לכבוד שבת, שלום.

[אלישע בן אבויה]

חילוניות תיאורטית, אהבתי.

 

[ShakeSpearE]

צודק,

נראה כי אלה החיים, זוהי המציאות. מה אפשר לעשות??????? (ה)אם בכלל יש.. אכן רוב האנשים כאלה. כואב לי לחשוב על זה. זה גורם לי להרגיש בעיקר חוסר אונים. שייקספיר. (דווקא לא מרגישה שאני חלק מהאנשים האלה, אולי זה נובע מיהירות, אולי מהעובדה שמשהו בוער בי שלא ייתן לי להמשיך את חיי כך, ואולי מפחד שכך I´ll end-up.) >בדרך לאן?<

 

[ליאור של חנה]

רק שאני לא אקח על המצפון שלי כלום !

 

[שומרת נפשה]

מי אני מה אני

אנחנו שרוטים אנחנו הרבה יותר אמוציונליים והרבה פחות רציונאליים. אנחנו מנסים לצאת ממכלול נורמטיבי וערכי אחד והופ צ´יק-צ´אק נכנסים למכלול נורמטיבי וערכי אחר. כל מילה שלך בסלע קיומנו. הרבה פעמים אנחנו לא חושבים בצורה מודעת על מה שאנחנו עושים. מעט פעמים אנחנו חושבים על מה שאנחנו עושים רק אחרי שאנחנו עושים. לעתים נדירות אנחנו חושבים על מה שאנחנו עושים לפני שאנחנו עושים. הבשורה הטובה היא שאפשר להתאמן על הפעמים הנדירות הללו, כמו שמאמנים שריר. קרלוס קסטנדה, שספרי המטריקסולוגיה שלו הקדימו בהרבה את הסרט שמן הסתם עסקו בהרחבה רבים וטובים לפניו ואחריו, ומרחיבים מאד בעניין (אחח, זכרונות מימי התיכון...), כתב פעם כך בערך: "אין זה כה קשה להניח לרוח האדם לכבוש את גופך, אולם לשמור רוח זו ולקיימה, זאת יוכל לעשות רק הלוחם". המציאות גדולה מאיתנו כי "היצירה לעולם קטנה מהיוצר" (ותודה לרב אליהו ידיד המקסים שלימדני). זה מה יש. אנחנו יכולים קצת לחלום, קצת להילחם, והקצת הזה הוא כל מה שיש לנו, אז אני משתדלת להתייחס אליו כהרבה. המממ.. לפי זה אני צריכה לבדוק למה כתבתי את הנ"ל בעצם... כן אבדוק, לא אבדוק, כן, לא, שחור, לבן...

 

[דּרדסית]

יש לי עיצה מעולה בשבילך,

תדפוק דום דום בראש, זה לא כואב רק קצת מרעיש, אם אתה רוצה להתחשב בשכנים שים משתיק קול אבל זה יעלה לך קצת יותר. אפשר לחשוב על כדורים, תפתח את הארון, תקח מכל הסוגים בבת אחת ותלך לישון, בבוקר אתה לא תקום, אבל תזכור שזה סיכון כי אולי לא תקח את הדברים הנכונים ואתה לא תמות, רק תתקרב למוות ואז תרקב בבית חולים סיעודי, עם צינורות שתקועים לך לתחת כי לא תוכל אפילו לקום לשרותים. אבל אולי יש בזה משהו נחמד שאחות בלונדינית נחמדה מחליפה לך טיטול אז אל תשלול את האפשרות הזאת. אתה יכול גם לעמוד על כביש ירושלים תל אביב ולהכנס באיזה רכב, תדע שזה קצת כואב האפשרות הזאת וגם אתה מלכלך את כבישי ארץ ישראל. אבל אחר כך, אולי יתנו לאמא שלך או לחבר טוב שלך, לדבר עליך בתשדיר של גלגלץ וכל יום לפני החדשות, ישמעו על מטאור 38 שנפל ככה ברגע אחד. ומה לגבי איזה חבל בחדר שלך? זאת אפשרות נחמדה, איטית וכואבת תמיד ענין אותי לדעת איך מישהו מסוגל פתאום להזיז את הכסא מהרגליים, מה הוא לא ראה בסרטים איך זה נראה? שהרגליים ככה תלויות באויר(תמיד לא הבנתי למה מראים רק תרגליים של אלה שמתאבדים בתליה ולא שמים תעדשה על הפרצוף.) בקיצור מטאור, זה החיים חרא, זבל, אנשים מטומטמים, רעים, רמאים, שקרנים, אינטרסנטים. מאמינים בשטויות, סוגדים לעצמם לזיונים או לכסף. אתה יכול לצאת מהמטריקס הזה, אין לי מושג לאיפה תכנס אולי יש מטריקס נוסף, אולי ישדרגו אותך וישלחו אותך חזרה אבל בתוך תוכנה מתקדמת יותר. מי יודע? או שאתה יכול בתוך כל החרא הזה להסתכל מסביב על כמה דברים מסוימים שבשבילם נטו אתה רוצה כן להיות פה, ואם זה אמיתי או לא, או נכון או יש או אין, זה לא משנה בכלל כי זה לא יעזור לך לחיות טוב יותר או אמיתי יותר. תשתדל לעשות טוב, לעצמך, לאנשים שסביבך תחפש אהבת אמת שתעזור לך לחיות את החיים שלך בצורה יפה יותר, וזהו. תגלה שאפשר להקים אי קטן, אי של שפיות , אי שיש בו דברים מסוימים שבשבילם אתה חי. ותראה שזה לא כך כך גרוע. והחיים יפים גם אםלא מחכים לאיזה משיח מפונטז שיבוא ויוציא אותך מכל הצרות והבעיות. אפשר לאמר את זה גם במילה אחת-תזרום! דרדסית.

