לכל חברי הפורום

sidanb

New member
לכל חברי הפורום

הבעיה שלי היא כזאת. לאחר שהייתי סטודנט (עתודאי) להנדסת מכונות בתוכנית ברקים בטכניון החלטתי (לא בגלל ציונים גרועים או משהו כזה) שאני לא יכול לוותר על החלום הנכסף-להיות רופא. אתם בטח שואלים את עצמכם מה הבעיה, אז ככה עכשיו אני מועמד לרפואה לשנה הנוכחית ומפחד שבראיונות השונים התעכבו איתי על הפרט הזה שכן רפואה והנדסת מכונות רחוקים שנות אור זה מזה וזה בעצם עלול לגרום לכשלוני בראיונות ובמיוחד בטכניון עצמו משם עזבתי. אני אודה לכל חברי הפורום עם תוכלו לעזור לי להתמודד עם פרט זה ולהגשים חלום להיות רופא. (למי שמעוניין נרשמתי מראש לרפואה אבל הסכם היה נמוך מידי ורק לאחרונה הצלחתי להגיע לסכמים הנדרשים) תודה רבה עידן
 
תראה

לרוב האוניברסיטאות הקבלה לא נעשית על סמך ראיונות ארוכים כמו שהיו, אלא יש ראיונות קצרים של דקות ספורות במסגרת המיונים השונים (מו"ר ומרק"מ). לכן יש סיכוי שאם אתה לא תעלה את הנושא, הוא כלל לא יעלה לדיון. ליתר בטחון, אני אישית הייתי יושבת ועושה עם עצמי חשבון נפש, כדי להיות שלמה עם הסיבות שבגללן עשיתי את הצעד הזה. אם תהיה באמת שלם עם עצמך ותחשוב מראש על תשובות לשאלות שעלולות להישאל בנושא הזה, אני מאמינה שזה יעבור פחות או יותר בשלום. יכול להיות שירדו לך לחיים וילחיצו אותך, אבל אם תשמור על קור רוח ותתן תשובות בטוחות ומנומקות היטב, אני לא חושבת שזה יהיה לרעתך.
 
במקרה

אני מכיר מנהל של מחלקת קרדיולוגיה בבית חולים בשרון שסיים עתודה במקצוע הנדסי כלשהו, כולל שירות צבאי ואז הלך ללמוד רפואה. אין סיבה!!! שזה אמור לשנות.
 

sidanb

New member
עוד תגובות

תודה רבה לכל מי שעזר אבל הייתי מעוניין בעוד תגובות של אנשים עכשיו הבעיה העיקרית היא שכאילו הלכתי להנדסת מכונות כאלטרנטיבה התפשרתי סתם כי יכולתי (היה לי סכם מספק) אבל למעשה כן היה לי חיבור מסויים להנדסת מכונות אבל על החיבור הזה גבר הרצון להיות רופא. מה לעשות?
 

hadasit2006

New member
תגובה

אל תוותר אם זה החלום! זה לא פשע לבחור במסלול שלא התאים לך או שכיום אתה מבין שלא מתאים לך. היום אתה בוגר יותר, בשל יותר, ולדעתי היום יש לך אפילו את היכולות לקבל החלטות נכונות יותר, שכן יש לך כבר נסיון ממשהו אחר, ואין ספק שהרצון להיות רופא מקונן בך חזק. זה מה שאתה צריך להגיד ולחשוב - שהיום אתה בא מנקודת מבט אחרת, בוגרת יותר ובשלה יותר. אם תהיה משוכנע בעצמך שזה החלום והייעוד שלך, לא תהיה לך בעיה לשכנע כל אחד. לדעתי לא כדאי להסתיר את זה בראיונות, זה חלק ממי שאתה, ולדעתי זה גם פלוס אדיר. לא להרבה יש אומץ לבוא ולשנות - ולך יש את זה. לא להרבה יש נסיון במשהו אחר - ולך יש את זה, לא הרבה רודפים אחרי חלום - ואתה רוצה לעשות את זה. כל אלה ועוד אומרים הרבה על אישיותו של האדם. הכי חשוב שתבוא מוכן לראיון, חדור מוטיבציה, תסביר את עצמך נכון, תדגיש את הבגרות והבשלות, ומכאן - השמיים הם הגבול לדעתי. לך על זה עד הסוף במלוא הכוח, אם זה החלום שלך!
 

