לכל הגברים שניסו........
להבין את המחזה הדרמטי "אין לי מה ללבוש" (מאת אישה אלמונית) ועד היום לא הצליחו מובא כאן נסיון נואש ואחרון לנסות ולפשט את הדברים , לפרק לגורמים, לטחון וללעוס ואפילו לבלוע כך שכל מה שישאר לגברים לעשות זה ...... לעכל!!!!!!!!! מערכה ראשונה דפיקה בדלת פרצוף לא מוכר הטוען שהוא איזה קרוב רחוק שהחליט להתחתן והביא הזמנה ( גם אם האירוע הוא ברית, בר מצווה או סתם סרט שהחלטתם ספונטנית ללכת לראות – התוצאות יהיו זהות לחלוטין) עבור האישה הקונבנציונלית, כל אחד מהאירועים הנ"ל יכול להוות טריגר שיכניס אותה למצב חירום למזלנו, הטבע היה מוכן וערוך למקרים שכאילו ואיבזר אותנו, הנשים באינסטינקט שמפעיל את "טייס החירום" במערכת שלנו וכך אפשר לבצע את רצף הפעולות הנדרש כדי לצאת מהמצב כמובן שהדרך ליציאה מהמצב לא פשוטה, היא ארוכה וסכנות רבות אורבות בה (לרוב לבעל) אין צורך לנחש שתחילת הדרך היא תמיד צעידה לכוון הארון פתיחת דלת הארון , שתמיד גורמת למפולת בגדים ומחייבת אותנו לזוז צעד אחד לאחור גם כדי לא לדרוך על מה שנשפך וגם כדי להגדיל את שדה הראיה שהרי גם בארון של 6 או 8 דלתות התא של הבעל הוא באיזה פינה קטנטונת למעלה למעלה מצד ימין או למטה למטה בצד שמאל מה שמשאיר לנו את כל שאר נפח הארון לקצת הבגדים שלנו ההלם הנגרם לנו משלל האינפורמציה הנגלת לעינינו ברגע זה גורם לנו לצאת ממצב ה"טייס האוטומטי" ולפעול בשיא העירנות והמרץ בעיקר פעילות מילולית רבה וקולחת: "אמרתי לך שאין לי מה ללבוש?!?" "איך אני יכולה לצאת מהבית בכלל?" "בטח כל בני הדודות יופיעו בשמלות של איב סאן לורן....... ואני? מה אני אלבש??" "הבעיה גם שאין לי זמן ללכת לקניות, אני הרי עובדת כל היום" "נו, אז תגיד משהו, מה אני אמורה לעשות?" "למה אתה לא עונה לי?" "מה?" "מה זאת אומרת : כל אירוע אותו הסיפור?" "אתה עוד מתלונן?" "חוצפה, לי אין מה ללבוש, אני במצוקה ולך עוד יש מה להגיד?" "מה עם הבגדים בארון שלי"?? "נו באמת מה איתם? ,בוא ותגיד לי אתה מה איתם!!!" "ובכלל, על איזה בגדים אתה מדבר? "נו בטח שאתה לא יודע, כי הרי אין פה כלום, אז תחשוב לפני שאתה פולט שטויות" "אתה בא לראות בעצמך?" "יופי, נהדר, בוא ותגיד לי , אם אתה מוצא בגד אחד לרפואה אני מתחייבת לא לקנות בגדים במשך לפחות............. השבועיים הקרובים עשינו עסק?? עשינו! נו אז בוא!! נו, מהסלון לחדר השינה כמה זמן צריך לקחת? "לא, לא נשרף כלום......" (אני שומעת אותו אומר :חבל, הייתי רוצה לראות מה הייתה עושה אם באמת כל הבגדים היו נשרפים לה) מערכה שניה המיקום: נמל תעופה כלשהו ברחבי העולם (ובכל מקום הסיפור חוזר על עצמו) השחקנית הראשית במחזה (אני) מנסה לפלס דרך אל דלפק הצ´ק אין בטיסה לישראל כמובן שזאת משימה כמעט בלתי אפשרית משתי סיבות: