זה קצת יותר מסובך מכך..
לרגע אני לא מתחרטת, למרות שיודעת שיהיו ימים קשים לאחר פרסום הראיון. אני מרגישה שמבחינת האפילפסיה, אנחנו נמצאים בחשכת ימי הביניים.אמרתי זאת גם בראיון, זה כמעט כמו הסטיגמה של איידס, רק שמאיידס יש את החשש כביכול להידבק, ואין שום סיבה הגיונית למה החשש מהאפילפסיה. כל משפחתי אמרה כל הכבוד על האומץ, ובדיוק מה שאמרת-שהשינוי חייב להיות חיובי. הלוואי שנגיע ליום שתקבלי את העבודה, ועדיין תוכלי לפרסם תמונתך.אז נדע שהגענו למנוחה ולנחלה מבחינת הפתיחות והמידע לגבי האפילפסיה. אני זוכרת שלפני שנה בערך, חיפשתי פורום על אפילפסיה, ולא מצאתי.אמרתי לעצמי-איך מחלה כזו ותיקה ונפוצה, ואין שום פורום!! אני גם גאה בך שיזמת את הפורום הזה, שמהווה פינה לפורקן מרבית התחושות באשר לאפילפסיה, פינה שהיא אמצע הדרך-פה לפחות כולנו מרגישים רצויים ולא חוששים ממה יחשבו, שלא כמו בחברה.אבל לדעתי היום הזה רחוק, אך אם זאת, התקרב במקצת, לאור קיומו של פורום זה. יש פה אנשים נפלאים,והלוואי שכולנו נקבל את הטוב ביותר שיש לחיים להציע לנו.