לך שהיית ההוריקן שלי
לך,שהיית ההוריקן שלי פרצת כך לחיי לפני חודש ימים. חשבתי..שזה TOO GOOD TO BE REAL ולא התבדיתי... היית חלק ממני,חלק בלתי נפרד חלקנו חוויות,רגשות,מוסיקה משותפת והמון המון שעות יחד. הרגשנו יחד את השמחה. כאבנו יחד את הכאב. אפילו....בכינו יחד. והיום... היום יצא משהוא חדש. רע. אוהבת להרגיש שמחה-מחייכת לא אוהבת את כאב הפגיעה אפילו לא אוהבת את ההתפייסות. אהבתי אותך ועדיין אוהבת הסופה שלך שקצת דועכת.
לך,שהיית ההוריקן שלי פרצת כך לחיי לפני חודש ימים. חשבתי..שזה TOO GOOD TO BE REAL ולא התבדיתי... היית חלק ממני,חלק בלתי נפרד חלקנו חוויות,רגשות,מוסיקה משותפת והמון המון שעות יחד. הרגשנו יחד את השמחה. כאבנו יחד את הכאב. אפילו....בכינו יחד. והיום... היום יצא משהוא חדש. רע. אוהבת להרגיש שמחה-מחייכת לא אוהבת את כאב הפגיעה אפילו לא אוהבת את ההתפייסות. אהבתי אותך ועדיין אוהבת הסופה שלך שקצת דועכת.
העתקתי כמו שכתוב בספר) ``הרה היתה אשתו של זאוס ואחותו. הטיטאנים אוקיינוס ותטיס הם שגידלוה. היא היתה פטרונית הנשואים,והנשים הנשואות היו ראש דאגותיה. יש מעט מאוד מן המושך בדמות זו ,כפי שתארוה המשוררים.אומנם נקראה היא בפואימה עתיקה: הרה גבירה נהדרת יושבת על כס זהב, מלכה בין אלים בני אלמוות,ויפה מכולם. כבוד לה יתנו במרומי האולימפוס כמו לזיאוס אדון הרעמים. אולם אם נדון בדמות זו לפרטיה נראה כי עיקר עסקיה להעניש את הנשים הרבות שבהן התאהב זיאוס. אחת אם נכנעו לו מרצוןואחת---- אם כפה עליהן זיאוס רצונו בדרכי אונס או בתחבולות עורמה.... באף ובחימה רדפתן הרה ולעולם נטרה איבתה להן אם פגעו בה. מלחמת טרויה היתה מסתיימת בשלום של כבוד ,ללא שנאתה העזה של הרה לאחד מאנשי טרויה שהעדיף את יופיה של אלה אחרת על פניה היא, וחמתה לא שככה עד שהפכה את טרויה לעיי מפולת. רק בסיפור אחד ``חיפוש גיזת הזהב `` מופיעה הרה כמגינה רבת חסד על הגיבורים......אך למרות הכל ,כבדוה בכל ביית. אליה היו פונות הנשים הנשואות בשעת מצוקה. הפרה והטווס היו קודש לה ........ארגוס היתה העיר האהובה עליה. לא יודעת למה אבל.........אלי זה מדבר וכל כך שקוף אולי מסביר את ההגיון .....הלא ברור...... האם אנחנו אלים?.......רוחות? אולי הגורל?איש? אולי?