א. ערימת המזוודות על העגלה כל כך גבוהה שלא רואים לאן צריך ללכת ב. ב. ערימת המזוודות כל כך כבדה שגם אם יש לי מושג כללי לאן צריך לדחוף את העגלה היא לא תמיד יכולה לזוז לאותו הכוון....... אבל פה תמיד יש איזה גברבר שפעם חלם להיות רמבו ויוצא להציל את העולם......... אבל הקושי הפיסי של שליחת המטען מתגמד מול הקושי והכוח הנפשי שצריך כדי להתמודד עם הדיילות בדלפק. והתרחיש הוא כזה: גוד איבנינג......בינתיים אני מחייכת........מה יהיה יהיה...... "פספורט אנד טיקט פליז" האו מני פיסס ווד יו לייק טו סנד??? מה, את לא רואה , יה פוסטמה?? כל מה שעל העגלה. מה רצית שאשאיר לך פה משהו?? אני שמה את המזוודות לידה על מסילה כזאת שמשום מה מדליקה כל מיני מספרים שגורמים לעיניים שלה לגדול פי שניים "וואט הב יו גוט דר?" היא שואלת בפליאה -לא מצליחה להבין אין מזוודה אחת יכולה לשקול 80 קילו מה יש לי , נו באמת, קצת שופינג עשיתי, כולה כמה חולצות , קצת בגדים לעבודה, קצת ליציאה, מה הקטע שלך? "יו הב אובר ווייט, מם" אינעל אמא שלך הצולעת, את חושבת שאני לא יודעת? כבר חודשים שאני בדיאטה והשבוע הזה , פה אצלכם, העלתי עוד איזה 3 קילו אז את באה לספר לי שיש לי עודף משקל?? ועוד צועקת לי פה ליד כולם?????? "יו הב טו פיי 400$" "מה"??????????????? אם היו לי 400 $ הייתי ממלאה עוד מזוודה, יה מיפגרת.... סורי מם, איט איז נוט 5 קילוז, איט איז נוט 10 קילוז.......... 80 קילוז מם........ כמעט בכתה המסכנה כדי לא להאריך בסיפור קורע לב אספר רק שזה הרגע שמתחילים לחפש איזה ביטניק שלא קנה כלום ולהצמד אליו או מחפשים את המנהל ומתחילים לספר לו סיפורים ולנג´ס עד שהוא מוותר (את זה למדתי מהילדים שלי שבאופן קבוע עושים לי את זה וזה תמיד עובד ) בכל אופן, אחרי כל נסיעה צריך לקנות ארון נוסף. מערכה שלישית חזרה לחדר השינה מול ארון פתוח , הבעל לידך והחקירה הנגדית מתחילה: מה עם השמלה הזאת? איזה זאת? (הרי לא רואים כלום מרוב שהכל דחוס) זאת השחורה. איזה שחורה? (יש 57 שמלות שחורות.......) הוא נאלץ להושיט יד ולמשוך. לא פשוט, הלחץ האטמוספרי שיש על השמלה הזאת משני הצדדים מקשה אפילו על גבר חזק כמוהו בסוף מצליח..... אהה, זאת?? ארוכה מדי לנעלים האלה "אז תנעלי נעלים אחרות" "נו יופי, הגיעו ימות המשיח. אתה רוצה להגיד לי איזה נעליים לנעול?? "טוב , טוב, תנעלי מה שבא לך" ומה עם החצאית הכחולה? אין לי חולצה שמתאימה לה! מה עם הלבנה ? (זוכר משהו משעור ההתאמות שעשיתי לו) הלבנה הזאת יש לה רקמה בצד, לא בא לי עליה. מה לא בא לך עליה? את לא הולכת לז.....אותה , רק הולכת ללבוש אותה מה עם המכנס הבז? לוחץ לי......נכנס לי לתוך הישבן....... שתיקה קצרה.....