברים הגשמיים והוא מתחיל לרדוף לא רק אחרי סקס (שיש לו התמכרות בדיוק כמו שלאוכל יש התמכרות) אלא גם מתחיל להתנסות בסמים ובדברים לא חוקיים שונים ומשונים רק בגלל החוסר גבולות. בדרך כלל אנשים בגילאים האלו מחפשים עבודה זמנית ונתמכים בעיקר על ידי ההורים, וכיום סטטיסטית יותר ויותר אנשים נתמכים על ידי ההורים לגילאים יותר ויותר מבוגרים, לפעמים עד גיל 30-35. כל זה כאשר נער בגיל 16 עדיין יושב בבית, עדיין מודע להורים שלו, ועדיין מרגיש שהוא אינו מוכן לצאת מהבית (למרות שבדרך כלל הטענה היא ההפך, קשה לנער בן 16 לצאת מהבית הרבה יותר מאשר לאדם בגיל 21). לכן, הגבולות יותר חזקים אצל הנער. רק בגיל 25 האדם נעשה יציב, בעל עבודה יציבה, פחות פחד ממחוייבות ויותר גבולות. זה לא לטחון מים מכיוון שאני לא מדברת על אישית אם לא שמת לב, אלא על סטטיסטית/פסיכולוגית. ככה זה בדרך כלל אצל אנשים בגילאים האלו ומהמעמד הבינוני.

 

[morning star]

ישנם שלושה סוגי שקרים

לבן, מכוער וסטטיסטיקה. אני אישית גם סולד מפסיכולוגיה בגרוש. אני תוהה, כמה בני 21 את מכירה באופן אישי? לצערי ולצערך, אם כן נשתמש בסטטיסטיקה, בני ה-16 מתנהגים באופן לא אחראי בצורה בוטה ביותר, כולל שימוש בסמים. מתוך התנדבותי במד``א, מקרי ההתמכרות הקשים ביותר והמטופלים פחות היו של בני עשרה, בעוד המקרים הללו אצל מבוגרים היה קטן מזה. כשאני הייתי בן 16, עישון סיגריות הייתה תופעה בקרב בני גילי שרובנו לפחות התנגד לה, לא כל שכן ששימוש בסמים (``קלים``). היום אני שומע ורואה בני (ובנות) טיפש-עשרה שמשוויצים בגלוי (ואני מקווה שרק משוויצים) על מעללי מין נועזים, סמים ואף עבריינות קלה. בזמן נסיעה באוטובוס שומעים הרבה מאלה. עבריינות נוער גם הרימה את ראשה המכוער בשנים האחרונות, וכאן גם מדובר בגילאי 12... עבריינות זו היא בד``כ מהסוג הגרוע ביותר, מאחר והיא עבריינות בגלל שעמום ורצון לעשות דברים נועזים. כאשר אני אישית נכחתי במצב בו כמה בני עשרה (כנראה 15-16, אני לא יודע מה מאכילים אותם שהם יוצאים כאלו גדולים) שרצו להכנס בכוח למסיבת סטודנטים, החלו בקללות, היכו, ניסו ``לתפוס`` בנות... (למזלם הרע, בעל המועדון הוא במקרה מקום שני בעולם באגרוף תאילנדי והדורמנים הם תלמידיו...). אולי אלו הם באמת מיעוט, אך תופעות חמורות לא פחות התרבו בקרב בני הנוער... גם על אלה שמחפשים עצמם בגואה ובשאר העולם אני מסתכל בביקורתיות רבה. כן, יש כאלה בחוג מכרי. יש לי ידידים מעטים אשר אף מעשנים ``ג`וינטים`` (אך קשה לקרוא לכך התמכרות... פעם במספר חודשים במקרה הכי גרוע). ובקשר לתמיכת ההורים - רק במדינתנו זה נראה מוזר. ברוב אירופה אנשים נתמכים (בדרגה זו או אחרת) ע``י הוריהם. מאחר וישראל היא מדינת מהגרים, היה צורך לחכות דור או שניים שיתבססו (ולא כולם הצליחו) כדי שיוכלו לנהוג כך. שלך, הנווד

 

[nepthys]

זה מה שאתה לא מבין,

בני 16 נתונים ללחץ מתמיד ולכן כמעט תמיד משקרים או עושים דבר פעם אחת כדי להצהיר שהם עושים אותו. למשל, רוב בני הנוער איבדו את הבתולים שלהם בגיל 16, אבל היו פעילים מינית רק מגיל 19.. זו הראות שלי של החברה שלנו, לפחות. מכל מקרה, נמאס מהוויכוח הזה..

 

[morning star]

צודקת (-;

 

[dopey_wizard]

אני חושב

שיש לזה שני צדדים: זה נכון שבגילנו (אני 15) אנחנו חושבים שאנחנו נעשה הכול הכי טוב ואנחנו יודעים הכי הרבה! אבל זה גם תלוי בנסיון בתחום למשל מחשבים לדוגמא: אני מבין הרבה הרבה הרבה יותר טוב מאמא שלי למרות שאני בן 15 והיא בת 41 אבל גם צריך ניסיון חיים!!! דוד

 

[CAT4]

אין קשר

אתה נולדתה עם מחשב ביד ואמא שלך לא. ההבדל הוא אם נשווה שני דבים שהיו כשאמא שלך נולדה ודורשים ידע מוקדם. לדוגמא: התמצאות בעולם בו אתה חיי מי מכיר יותר טוב את המפה של המדינה שלנו? Y.G.a the CAT

 

[צילה שיר-אל]

כל הכבוד על ההשקעה כאן באתר.......