לכולכם...

[Taliep]

לכולכם...

גם אני חדשה פה ושמחה כל כך שגיליתי את הפורום הזה, את המקום הכה חשוב הזה! לפני כעשרה חודשים בערך בתאריך: 04.02.2003 אבדתי את אחי הצעיר גלעדי בן 27 אהוב ליבי בתאונת אופנוע מחרידה. גלעדי היה גם החבר הטוב ביותר שלי והבן אדם הכי הקרוב אלי באמת , הוא היה ויהיה תמיד חלק בלתי נפרד ממני. בכל התקופה הזאת אני רק מנסה לשרוד, לצוף והכאב הגעגועים רק מתעצמים מיום ליום!!! וההורים דועכים מול עיניי ואני לא יכולה לעזור להם! אין מילים באף מילון שיכולות לתאר את גודל האובדן ועד כמה בלתי נסבל הוא הכאב. חשוב שיהיה פורום כזה, אני למדתי כמה לי חשוב לדבר עם אנשים שחווים אובדן וכאב כמוני. תודה שאתם פה. טלי.

 

[BooBee]

שלום לטלי ../images/Emo20.gif

ברוכה הבאה לפורום שלנו. תנחומיי על מותו של אחיך. לאבד אח זה נורא. אני שכלתי את אחותי לפני שלוש שנים, וגם לי היא היתה חברה קרובה, אשת סודי. רציתי לשאול איך בדיוק את מנסה לשרוד, והאם "לשרוד" זה מספק אותך... געגועים זה "בסדר", מותר לכולנו... אבל כשאת כותסת שאת רק מנסה לשרוד ולצוף, אני קצת דואגת, מה את עושה בשביל להחזיר את החיים שלך למסלול יותר שפוי, בו את עושה יותר מלשרוד ולצוף. לשרוד ולצוף זה עסק מתיש מאוד, ואולי כדאי לך לשקול דרכים אחרות לקבץ את חייך ולראות איך את ממשיכה לחיות בעוצמה, למרות האובדן הקשה שלך... תודה שהצטרפת אלינו. שבת שלום. שלך, רויטל.

 

[ח ל ו מ ו ת]

שלום לך...

איזה פורום מוזר יש לנו... אולי היחידי שקצת מצטער על כל חבר חדש, על עוד נשמה מתייסרת... אבל לפחות יש לנו פה אוזן קשבת ותמיד תהיה כתף תורנית למי שזקוק. אני אח שכול בעצמי, ואם יש משהו שאת חושבת שאני יכול לעזור, אל תהססי לפנות אלי.

 

[Taliep]

לחלומות

עוד חברה חדשה כואבת ו"מוכה" ... תודה לך באמת, אני מעריכה את זה מאוד !!! טלי.

 

[rnati]

הרבה דימיון עצוב ביננו...

איבדתי את אחי הקטן (בן 17 ועשרה חודשים במותו) בתאונת אופנוע ב-9.2.2003 כל כך מבינה את כל הרגשות שתיארת החיים ממשיכים אבל האושר מאיתנו והלאה הקלילות נעלמה לה והחיוך... רק כלפי חוץ מנסים להעסיק את עצמנו כדי לא לשקוע במחשבות אבל אין לאן לברוח מהן והן גם כל מה שנשאר...

מאחלת לך המון כוח נפשי בחודש וקצת הקרוב (ובכלל) שכן בקרוב נציין שנה למות אהובינו ומי היה מאמין שנגיע ליום הזה?

 

[פשוש]

לטלי ו- mati

גם אני איבדתי אח אופנוען, בערך באותה התקופה. למאור אך את התאונה שלקחה אותו מאיתנו הוא עבר בתוך אוטו שלא הוא נהג בו ולא היתה לו שליטה על כך. שלושתם היו קרובים בגיל (מאור נהרג כשהוא בן 17 פחות שלושה שבועות) ונהרגו באותה התקופה בערך. הכאב גדול והגעגועים לא מרפים. גם אצלנו ההורים דועכים ואנחנו האחים שבורים וכואבים אבל את התקווה לא איבדנו. אני קורא את מה שכתבתן (או כתבתם) ורואה את עצמי שם, בדיוק כמוכם. כואב, בודד, מתגעגע ומחכה לנס שלא יקרה. מקווה שיש לכם כוחות נפש לעבור את התקופה הזו. אני מוצא אותם בכתיבה. בזמן האחרון פורסם בגלגל"ץ תשדיר שמבשר על פתיחת קבוצות תמיכה למשפחות נפגעי תאונות דרכים. השבוע ההורים הולכים למפגש הירושלמי ואני מקווה שאוכל לכתוב כאן הודעה עם רשמים חיוביים מהמפגש. בלי קשר, חשבתי לנסות להפיק תשדיר פרסומת בגלגל"ץ בנושא בטיחות בדרכים. הייתם רוצים (או הייתן רוצות) לנסות להצטרף? אשמח לקבל את דעתכן וגם שאר חברי הפורום מזומנים להגיב.

 

[rnati]

לפשוש

אשמח לשמוע עידכון מההורים על המפגש אני אומנם לא מאיזור ירושלים אבל גם שמעתי את התשדיר (וראיתי פרסום בעיתון) ושוקלת לשלוח לשם את אמא לגבי התשדיר, לא כל כך יודעת. אם זה לארגן תמונות ווידאו של האחים אז אפשרי אבל אין לי עניין להופיע שם בעצמי אם לזה התכוונת. מה גם שהתשדירים האלו בד"כ נשחקים מרוב ששמים אותם ואנשים רק מתעצבנים על זה...