אי אפשר לנתח את המציאות
בעזרת החושים: האמת היא שרעיון זה איננו שלי במקור, כפי שיודע כל מי שלמד קצת פילוסופיה. אז למרות שהייתי רוצה, אינני יכול לקחת עליו את הקרדיט. הגישה הזו היא גישה נכונה לדעתי. מוגבלותם של חושי האדם היא עובדה ברורה. אנחנו קולטים רשמים חלקיים ומעוותים בכל אחד מהחושים, ובהמשך גם טועים לא פעם בפירוש אפילו רשמים מעוותים אלה. החושים משמשים את האדם להתמצאות בסביבתו המיידית. הראיה והשמיעה עושים שימוש בהפרעות שעושים עצמים בסביבה בתווכים כמו אור ואויר. כלומר, אנחנו רואים ושומעים לא את העצם המקורי, אלא את השפעתו על עצם אחר. אילו עיוותים נכנסים בתרגום מעצם לעצם? אין לנו חושים שיכולים לברר זאת. חוש המישוש והטעם הם החושים היחידים שבאים במגע עם העצם עצמו, אבל הם בעלי רגישות נמוכה יחסית, ומתמחים בזיהוי אספקט מסויים בלבד של העצם. חוש הריח בא במגע עם חלקים זערוריים מהעצם המקורי, אלה שעזבו אותו ופרחו ברוח עד שהגיעו אלינו. האם חלקי העצם מעידים משהו על העצם? אולי, אבל לא בטוח שהם אומרים משהו מרכזי עליו. בקיצור, כאמור מלכתחילה, נאיבי לחשוב שחושי האדם הם כלי לניתוח המציאות כמות שהיא.
בעזרת החושים: האמת היא שרעיון זה איננו שלי במקור, כפי שיודע כל מי שלמד קצת פילוסופיה. אז למרות שהייתי רוצה, אינני יכול לקחת עליו את הקרדיט. הגישה הזו היא גישה נכונה לדעתי. מוגבלותם של חושי האדם היא עובדה ברורה. אנחנו קולטים רשמים חלקיים ומעוותים בכל אחד מהחושים, ובהמשך גם טועים לא פעם בפירוש אפילו רשמים מעוותים אלה. החושים משמשים את האדם להתמצאות בסביבתו המיידית. הראיה והשמיעה עושים שימוש בהפרעות שעושים עצמים בסביבה בתווכים כמו אור ואויר. כלומר, אנחנו רואים ושומעים לא את העצם המקורי, אלא את השפעתו על עצם אחר. אילו עיוותים נכנסים בתרגום מעצם לעצם? אין לנו חושים שיכולים לברר זאת. חוש המישוש והטעם הם החושים היחידים שבאים במגע עם העצם עצמו, אבל הם בעלי רגישות נמוכה יחסית, ומתמחים בזיהוי אספקט מסויים בלבד של העצם. חוש הריח בא במגע עם חלקים זערוריים מהעצם המקורי, אלה שעזבו אותו ופרחו ברוח עד שהגיעו אלינו. האם חלקי העצם מעידים משהו על העצם? אולי, אבל לא בטוח שהם אומרים משהו מרכזי עליו. בקיצור, כאמור מלכתחילה, נאיבי לחשוב שחושי האדם הם כלי לניתוח המציאות כמות שהיא.