לכל האנשים שאמרו

shemesh7

New member
בוקר טוב למר"צ או אולי לילה טוב../images/Emo35.gif

חברים יקרים אני רואה איך המפלגה שתמכתי בה לאורך כל הדרך נעלמת לי מול העניים. וזה מבעס מבעס מאוד. מי שחושב שבחירות מנצחים ע"י קמפיין כזה או אחר לא מבין מה הוא אומר. מפלגה זה דרך, זה רעיון, זה הנהגה, זה אמינות. נראה לי שמר"צ הופכת להיות מפלגה של זקנים. משהוא כמו מפם שנעלמה. איפה הדור הצעיר? אפה ההמשך? מי עוד מייצג את השמאל הציוני השפוי. איך זה שאנשים ברחוב רואים אתנו כשמאל קיצוני שצריך לפחד ממנו. למה לא משמיעים ברבים את פעולת חברי הכנסת. מי משתיק את מי? פגשתי את יוסי בילין בדלית אל כרמל ישבתי במסעדה נכנס אדם שפוף חילק כרטיסי ביקור זה נראה כל כך עלוב שהתביישתי בשיכות שלי. איפה שולה? איפה שריד? מי יכול להם. ומה שבאמת מרגיז אותי למה רק יפים אשכנזים במר"צ. צריך לעשות חושבים ובגדול מה קרה פה. לעשות קצת ברדק, לרדת לרחוב, להגיע אל האנשים שלנו להמריצ את הצעירים. הירידה שלנו במנדטים זה לעבודה לא לאף אחד אחר. ולמה? כי פרץ הרים את הדגל החברתי שאנחנו משום מה קיפלנו. למה צריך להצביע ירוקים? אנחנו לא ירוקים? למה לא יודעים את זה? למה עלה ירוק? וכו' אני יכול להמשיך כך הרבה. רק למי אני מדבר? ומה זה יעשה? אני מקווה שלא נגמר הסיפור של מר"צ לא בא לי על העבודה!!!!!
 

זוטה

New member
טוב, אז לי אומנם היו גם סיבות אחרות

מלבד ביילין לכך שלא הצבעתי מרצ (גם בבחירות הקודמות לא הצבעתי מרצ), אבל אם תבקש ביקורת מעשית על האיש: אז לא רק שהוא עושה רושם לא-חברתי בעליל (בהתאם לתדמית הידועה שלו, "כל מה שמעניין אותו זה שמאל מדיני". בתדמית הזאת יש משהו). גם נראה שחסר לו הלהט הדרוש להשמיע את קולו, להזיז ולבצע דברים. במערכת הבחירות הנוכחית זה התבטא בכך שפשוט לא שמעו אותו ולא ראו אותו. וכך קרה שאפילו מנהיגי מפלגות קטנות שלא עברו את אחוז החסימה, כמו פאר ויסנר ובועז וכטל, התראיינו יותר והתבטאו בתקשורת יותר מביילין. אבא שלי, שב-13 השנים האחרונות הצביע מרצ ובבחירת הנוכחיות התלבט עד הרגע האחרון, טוען שהבעיה היא שהתקשורת לא מתעניינת בביילין. טוב, אז אם זה כך, ביילין צריך היה למצוא דרכים לחפש את התקשורת ולמשוך את תשומת לבה. הוא לא עשה זאת, או שלא עשה זאת נכון. וזה חלק מהאלף-בית של פוליטיקאי.
 

טשאפק

New member
חוסר אמינות קיצוני

זכור לי הסכם ביילין-אבו מאזן מראשית שנות התשעים, שבו שיווקו את אבו-דיס כבירה הפלשתינית העתידית. אז חלוקת ירושלים היתה קו אדום בציבור. האם זו לא היתה הונאה? בז'נבה, נראה כאילו ביילין עשה מהלך דומה עם התביעה לשיבה. זרק לפח את הקו האדם של חזרת פליטים והציג כל מיני נוסחאות מעורפלות. התחושה כאילו נפתחת דלת (כמו שהיה בנושא ירושלים) וזה ייגמר רק כשנוותר באופן מוחלט על המדינה היהודית. מה היה קורה אילו ביילין היה אומר, כמו שאמר איילון, ששיבת הפליטים היא זכות לאומית לשוב למדינה הלאומית פלשתין, ואין כניסת פליטים לישראל וסוף פסוק? נראה כאילו היה להוט מדי להשיג הסכם. התוצאה היא ערעור של קו אדום חשוב ביותר וחיזוק האשלייה אצל הפלשתינים. פגיעה בסיכוי לשלום במקום חיזוקו. (כמו שחיזקה אותו יוזמת איילון-נוסייבה).
 

טשאפק

New member
וראה גם רשימות של יואב קרני

כתב גלובס, בבלוג שלו באתר רשימות, בלוג משובח דרך אגב. רשימות מעניינות בעניין ביילין.
 
למעלה