אחת שאוהבת2
New member
לך ששומע את הדמעות...
הקטע הבא נכתב לפני כשנה וחצי ביום בו נודע לי כי "לך" עוזב לחו"ל לשנים הבאות.. לצערי..השאלות מתאימות גם להיום... לך ששומע את הדמעות………… אני כותבת לך כי כבר אין לי כוח יותר לבכות לך.. אתה שהכרת בייננו.. אתה שהכנסת אותו לחיי.. אתה שידעת שאחרי שהוא ייכנס יהיה לי קשה לשחרר.. את יודע שכשייצא אני אשבר..אתרסק.. אהיה שבר כלי.. אתה ששומע את התפילות אתה שיודע את גודל האושר,גודל האהבה.. אתה שנתת לי את הכוח לפתוח את הלב להכניס אותו.. אתה עכשיו לוקח אותו? אתה רואה כמה אוהבים אתה רואה כמה מאושרים איך זורמים ומתגברים על כל המכשולים.. אתה רואה שני אנשים שמחים ואוהבים.. למה אתה עוצר את זה? למה שוב אתה בא ללמד אותי שאסור להתרגל לטוב כי בסוף הוא ייעלם? הבאת לי אותו כדי שאלמד שיכולה לתת שאראה שיכולה לאהוב שארגיש אהובה.. ועכשיו אתה מטיח בנו את המציאות הארורה? מה אנחנו חיילים במין לוח משחק? מזיז אותנו לאן שרוצה,מתי שרוצה? וגם אם אנחנו חיילים מאמינים.. עדיין אנחנו אנשים עם רגשות.. ורגשות זה משהו שאוהב או כואב.. לא מבינה למה האושר מגיע במנות קצובות? למה אתה חושב שאסור לי להיות מאושרת לאורך זמן? איזה לקח/מסר/תובנה אני אמורה לקחת מכל הסיפור הזה? אתה יודע שאני לא מבקשת הרבה לעצמי.. אתה יודע שכל רצוני הוא בטיפת אושר בביצה המסריחה אתה יודע שהוא האושר שלי.. בבקשה.. אל תיקח אותו ממני.. אל תיתן למציאות להשתלט.. תן לנו להמשיך לאהוב.. תן לי להמשיך להיות נאהבת....
הקטע הבא נכתב לפני כשנה וחצי ביום בו נודע לי כי "לך" עוזב לחו"ל לשנים הבאות.. לצערי..השאלות מתאימות גם להיום... לך ששומע את הדמעות………… אני כותבת לך כי כבר אין לי כוח יותר לבכות לך.. אתה שהכרת בייננו.. אתה שהכנסת אותו לחיי.. אתה שידעת שאחרי שהוא ייכנס יהיה לי קשה לשחרר.. את יודע שכשייצא אני אשבר..אתרסק.. אהיה שבר כלי.. אתה ששומע את התפילות אתה שיודע את גודל האושר,גודל האהבה.. אתה שנתת לי את הכוח לפתוח את הלב להכניס אותו.. אתה עכשיו לוקח אותו? אתה רואה כמה אוהבים אתה רואה כמה מאושרים איך זורמים ומתגברים על כל המכשולים.. אתה רואה שני אנשים שמחים ואוהבים.. למה אתה עוצר את זה? למה שוב אתה בא ללמד אותי שאסור להתרגל לטוב כי בסוף הוא ייעלם? הבאת לי אותו כדי שאלמד שיכולה לתת שאראה שיכולה לאהוב שארגיש אהובה.. ועכשיו אתה מטיח בנו את המציאות הארורה? מה אנחנו חיילים במין לוח משחק? מזיז אותנו לאן שרוצה,מתי שרוצה? וגם אם אנחנו חיילים מאמינים.. עדיין אנחנו אנשים עם רגשות.. ורגשות זה משהו שאוהב או כואב.. לא מבינה למה האושר מגיע במנות קצובות? למה אתה חושב שאסור לי להיות מאושרת לאורך זמן? איזה לקח/מסר/תובנה אני אמורה לקחת מכל הסיפור הזה? אתה יודע שאני לא מבקשת הרבה לעצמי.. אתה יודע שכל רצוני הוא בטיפת אושר בביצה המסריחה אתה יודע שהוא האושר שלי.. בבקשה.. אל תיקח אותו ממני.. אל תיתן למציאות להשתלט.. תן לנו להמשיך לאהוב.. תן לי להמשיך להיות נאהבת....
)