מושיט את היד לכוון הישבן ושואל, איפה פה????? היית מת, אל תעביר לי נושא עכשיו הבעה של באסה מוחלטת עולה לו על הפנים ובחוסר רצון הוא ממשיך.......... והשמלה עם הפייטים? לבשתי באירוע הקודם "מה עם השמלה הכתומה?" לבשתי בשבוע שעבר "אז מה , אף אחד לא ראה אותך" אף אחד לא ראה אותי? אז מה אתה אומר שאני בלתי ניראית? אויר? כלום? זהו לא מסתכלים עלי?גמרתי את הקריירה??? הוא ראה שהוא נכנס פה לאמבוש רציני וניסה את שיטת הלקק כדי לצאת בכבוד "מה פתאום, מה פתאום, בטח מסתכלים עליך......יותר מדי אפילו ,אבל התכוונתי על הבגדים.... לא ממש מסתכלים....כלומר.. לא זוכרים...... זה שאתה לא רואה אותי ממטר זה לא אומר שאף אחד לא רואה (שלפתי משפט מתחת לחגורה......) מה עם החליפה הזאת? ישנה מדי, מה אני צריכה ללכת עם סחבות? והשמלה הזאת? גם ישנה . מה ישנה? עדיין יש את האטיקט עם המחיר היא לא עולה עלי (אני אומרת במילמול חרישי) איך לא עולה? קנית אותה לפני שבוע (אומר בזהירות , פוחד להכנס למלכודת נוספת) נו אז מה? זה היה בשבוע כשנזכרתי בפגישה הראשונה שלנו, הרגשתי כמו אז......בכיתה ח´.......... "להזכר בכיתה ח´ זה יפה אבל לקנות שמלה במידה שהיית בכיתה ח´ זה קצת תלוש מהמציאות הייתי אומר......." נו טוב, עכשיו תגיד שאני לא שפויה נו תגיד, תגיד, כי מזמן לא אמרת............ טוב, טוב, את צודקת,באמת אין לך מה ללבוש אבל החתונה בעוד 4 ימים את חושבת שתספיקי לחזור מתורכיה עד אז???..................
להבין את המחזה הדרמטי "אין לי מה ללבוש" (מאת אישה אלמונית) ועד היום לא הצליחו מובא כאן נסיון נואש ואחרון לנסות ולפשט את הדברים , לפרק לגורמים, לטחון וללעוס ואפילו לבלוע כך שכל מה שישאר לגברים לעשות זה ...... לעכל!!!!!!!!! מערכה ראשונה דפיקה בדלת פרצוף לא מוכר הטוען שהוא איזה קרוב רחוק שהחליט להתחתן והביא הזמנה ( גם אם האירוע הוא ברית, בר מצווה או סתם סרט שהחלטתם ספונטנית ללכת לראות – התוצאות יהיו זהות לחלוטין) עבור האישה הקונבנציונלית, כל אחד מהאירועים הנ"ל יכול להוות טריגר שיכניס אותה למצב חירום למזלנו, הטבע היה מוכן וערוך למקרים שכאילו ואיבזר אותנו, הנשים באינסטינקט שמפעיל את "טייס החירום" במערכת שלנו וכך אפשר לבצע את רצף הפעולות הנדרש כדי לצאת מהמצב כמובן שהדרך ליציאה מהמצב לא פשוטה, היא ארוכה וסכנות רבות אורבות בה (לרוב לבעל) אין צורך לנחש שתחילת הדרך היא תמיד צעידה לכוון הארון פתיחת דלת הארון , שתמיד גורמת למפולת בגדים ומחייבת אותנו לזוז צעד אחד לאחור גם כדי לא לדרוך על מה שנשפך וגם כדי להגדיל את שדה הראיה שהרי גם בארון של 6 או 8 דלתות התא של הבעל הוא באיזה פינה קטנטונת למעלה למעלה מצד ימין או למטה למטה בצד שמאל מה שמשאיר לנו את כל שאר נפח הארון לקצת הבגדים שלנו ההלם הנגרם לנו משלל האינפורמציה הנגלת לעינינו ברגע זה גורם לנו לצאת ממצב ה"טייס