מודה ועוזבת
New member
לכבוד שבת המלכה...
זהו.סוף שבוע. כל השבוע לחוץ,צפוף,שבוע עמוס לעייפה, חיי לילה סוערים מצתמצמים,בקושי בעצמם הם נוגעים. חמש ומשהו...רישמית סוף-השבוע כבר כאן. הוא אחרי מקלחת חמה,מלטפת,מפנקת. שם על עצמו בגדים "של שבת",מתלבש בשקט. רואה אייך היא ישנה בשלווה. בתוך מכנסיו משהו נלחץ... "תתאפק,תתאפק!!!היא שונאת שמעירים אותה" קמה שטופת זיעה אחרי איזה חלום הזוי,או פנטזיה רטובה... הכל כבר על השולחן.הכל מוכן. עומדת עם הגב אל הקיר, ".....וציוונו להדליק נר של...." יד על הישבן. "שבת שלום,בלי ברכות,בלי כלום,אני רוצה אותך כאן ועכשיו. קחי אותי אותי בכל צורה,תנוחה,אייך שאת רוצה" מסתובבת אליו כמו בקטע מריקוד,אחוזת טירוף. הוא יכול לראות ממש בבירור עד כמה היא בוערת. בשתי ידיים שכבר לא ממש עדינות,היא קורעת את החולצה המגוהצת מעליו, שולחת שפתיים צמאות אל גופו,מסניפה את כולו. את הריח שלו,החום שלו. ראשו מוטה לאחור,ידייו מגששות אל חריץ ישבנה,מרגיש את הרטיבות שלה בין האצבעות,מה שמגביר אצלו את הלחץ... "שחררי אותי" חצי מבקש חצי מתתחנן. עוד שריטה בגב,עוד נשיכה מענגת על סף כאב בפיטמה, עכשיו הוא חופשי. זורקת אותו על הריצפה הנקייה באלימות משהו, מפשיטה אותו לחלוטין. עכשיו הוא שוכב מולה חסר אונים,אך מלא און... ציפורניה הארוכות מטיילות על גופו.. יורדת יורדת היא כמו מסממת אותו. מצמררת את כולו. מרגיש את הלשון מקיפה את איברו,מקפיאה אותו. האצבעות עוטפות, משחקות,משתיקות. הטעם שלו בתוך פיה,והתשוקה שלה רק הולכת וגוברת. לפי הבטן שמתהפכת,המצב בין רגליה,והראש שמסוחרר לחלוטין, בבירור היא יודעת שהיא מוכנה לקראתו. "עוד לא.זה לא הזמן" היא מצליחה לשמוע אותו ברקע ממלמל מילים מטורפות, שרק יותר מחרמנות. לא ברור מהם בדיוק,בטוח רק שביומיום אם היא תשמע אותם, או שהיא לא תבין או שהיא תיגעל. איברו נכנס ויצא מפיה בתדירות מטורפת, גופו כמו מתעוות,ממש משתנה מולה,אנחה מגרה... וזרם חם ממנו נטף על סנטרה. קם אליה מפשיט את כולה, מלקט את השאריות החמות שהשאיר אחריו, מתענג עליה,משתגע ממנה,עליה. הכל כבר מוכן לקראתו... השפתיים צמאות לנשיקה, הפיטמות זקורות,מוכנות לכל דבר שיבחר לעשות. הרגליים מפושקות,לחות,רועדות. ...תרד אל תרד,תחדור אל תחדור... ...אני רק רוצה לגמור... הוא מעסה את מה שנפוח,את מה שמתוח, מלקק את כל תשוקתה. מגביר את הלחץ. תנועת אגן שלה,תנועה נוספת שלו, עוד אנחה עוד גניחה. והיא גמרה. "שבת שלום לך,מלכה"
זהו.סוף שבוע. כל השבוע לחוץ,צפוף,שבוע עמוס לעייפה, חיי לילה סוערים מצתמצמים,בקושי בעצמם הם נוגעים. חמש ומשהו...רישמית סוף-השבוע כבר כאן. הוא אחרי מקלחת חמה,מלטפת,מפנקת. שם על עצמו בגדים "של שבת",מתלבש בשקט. רואה אייך היא ישנה בשלווה. בתוך מכנסיו משהו נלחץ... "תתאפק,תתאפק!!!היא שונאת שמעירים אותה" קמה שטופת זיעה אחרי איזה חלום הזוי,או פנטזיה רטובה... הכל כבר על השולחן.הכל מוכן. עומדת עם הגב אל הקיר, ".....וציוונו להדליק נר של...." יד על הישבן. "שבת שלום,בלי ברכות,בלי כלום,אני רוצה אותך כאן ועכשיו. קחי אותי אותי בכל צורה,תנוחה,אייך שאת רוצה" מסתובבת אליו כמו בקטע מריקוד,אחוזת טירוף. הוא יכול לראות ממש בבירור עד כמה היא בוערת. בשתי ידיים שכבר לא ממש עדינות,היא קורעת את החולצה המגוהצת מעליו, שולחת שפתיים צמאות אל גופו,מסניפה את כולו. את הריח שלו,החום שלו. ראשו מוטה לאחור,ידייו מגששות אל חריץ ישבנה,מרגיש את הרטיבות שלה בין האצבעות,מה שמגביר אצלו את הלחץ... "שחררי אותי" חצי מבקש חצי מתתחנן. עוד שריטה בגב,עוד נשיכה מענגת על סף כאב בפיטמה, עכשיו הוא חופשי. זורקת אותו על הריצפה הנקייה באלימות משהו, מפשיטה אותו לחלוטין. עכשיו הוא שוכב מולה חסר אונים,אך מלא און... ציפורניה הארוכות מטיילות על גופו.. יורדת יורדת היא כמו מסממת אותו. מצמררת את כולו. מרגיש את הלשון מקיפה את איברו,מקפיאה אותו. האצבעות עוטפות, משחקות,משתיקות. הטעם שלו בתוך פיה,והתשוקה שלה רק הולכת וגוברת. לפי הבטן שמתהפכת,המצב בין רגליה,והראש שמסוחרר לחלוטין, בבירור היא יודעת שהיא מוכנה לקראתו. "עוד לא.זה לא הזמן" היא מצליחה לשמוע אותו ברקע ממלמל מילים מטורפות, שרק יותר מחרמנות. לא ברור מהם בדיוק,בטוח רק שביומיום אם היא תשמע אותם, או שהיא לא תבין או שהיא תיגעל. איברו נכנס ויצא מפיה בתדירות מטורפת, גופו כמו מתעוות,ממש משתנה מולה,אנחה מגרה... וזרם חם ממנו נטף על סנטרה. קם אליה מפשיט את כולה, מלקט את השאריות החמות שהשאיר אחריו, מתענג עליה,משתגע ממנה,עליה. הכל כבר מוכן לקראתו... השפתיים צמאות לנשיקה, הפיטמות זקורות,מוכנות לכל דבר שיבחר לעשות. הרגליים מפושקות,לחות,רועדות. ...תרד אל תרד,תחדור אל תחדור... ...אני רק רוצה לגמור... הוא מעסה את מה שנפוח,את מה שמתוח, מלקק את כל תשוקתה. מגביר את הלחץ. תנועת אגן שלה,תנועה נוספת שלו, עוד אנחה עוד גניחה. והיא גמרה. "שבת שלום לך,מלכה"