 

[שומרת נפשה]

בררר מפחיד

את בטוחה שזה לא גרגמל מדבר?

 

[דּרדסית]

את האמת?

הוא התערב לי בהודעה אבל תסוף רק אני לבד כתבתי. איך שמת לב? <דרדסית שוב מתפעלת משומרת>

 

[שומרת נפשה]

חתחתול הלשין ../images/Emo8.gif

 

[בן הרב]

יוהו אני חושב לפתוח מועדון מעריצים

לא משנה על מה ועל איזה נושא אבל תמיד נעים לקרוא את מה שיש לך לומר <בן הרב עושה סקר אם רק הוא חושב כך>

 

[מוטלה1]

אם כבר להתאבד.

בחייל האמיץ שוויק, יש תיאור של קשירת חבל לצאוור ולרגלים כשהם מקופלות ואז בבת אחת לפתוח רגליים. מישהו מוכן לנסות את זה?

 

[B a m b i]

ומי שלא יודע לקחת כדורים

יכול להתאבד עם אקמול סירופ?

 

[ספל חמאה]

ignorance is bliss בערות היא ברכה

(סייפר. המטריקס) לא לחינם אחד מהסיפורים הראשונים על ראשית חיינו הוא על עץ הדעת... כעונש. אז קודם כל לקח לי הרבה זמן לקרוא את ההודעה שלך, עוד יותר זמן לעכל אותה, ולא פחות זמן לכתוב את ההודעה שלי (כתבתי מלא הודעות שלא שלחתי בסוף, נראה מה יעלה בגורלה של זאת...) חתיכת טנק עבר עליך, מה? עוד ציטוט. מהסרט גיבור מזדמן:

The thing about life is – it gets weird. People always talking [to] you about truth, everybody always know what the truth is, as if it was toilet paper or something and they have a supply in the closet. But what you learn as you get older, is there ain’t no truth, all there is – is bullshit. Pardon my vulgarity here. Layers of it. One Layer of bullshit on top of another, and what you do in life, like when you get older, is you pick the layer of bullshit you prefer and that’s your bullshit So to speak. (ברנרד לפלנט מסביר לבנו ג´ואי על החיים)​

אני מכירה מישהו שטוען שרוב האנשים אינם חושבים, מבחינתי - אנשים שלא חושבים, שרוטים, טפשים, משוגעים, פנאטיים, טועים, הם חלק בלתי נפרד מהחיים ואני לא רוצה לשנות אותם (באותה מידה שאני לא רוצה שינסו לשנות אותי). רוצה לדעת מה המטריקס שלי? אני חייה במטריקס קטן מאוד. אין בו עיתונים, אין בו טלוויזיה, אין בו פוליטיקה, אין בו דת, אין בו מלחמה, אני לא מכניסה שום דבר שאני לא רוצה לראות, ואז כשאני נתקלת בזה אני נהנת מתוך געגועים ונוסטלגיה (בחיי, אני אפילו נהנת לצפות בפרסומות, או מהקול של תפואד/פרס/שרון/שלום/פרץ). יש לי את קירות הבית שלי, קירות וירטואלים וקירות דמיוניים. אני יודעת שאני ממציאה לעצמי את המציאות (מתוך המציאות הקיימת, כפי שאני בוחרת לראות אותה). באותה מידה כך אנשים אחרים עושים, בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא. >ספל חמאה מתפלאה שהים לא סידר לך ת´ראש<

 

[מטאור38]

לכבוד יום ראשון, שלום.

קודם כל אני ינסה ללחוש לכם שטוב לי. ותודה לכל אלה שדאגו או נתנו עצות סופניות. כאילו דה? שאני יהרוג את הבן אדם שאני הכי אוהב? האמת שלא היה לי מוסג שכך יתפרשו דברי. וכנראה שהכתיבה אצלי הי פן מאוד מאובן של תקשורת. וצריך הרבה תורה שבעל פה בשביל להבין שלא מבינים את מה שבכתב. כתבתי את הדברים האלה ממקום מאוד מסוים באישיות שלי, אבל יש לי הרבה מקומות והוא רק אחד מהם. כתבתי את הדברים ממקום מאוד אמיתי וכקנא, רציתי להעמיד את ההרגשות שלי במבחן. צפתי שאנשים יבינו על מה אני מדבר. אבל לא תמיד מקבלים את מה שרוצים ולא תמיד רוצים את מה שמקבלים. אולי אני צריך להתחיל לדבר ברחל ביתך הקטנה וצולעת. אולי אני צריך לפרוט את זה לכסף קטן, אבל אין לי כוח. מצטער. >מטאור בדרך<