לכל ההיסטריים

loogi 24

New member
לכל ההיסטריים

קודם כל אני שמח שפתחו את הפורום הזה בלי קשר לסדרה ואני ממשיך לתהות מה רע בזה שאנשים נחשפים? כשמפורסם כלשהו לשם דוגמא חושף את עצמו לכתבה בעיתון (מבחירתו) אף אחד לא שואל שאלות כי ברור שזו זכותו לדבר על חייו וזכותנו לבחור אם לקרוא או לא רק להזכירכם שקשר משפחתי פעלה בצורה דומה - נכון ברוב המקרים היו שחקנים שהציגו את המקרים אבל עלו לשידור גם אנשים פרטיים מה הביג דיל? שאלה אחרת יותר מטרידה היא - עלות לעומת תועלת בטיפול פרטי : אני מאוד מעריך את החשיבות של טיפול דינאמי למרות שהוא טיפול קשה בניגוד אליו טיפול קוגניטיבי הוא יותר ממוקד אבל מצד שני מכני בצורה מוגזמת לדעתי - בכל אופן בשני המקרים ובמיוחד בטיפול דינאמי שעשוי להמשך שנים,האם באמת שווה להוציא סכומי עתק על טיפול? עם כל הצדדים החיוביים של טיפול וחשיפה עצמית מכוונת,האם עצם זה שאתה יודע שאתה מקריב חלק נכבד מאוד מהכסף שלך לטובת סוג מסויים של מותרות,לטובת תהליך שהרבה פעמים אין לך מושג מה טיבו,מה הכיוון או מהן המטרות... אני מניח שתהליכים קורים בכל מקרה,עם טיפול ובלעדיו - אז אוקיי טיפול לכמה שנים מקובל אבל האם באמת יש לפסיכולוגיה את היכולת להחזיר לאדם את ההשקעה העצומה במשאבים כלכלליים? (בהנחה שלאותו אדם אין יכולת כלכלית מדהימה) זה משהו שהוא סימן שאלה גדול - בתור אחד שמכיר היטב את המסגרת הזאת של טיפול אני מניח שברוב המקרים אין הצדקה לסכומים הגבוהים שנדרשים...זה סוג של ניצול לדעתי,מצד שני זאת לא עבירה על החוק אלא יותר תלוי בביקוש שיש לטיפול אצל X בשוק - בסדר... מה שהולך בשוק הפרטי הוא די מגעיל ומוציא שם רע לכל התחום,כי אני לא חושב שפסיכולוג או פסיכיאטר צריך לחגוג על חשבון מטופל והלרוויח פי 15 או פי 30 משעת מינימום במשק אין בזה שום היגיון או הצדקה וכנראה שדי עניתי לעצמי חח אבל מעניין מה אתם חושבים על זה :)
 
זכויות וחובות

זכותם של אנשים להיחשף. מחובתו של הפסיכולוג לסרב להשתתף בתכנית כזו. יש הבדל בין חשיפה לבין טיפול.
 
תפקיד הפסיכולוג

כאמור, יש כאן דיון על הנושא האתי, וטיפול מצולם הוא חדשני. כמו כל דבר חדש, במיוחד כשהוא שובר מוסכמות קודמות, יש הרבה התנגדויות. לא מאמינה ב"נכון" "לא נכון" של שחור ולבן. מילת המפתח היא- "תלוי" תלוי למי, תלוי מתי, תלוי איפה... הטיפול המשפחתי-בית המדרש שאני באה ממנו, אומר ש"מה שעובד זה מה שנכון". לכן השאלה המרכזית בעיני צריכה להיות- האם טיפול כזה עובד, ולא האם זה אתי. (המבוגרים שהשתתפו יודעים היטב למה נכנסו, עברו שיחות מקדימות, ראיונות, והתאמה והלכו עם זה.) האם זה עובד??? לדעתי תשובה רצינית צריכה לעלות ממחקר על תוצאות טיפולים כאלו. בהקשר של משתתפי התוכנית, ישנם שני חלקים: הפגישות שכבר התקיימו התוצאות לאחר השידור וקבלת תגובות ניתן יהיה להעריך נכון יותר את תוצאות הטיפול (שהחשיפה והתגובות הן חלק ממנו) בעוד מספר חודשים.
 
