הבושה כתוצאה של חולשה
אני חושב שמה שקרה עם רן קרטיס, שהעבירו איתו כיתה זה ביזיון, וזה שזה נעשה, זה לא אומר שאנחנו צריכים להפסיק למחות על ההחלטה. כי רן, היה רק סימפטום. זה היה "ירֶאו למען ירַאו", זה היה רק במטרה להפחיד אותנו ולהראות לנו מה קורה למי שיעז לעשות דברים שלא מוצאים חן בעיני צוות המורים וההנהלה. קרטיס, הוא רק הקורבן. כי זה היה יכול להיות כמעט כל אחד מהבנים בכיתה או כמה מהבנות הפטפניות בכיתה. אבל אז זה לא יראה הגיוני וגם המורים יבינו שמשהו מסריח. לכן, זה מאוד נח להעיף את רן. יש לו פה גדול, הוא לא פוחד להגיד את מה שהוא חושב, הוא קצת שטוטניק (שזה לא בהכרח רע), לוקח דברים בקלות ויודע לצחוק (דבר שהמורים שכחו מזה). ומה תירוץ יותר טוב מכך כדי להעיף את הילד המופרע הזה, ה"פושע הגדול"??? זה כבר יישמע יותר טוב... המורים עשו דבר פשוט: הקצינו את ההתנהגות שלו, הדביקו לו מעשים שליליים, החליטו שהוא גורם מפריע ועכשיו אפשר להעיף אותו במסווה של כל הסיבות הנ"ל, כי הרי זו החלטה ממש צודקת להעיף ילד כל-כך בעייתי כמוהו. אני חושב שלרן נעשה עוול. לא רק שלפני פחות מחודש הוא לא יצא לטיול שנתי בגלל התנהגות לא נאותה., עכשיו גם מעיפים אותו מהכיתה. אני חשבתי דאז שגם זה שלא מוציאים אותו לטיול זה עונש כבד ולא מוצדק בשביל מעשיו (ולהוציא אותו לטיול רק עם כיתה אחרת, מבחינתי זה עונש פחות גדול), אז בטח שלהעביר אותו כיתה זו בכלל הגזמה פראית. לכן הגעתי למסקנתי מקודם. הרי רן כבר קיבל את העונש שלו, וכולם יודעים שזה עונש שנחשב לחמור ביותר. אז מה פתאום עכשיו הוא מקבל העברה פדגוגית לכיתה אחרת? זה מגוחך! אפילו לא היה לו זמן להפריע מאז הטיול כדי לקבל עונש כזה. זה ברור, העונש הוא פשוט מעשה שנובע כתוצאה מחולשה במערכת, שהרגישה שהיא מאבדת שליטה על הכיתה שלנו וחיפשה דרכים להרתיע את התלמידים, להפחיד אותם. שלא יתפלאו שהמקרה האחרון יעשה בדיוק את ההיפך. כמו כל מי שנמצא בשפל, המורים וההנלה ניסו להתמודד איתנו בתקיפות ובחרו מישהו שיהיה שעיר לעזאזל. הייתי מקבל את זה אם זה היה בצדק. אבל הם בחרו מישהו שהם לא יודעים אם הוא האחראי למעשי הונדליזם, לתסיסה בכיתה, למרידות ולשאר ה"פשעים" שיש בכיתה. לכן אני לא מסכים עם העונש ומבטיח למורים שאני אישית ימשיך לשחק על הנקודות הרגישות שלהם וימשיך לזהות את החולשות שלהם ולדרוך עליהם חזק. כי מי שמנצל את החולשות שלנו (אנחנו הרי רק תלמידים בבית הספר, עד כמה אנחנו יכולים להיות חזקים?!) למעשים לא הוגנים ולא מוסריים, אנחנו, התלמידים, נחזיר לו באותו מטבע. ושלא יתלוננו, כי במעשה האחרון, הם בעצמם הביאו לנו את הפירבילגיה הזאת. כל מי שחושב כמוני, מומלץ להצטרף למחאה, כולכם תזדהו ותכתבו את מה שאתם חושבים. כי בסופו של דבר, כקבוצה, יש לנו כח ויש לנו מילה.