לכלל חברי הפורום

לכלל חברי הפורום

אני קורא כאן בפורום כבר הרבה זמן, לא בטוח בדיוק ממתי. לפעמים אני גם כותב, תקופות מסויימות יותר או פחות לפי העיסוקים ומצב הרוח. יש בעיה חוזרת שנתקלתי בה פה לא פעם- מילים כתובות לא מעבירות הרבה דברים שיש בשיחה קולית, ובטח ששיחה פנים אל פנים. גוונים של קול, טון, הבעה, שפת גוף וכו'. קל לטעות בפירוש מילים כתובות. קל מאוד לטעות בפרשנות רגשית למילים שאינן מדברות על רגש. בשביל זה יש סמיילים, אבל אי אפשר לצרף לכל משפט משהו שיסמל למה התכוונתי או איך הרגשתי באותו רגע וגם עם סמיילים אפשר להיות ציני, או סתם עם חוש הומור שונה משלך.. זה קורה הרבה בפורומים בכלל, אבל לי חשוב רק הפוורם הזה והשכן, בהם אני קורא וכותב. לכן אני כותב כאן את הדברים האלה. לא פעם כותבים מתרגזים מאוד מהודעה שנראית לי מהצד תמימה, מבודחת או אפילו מחמיאה. אני רואה שוב ושוב אנשים שונים מגיבים ומפרשים רגשית הודעות מסויימות בצורה מאוד שונה ממני. מישהו כותב הודעה צינית, השני מגיב בכעס, שלישי מתקן אותו שנראה לו שהכוונה היתה צינית וכו'. אני חושב שפירוש כוונת או מצב הרוח של כותב ההודעה הרבה פעמים מוטעה, ומשקף יותר את מצב הרוח שלך, או מה אתה חושב על כותב ההודעה, מאשר את הכוונה המקורית. ובכל מקרה, אם יש לי בעיה רצינית עם כותב מסוים, סגנונו או דבריו, יש פיתרון קל ופשוט: אני לא קורא הודעות שלו, ולא מגיב אליו. אני חושב שאם כל אחד כאן יחשוב פעמיים לפני שליחת הודעה כועסת, נוזפת, תוקפת, או מעליבה, ויניח שכנראה לא הבין את הכוונה, במקום להניח אוטומטית שהותקף, (בסופו של דבר, אני זוכר מעט מאוד הודעות כאן שכוונתם היתה באמת לפגוע במישהו), הפורום שלנו יהיה מקום יותר נעים להסתובב בו. תודה על הקריאה הסבלנית למי שהגיע עד כאן וסליחה קולקטיבית לכל מי שנפגע אי פעם מהודעה שלי. לילה טוב נועם
 
רק אצל ../images/Emo189.gif ו- ../images/Emo121.gif ../images/Emo129.gif ..

אין חיכוך... מסכים עם נועם שאיפוק היא מעלה נדרשת - לא מתבקשת
אם-זאת יש לזכור שהיכן שיש אנשים: יש עניינים של ה-
(או העדרו), ענייני
, ענייני
ולא אחת - יצר תחרותיות
... עלינו להיות סובלניים גם לגליצ'ות המכוונות כלפינו - כשם שאנו מקבלים בערבון מוגבל את המחמאות... ולקוות שיעשו איתנו את אותו החסד - בתורנו
.
 
נכנסתי לטאגליינס?

נכנסתי לטאגליינס! חלום חיי הוגשם! אני בטאגליינס! אני בטאגליינס! אני רוצה להודות למורה שלי, לבורא שלי, להורי שהביאוני עד הלום.. למי שהאמין בי עד לרגע הזה תודה תודה לכולם! (אני בטאגליינס!)
 
3 תיקונים לקורות החיים:

1. מסתבר שאני יודע לקרוא לא מהכתב. זו נראית לי מיומנות מרשימה, ואני מוסיף אותה לקורות החיים. 2. מסתבר שאני נשוי... אני לא מאמין שלא סיפרו לי. אפילו בחתונה לא הייתי! (מי ספר את כל הצ'קים?) חיים, אל תספר לה ששכחתי! 3. ינואר 2006: הופעת בכורה בטאגליינס של פורום אומנויות לחימה בתפוז. מישהו מכיר משרה מתאימה?
 
אתה חייב להכיר את סבתא שלי

אני כבר רואה שיש לכם שפה משותפת...
אני מוציא אותך
? הרי הנחתי מיד שאם אתה בכבודך ובעצמך כתבת שיש לי אשה, הטעות היא כנראה שלי- פשוט לא שמתי לב כשכל זה קרה, כנראה. אני אנסה להכיר אותה מהר ככל האפשר. אחר כך אקח אצלך שיעור באיך מודים לאשה.
 
למעלה