למה קוראים טיפול?

מה הרעיון הטיפולי העומד מאחורי החשיפה הזו? האם המשתתפים יודעים שהם ונפשם משתתפים בניסוי קליני? לאיזה תגובות את מתכוונת כשאת אומרת שהתגובות הן חלק מהטיפול? האם כולנו נהיה עכשיו פסיכולוגים לרגע? מה תפקידה של החשיפה הזו בתהליך המכונה "התהליך הטיפולי"? מי יישא באחריות לתוצאות הרות אסון אם תהיינה כאלה? או שאולי סתם נודיע שהניסוי נכשל, חבל.... שרון, תחשבי טוב לאן את מכניסה את מטופלייך. זהו מעין טריבונאל טיפולי, בו הקהל יושב בכיכר העיר החדשה, מסתכל על המתרחש, ללא מראה דו-כיוונית, במוצהר ובגלוי, כשהאדם שיושב מולך נחשף בחולשותיו לעיני כל. האם בחנתם את כל האספקטים של "טיפול" מעין זה, או שהניסוי הזה הוא בבחינת הבחינה? מוזר. מאוד מוזר.
 
הבהרה

שלום לך רק להבהיר, לא נערך שום ניסוי. הוצאת את דברי מהקשרם. כתבתי שכדי להעריך בצורה רצינית השפעות טיפוליות דרוש מחקר.
 
לכן מסוכן לעשות מחקרים מעשיים כאלה על בני אדם

אכן, בפועל את עורכת כאן ניסוי לא מבוקר על שלוש נשים ועל עוד אדם המאובחן פסיכיאטרית, לפחות על-פי דבריו, כאדם חולה. בדיוק בגלל שזה לא מחקר - מסוכן לעשותו! אבל אני שאלתי כמה שאלות בתגובה שלי, העליתי כמה תהיות. תשובה לא קיבלתי. אני מניח שאת חתומה על חוזה המגדיר את הופעתך בשואו הזה, אני מבין שלמעשה הסידרה כבר צולמה, ובכל זאת אני קורא לך ולאחראים על תכנית הבידור הזו להורידה מהמסך, מתוך התחשבות בשחקנים הראשיים, במחשבה נוספת גם מתוך התחשבות בבני משפחותיהם, במכריהם, בחברים, בעמיתים לעבודה, בבני הזוג, במחשבה נוספת - גם מתוך התחשבות בקהל הצופים, ההולך שבי אחר הקונספט של "מטופל נולד" ואינו מבחין בין בידור זול למשנהו.
 
גישה טיפולית-בתגובה ל loogi 24

שלום לך מעניינים הדברים שכתבת. היום אנשים רבים מרגישים שהשקעה רבה לאורך זמן במשהו ערטילאי ומעורפל מבחינת המטרות לא מתאימה להם. לכן יש פריחה לגישות כמו טיפול קצר-מועד, טיפול משפחתי שהוא ממוקד מטרות ומוגבל בזמן, וגם כל תחום האימון (קואצ'ינג) פורח, בגלל שהוא פועל סביב מטרות מוגדרות ונבחן בתוצאות ולא רק בהרגשה. דעתי האישית היא שהשילוב הוא הטוב ביותר. כמו שאמרת, בצד אחד יש מכניות-יתר, ובצד השני ערפל גדול. שילוב של גישות דינאמיות עם אלמנטים של טיפול קצר מועד (מטרות, לעיתים הכוונה ולא רק הקשבה) יכול להיות מאוד יעיל ולצמצם זמן. גם הפסיכולוגיים הדינאמיים יצטרכו לדעתי לעשות שינויים בכיוון זה, כי הקצב היום מאוד מהיר, אנשים רוצים להרגיש שינוי ותוצאה, ופחות סבלניים לתהליכים ממושכים. אז נכון שאין הוקוס-פוקוס, ולפסיכולוגיה הקלאסית יש הרבה מה להציע, אבל זה לא מספיק.
 
למעלה