האוטומטי" ולפעול בשיא העירנות והמרץ בעיקר פעילות מילולית רבה וקולחת: "אמרתי לך שאין לי מה ללבוש?!?" "איך אני יכולה לצאת מהבית בכלל?" "בטח כל בני הדודות יופיעו בשמלות של איב סאן לורן....... ואני? מה אני אלבש??" "הבעיה גם שאין לי זמן ללכת לקניות, אני הרי עובדת כל היום" "נו, אז תגיד משהו, מה אני אמורה לעשות?" "למה אתה לא עונה לי?" "מה?" "מה זאת אומרת : כל אירוע אותו הסיפור?" "אתה עוד מתלונן?" "חוצפה, לי אין מה ללבוש, אני במצוקה ולך עוד יש מה להגיד?" "מה עם הבגדים בארון שלי"?? "נו באמת מה איתם? ,בוא ותגיד לי אתה מה איתם!!!" "ובכלל, על איזה בגדים אתה מדבר? "נו בטח שאתה לא יודע, כי הרי אין פה כלום, אז תחשוב לפני שאתה פולט שטויות" "אתה בא לראות בעצמך?" "יופי, נהדר, בוא ותגיד לי , אם אתה מוצא בגד אחד לרפואה אני מתחייבת לא לקנות בגדים במשך לפחות............. השבועיים הקרובים עשינו עסק?? עשינו! נו אז בוא!! נו, מהסלון לחדר השינה כמה זמן צריך לקחת? "לא, לא נשרף כלום......" (אני שומעת אותו אומר :חבל, הייתי רוצה לראות מה הייתה עושה אם באמת כל הבגדים היו נשרפים לה) מערכה שניה המיקום: נמל תעופה כלשהו ברחבי העולם (ובכל מקום הסיפור חוזר על עצמו) השחקנית הראשית במחזה (אני) מנסה לפלס דרך אל דלפק הצ´ק אין בטיסה לישראל כמובן שזאת משימה כמעט בלתי אפשרית משתי סיבות: א. ערימת המזוודות על העגלה כל כך גבוהה שלא רואים לאן צריך ללכת ב. ב. ערימת המזוודות כל כך כבדה שגם אם יש לי מושג כללי לאן צריך לדחוף את העגלה היא לא תמיד יכולה לזוז לאותו הכוון....... אבל פה תמיד יש איזה גברבר שפעם חלם להיות רמבו ויוצא להציל את העולם......... אבל הקושי הפיסי של שליחת המטען מתגמד מול הקושי והכוח הנפשי שצריך כדי להתמודד עם הדיילות בדלפק. והתרחיש הוא כזה: גוד איבנינג......בינתיים אני מחייכת........מה יהיה יהיה...... "פספורט אנד טיקט פליז" האו מני פיסס ווד יו לייק טו סנד??? מה, את לא רואה , יה פוסטמה?? כל מה שעל העגלה. מה רצית שאשאיר לך פה משהו?? אני שמה את המזוודות לידה על מסילה כזאת שמשום מה מדליקה כל מיני מספרים שגורמים לעיניים שלה לגדול פי שניים "וואט הב יו גוט דר?" היא שואלת בפליאה -לא מצליחה להבין אין מזוודה אחת יכולה לשקול 80 קילו מה יש לי , נו באמת, קצת שופינג עשיתי, כולה כמה חולצות , קצת בגדים לעבודה, קצת ליציאה, מה הקטע שלך? "יו הב אובר ווייט, מם" אינעל אמא שלך הצולעת, את חושבת שאני לא יודעת? כבר חודשים שאני בדיאטה והשבוע הזה , פה אצלכם, העלתי עוד איזה 3 קילו אז את באה לספר לי שיש לי עודף משקל?? ועוד צועקת לי פה ליד כולם?????? "יו הב טו פיי 400$" "מה"??????????????? אם היו לי 400 $ הייתי ממלאה עוד מזוודה, יה מיפגרת.... סורי מם, איט איז נוט 5 קילוז, איט איז נוט 10 קילוז.......... 