לכל הפסיכולוגים

VITO LIGHTNER

New member
לכל הפסיכולוגים

והפילוסופים שביניכם. (ויש כמה שלפחות מתימרים) תגידו מה לעזאזל גורם לאנשים להיות כל כך מבסוטים ונחמדים כשיש שלג (ולא שזה מפריע לי). היום הלכתי ברחוב ואחד איחל לי חג שמח. תגידו יש משהו שאני לא יודע? זה הלבן שעושה להם את זה? או אולי הקוררררררררררררר המעצבן. או בכלל זה בגלל שאין לימודים או עבודה?(אז למה הקפיצו אותי לעבודה היום)? בכלל שמעתי תאוריה שלאלוהים שלנו יש פריג'ידר מקולקל,וכל כמה שנים הוא מגרד עלינו את הקרח.
 

MAYA20

New member
הכל נקי,

העולם נראה שונה כולו, יש חופש, אפשר לשחק כמו ילדים, להתגלש, לבנות בובות שלג, לזרוק על אנשים שלג, (את שלושת הדברים האלה אפשר גם לעשות בבוץ, אבל זה פשוט לא אותו דבר) אפשר להסתכל על השלג יורד לאור פנס רחוב. זה פשוט יפה.
 

avidadon

New member
דווקא הפסיכולוגים טוענים

שבחורף עם בוא מזג האויר הסגרירי, מפלס מצב הרוח יורד. אני תמיד הרגשתי שאצלי ההיפך (גם בלי שום פתית שלג).. ולאנשים יש מצב רוח למראה הלבן הלבן הזה, שמביא איתו אוירת התחדשות טהורה, נוף אחר, יום שבתון וכל הכיף שמתלווה לזה...
 
דיכאון חורף פחות נפוץ בארץ בגלל שיש

לנו הרבה שמש. זה דיכאון שנגרם מחוסר באור שמש במקומות בהם השמש איננה מאירה (ואני לא מתכוונת לתחת) במשך ימים על גבי ימים. למרות זאת, יש אנשים שיותר רגישים לשינויים בתאורה, והכרתי מישהי פה בארץ שהיתה חוטפת דיכאון עם בוא הנחליאלי והסתוונית. במקומות בהם שלג הוא הנורמה, הילדים הם הנהנים העיקריים, המבוגרים פחות מתרגשים ואפילו מתעצבנים. אבל בירושלים....איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!! (חוץ משכהתקרה נופלת, וחוץ מהמחשבה על קרטיב חתולי רחוב)
 
למעלה