והנה "כמה מלים" מכתב ידו של היטלר
האיש אמביציוני, החלטי, נחוש ודבק במטרותיו מתוך אמונה רבה בצידקת דרכו ובאפשרויות לממשה - עד כדי הסתנוורות מהכוח ותעוזת יתר לא שקולים. תמונת המצב שלו חד ממדית וההגיון שלו מתחזק באמונתו בצידקת דרכו - עד כדי סילוק ספקות, היסוסים, נותני עיצות אחרות ופחדנים. ביקורת ודעה שונה נתפסים כערעור על המנהיגות והדרך, מה שמחייב טיפול "לדוגמא". הוא מיטיב להגדיר יעדים, עקרונות מנחים ואמצעים להשגת אותם יעדים, ופועל לארגון מחדש של סדרי העדיפויות, כמו גם כללי המשחק הבינלאומיים באופן שיסלול את הדרך לפעולה תכליתית ויעילה, בריכוז והבקעה מקסימליים. יש כאן מסירות לדרך וטוטאליות, ולכן הוא יעדיף להתאבד מאשר לעכל את ממדי התבוסה ולהסתגל למציאות שונה. הגדרת היעדים נגזרת ממשנה אידיאולוגית ברורה וצלולה שמספקת תשובות ופתרונות לכל מצב שנגזר מכך, אך כאמור, בשל הכפייתיות יש בה גם יסודות של חד ממדיות וקיבוע - ללא דרגות בינים אפורות. ניכרים שאיפה לכוח, חתירה לשליטה ודומיננטיות, תוך רצון לרתום אותם לצורך השלטת העקרונות והמדיניות. יש כאן רודנות, שחצנות, קידוש גם של אמצעים קצוניים, איום ופגיעה במתנגדים ומפריעים. המחויבות היחידה היא הנאמנות לדרך והציות, אנשים נמדדים על פי תרומתם, נחיצותם ויעילותם, ולהיפך. מדת הענין והמחויבות למי ששרתו אותו מסתיימת ברגע שפג תג השימוש שלהם. במדה שהם מועילים הוא יקדמם במהירות, במדה שיסור חינם הנפילה מה 'רום' ל 'אשפתות' גם כן יכולה להיות מהירה. האיש משליט את תפיסתו, רצונותיו ופתרונותיו על הסובבים אותו, בבחינת הכוון הנכון שיש לנוע בו. הוא מתעלם מדעה שונה, נטול סובלנות ומגלה חשד כלפי הדוגלים בקו מחשבתי ופתרונות שונים. השגת המטרה מצדיקה כל מחיר. לצורך חיזוק ושימור העליונות הוא נדרש תמידית לחדד את נחיתות האחרים, לנצחם ולהשפילם. רגשי עליונות נדחסים לתוך אידיאולוגיה גזענית ומשנה מדיניות. השאיפה להנהיג לא נועדה לרומם את כבודו אלא להגשים את תפיסתו. הנאמנות והתמיכה הבלתי מסויגים בדרכו ומדיניותו היא תנאי מהותי ומי שלא תומך ברעיון נתפס כבעייתי, בוגד, לא נאמן, מורחק ממוקדי השפעה. האיש משחק לפי כללי המשחק, החוקים והרצונות שהוא קובע, שהופכים, במדה שהוא מתבסס בעמדה של כוח לחוקים המחייבים לגבי המדינה וכל פרט בה. מתחת לפני השטח ניתן לזהות מניעים יצריים עזים, שיש בהם רוע, שנאה, סאדיסם ויצר להרוס, אך אלה מוכחשים ללא נכונות להודות שהוא שואב סיפוק מאמצעים ברוטליים וגרימת הסבל, אלא שמדובר באקט שהכרחי לבצעו. ניכרות יכולות של הגשמה תכליתית, יכולת הכרעה, דחף ולחץ לקבוע עובדות בשטח וכבר 'להזיז כוחות' ו 'לתקוע יתדות' - בלי להחשב בגורמים. הוא מתהלך ומשדר תחושה של דחיפות, לחץ של זמן, הכרח לבצע מיידי בלו"ז בהול. הוא מעריך יעילות ומודד רק לפי 'מבחן התוצאה', אוהב פתרונות חלקים ונקיים ורותח מזעם לנוכח דשדוש במקום, דברים שנתקעים זמן ממושך מדי בלי לפתור בעיה מעכבת בדרכו. רגשי העליונות לפעמים מתבטאים בתחושה מגלומנית שהוא מחובר טוב יותר לשטח מכל 'המומחים לדבר' - ביחד. הוא תובעני, מלחיץ, נוטה להתפרצויות, תוקף ולא משלים עם הצעדים האנמיים שנינקטים. תובע יותר אקטיביזם. מגביר אמצעים, קצב ומיליטנטיות לנוכח 'הפרעות' ועיכובים ודוגל בפתרונות מוחלטים ומיידיים. לוחמני וחותר להכרעה מהירה. מי שלא משתווה ומספק את הסחורה ניתקל ב 'פתיל קצר', קוצר רוח להסברים והלך רוח זועם. ניכר הקושי שלו לעכל כשלון ותבוסה בסבוב הנוכחי, עד כדי התעקשות על גודלו, כוחו ויכולתו להפוך מחדש את הקערה על פיה - בראיה לא ריאלית. נדמה לו, וחבל"ז לתקן אותו, שתוספת אמצעים וכוח ולחץ מצידו תביא להכרעה. הקושי המנטלי להכיר בהיחלשות ואי יכולת לעמוד ברף יעדים קצוני מוביל לאיחור בנקיטת הצעדים המתחייבים מהיחלשות מעמדו, מצבו וכוחו בנקודת זמן קריטית. בעתות לחץ הוא מאבד שקול דעת ומתחיל לירות לכל הכונים, לחפש בנרות אשמים ו 'עורף ראשים' גם של מי ששרתו אותו עד היום. ניתן לזהות יכולת להשתמש בתקשורת, לעטוף משנה מדינית/אידיאולוגית במסרים ערבים יותר לאוזן, מתעתעים ויוצרים שאננות, משכנעים תמימים למיניהם לספק לו את המטריה הלגטימית. מעין כשרון להיכנס לחייץ ולנצל לטובתו חילוקי דעות כדי לפעול בשטת 'הפרד ומשול'. עד כאן. יתכן שבהמשך ישלח הפירוט הנ"ל מגובה במרכיבי הכתב.