amnonab

New member
לא הייתי נלחץ

אני ניסיתי להתקבל לרפואה פעמיים (פעם אחת למסלול עתודה, מה שנכשל בגלל התנגדות של היחידה שלי בסוף, ופעם שנייה אחרי שהשתחררתי) אחרי שעשיתי מסלול במדעי-המחשב (יותר מזה - התקבלתי בזכות הציונים בתואר הקודם) ואחרי שעבדתי כמה שנים בתחום. לא רק שזה שני תחומים מאוד שונים, זה גם המון כסף שהחלטתי לוותר עליו בשביל ללכת ללמוד רפואה. אתה יכול לדמיין לעצמך שזה עלה גם בראיון בפעם הראשונה (זה היה לפני המרק"ם) וגם מספר פעמים במרק"ם. כל מה שאני עשיתי, ותעשה גם אתה, זה לשבת שם ולהסביר בכנות למה אתה מעדיף ללכת ללמוד רפואה, למה תהיה רופא טוב ואיך הלימודים הקודמים שלך יעשו אותך רופא טוב אפילו יותר. לי זה לא הפריע להתקבל לאוניברסיטה פעמיים, וגם לך זה לא צריך להפריע. נ.ב. אני מתכוון לאוניברסיטה העברית, אם זה לא היה ברור.
 
התנגדות של היחידה שלך???

גם לי הם עשו בעיות לצאת אבל אחרי שלחצתי ולחצתי (על מדור עתודה כדי ילחץ מכיוונו) הם נאלצו לשחרר אותי. איפה היית? (אם אפשר לדעת...)
 

Tinks

New member
מהנדסה לרפואה

רציתי להוסיף עוד מספר נקודות שעלו אצלי בראיונות (סיימתי הנדסת חשמל ומתחילה רפואה): הבחירה שלך במקצוע ההנדסה, אם מרצון ואם מתוך "ברירת מחדל" אחרי רפואה, משקפת עוד צדדים שלך - חוש טכני, חיפוש אחר מקצוע מעניין שיכול לפרנס את בעליו בכבוד... הרי שאין בכך כל רע! בסופו של דבר העבודה היא רק האמצעי ולא המטרה. ואם אחרי שכבר סיימת וראית את הפנים החיוביים והשליליים של ההנדסה בכל זאת החלטת שברצונך ללמוד רפואה, אז כנראה שלא בצע הכסף מניע אותך, כנראה שאופי ההעבודה במקצוע ההנדסה לא מסוגל לספק אותך ואתה מחפש הרבה מעבר לעבודה כמכונת כסף. עכשיו, כשאתה בוגר ובשל יותר, אתה מגיע מנקודת מבט רחבה ומעמיקה יותר לגבי נתיב חייך. ניסית וטעמת מתחומים אחרים, ועדיין כל החיצים מצביעים על רפואה. אל תצטער על התואר בהנדסה - כל המרבה הרי זה משובח, ותהיה סמוך ובטוח שמתישהו, גם כרופא, הידע הזה יעמוד לצידך (שמעתי ממהנדס אוירונאוטיקה שהוא גם רופא שסיפר שזכר את כל מבנה השרירים והגידים בגוף בקלילות כי זה הזכיר לו את הצד המכני שבמטוסים...). כמובן שאם יש בעברך אירועים בהם נחשפת לתחום הרפואה מקרוב - מה טוב (התנדבות, מד"א, משפחה וכו'), אבל זה לא הכרח! לי, למשל, לא היתה הכרות מעמיקה עם עולם הרפואה ולכן התמקדתי בלהציג למראיינים את הרפואה כפי שאני רואה אותה - על צדדיה החיוביים והשליליים (לא פחות חשוב). נראה לי שכבעל תואר, הציפיה ממך היא להפגין יותר בגרות, להראות שקול בדעתך, שרואה את כל הצדדים הנגזרים מסוגיית לימודי רפואה (יודע להעריך זמן - הרי הלימודים האקדמאים שואבים כ"כ הרבה שעות, מבין מהי עבודה קשה, יודע לנהל את עצמך ולהיות ממוקד, להיות עצמאי וכו'). ולסיכום - בסוף הראיון בב"ש אמר לי אחד המראיינים, שהוא מהנדס במקצועו, שהוא חושב שאני עושה טעות. עניתי לו שאני חושבת שהוא טועה לגבי. כך נגמר הראיון. התקבלתי. ועוד דבר - במו"ר היו רק 10 הדקות של הראיון האישי שבהן השחלתי את העובדה שיש לי תואר מהנדסת. בשאר הזמן זה פשוט לא עלה. הרגשתי שדווקא עובדה זו שיחקה לטובתי, כי ב-10 דק' המראיין לא יכול להכנס לעובי הקורה של בחירותיי בחיים, ועם תשובה מוכנה ומוקפדת מראש תוכל לצאת מאד מאד מוערך... שיהיה המון בהצלחה ואל דאגה - עם ביטחון בצדקת הדרך עוד תגיע רחוק! :)
 
למעלה