80 קילוז מם........ כמעט בכתה המסכנה כדי לא להאריך בסיפור קורע לב אספר רק שזה הרגע שמתחילים לחפש איזה ביטניק שלא קנה כלום ולהצמד אליו או מחפשים את המנהל ומתחילים לספר לו סיפורים ולנג´ס עד שהוא מוותר (את זה למדתי מהילדים שלי שבאופן קבוע עושים לי את זה וזה תמיד עובד ) בכל אופן, אחרי כל נסיעה צריך לקנות ארון נוסף. מערכה שלישית חזרה לחדר השינה מול ארון פתוח , הבעל לידך והחקירה הנגדית מתחילה: מה עם השמלה הזאת? איזה זאת? (הרי לא רואים כלום מרוב שהכל דחוס) זאת השחורה. איזה שחורה? (יש 57 שמלות שחורות.......) הוא נאלץ להושיט יד ולמשוך. לא פשוט, הלחץ האטמוספרי שיש על השמלה הזאת משני הצדדים מקשה אפילו על גבר חזק כמוהו בסוף מצליח..... אהה, זאת?? ארוכה מדי לנעלים האלה "אז תנעלי נעלים אחרות" "נו יופי, הגיעו ימות המשיח. אתה רוצה להגיד לי איזה נעליים לנעול?? "טוב , טוב, תנעלי מה שבא לך" ומה עם החצאית הכחולה? אין לי חולצה שמתאימה לה! מה עם הלבנה ? (זוכר משהו משעור ההתאמות שעשיתי לו) הלבנה הזאת יש לה רקמה בצד, לא בא לי עליה. מה לא בא לך עליה? את לא הולכת לז.....אותה , רק הולכת ללבוש אותה מה עם המכנס הבז? לוחץ לי......נכנס לי לתוך הישבן....... שתיקה קצרה.....מושיט את היד לכוון הישבן ושואל, איפה פה????? היית מת, אל תעביר לי נושא עכשיו הבעה של באסה מוחלטת עולה לו על הפנים ובחוסר רצון הוא ממשיך.......... והשמלה עם הפייטים? לבשתי באירוע הקודם "מה עם השמלה הכתומה?" לבשתי בשבוע שעבר "אז מה , אף אחד לא ראה אותך" אף אחד לא ראה אותי? אז מה אתה אומר שאני בלתי ניראית? אויר? כלום? זהו לא מסתכלים עלי?גמרתי את הקריירה??? הוא ראה שהוא נכנס פה לאמבוש רציני וניסה את שיטת הלקק כדי לצאת בכבוד "מה פתאום, מה פתאום, בטח מסתכלים עליך......יותר מדי אפילו ,אבל התכוונתי על הבגדים.... לא ממש מסתכלים....כלומר.. לא זוכרים...... זה שאתה לא רואה אותי ממטר זה לא אומר שאף אחד לא רואה (שלפתי משפט מתחת לחגורה......) מה עם החליפה הזאת? ישנה מדי, מה אני צריכה ללכת עם סחבות? והשמלה הזאת? גם ישנה . מה ישנה? עדיין יש את האטיקט עם המחיר היא לא עולה עלי (אני אומרת במילמול חרישי) איך לא עולה? קנית אותה לפני שבוע (אומר בזהירות , פוחד להכנס למלכודת נוספת) נו אז מה? זה היה בשבוע כשנזכרתי בפגישה הראשונה שלנו, הרגשתי כמו אז......בכיתה ח´.......... "להזכר בכיתה ח´ זה יפה אבל לקנות שמלה במידה שהיית בכיתה ח´ זה קצת תלוש מהמציאות הייתי אומר......." נו טוב, עכשיו תגיד שאני לא שפויה נו תגיד, תגיד, כי מזמן לא אמרת............ טוב, טוב, את צודקת,באמת אין לך מה ללבוש אבל החתונה בעוד 4 ימים את חושבת שתספיקי לחזור מתורכיה עד אז???..................
