Night-Girl
New member
לך, אהובי שהיה
למה אתה מסרב להרפות? להשלים עם העובדה שהכל נגמר אני בוכה בגללך. אתה חונק עם המכתבים שלך, ההודעות, הטלפונים. בסך הכל ביקשתי שתעזוב, שתניח לי ללכת בדרכי שלי אבל אתה בשלך, מסרב להרפות, לתת לי להמשיך הלאה. פגעת בי, יותר מדיי, כבר עברתי את השלב שבו ניתן למחול על הכאב אבל לא. אני רוצה להמשיך, אני רוצה לחיות, להרגיש כיצד אוכל להיות מאושרת שוב ואתה מונע זאת למה שלחת לי את המכתב היום? אפילו לא שלחת, רק הנחת על מפתן הדלת. המחשבה עליך, בפתח ביתי מעוררת בי בחילה. כשיצאתי לרחוב מאוחר יותר, לא יכלתי להפסיק להביט ימין ושמאל, לפחד שאפגוש בך. מילאת את המכתב בבושם שלך. הוא אכן גרם לי להזכר. אבל זו לא היתה שוב אותה תחושה נעימה להתפרק עליה, רק הרצון להיפטר מהמועקה שהענקת לי.. איך בכלל יכלת לצפות שנבלה ביחד את חג האהבה? האהבה כבר לא שוכנת בלבי, והוא נפל לתרדמת חורף עד אשר יוכל להתעורר שוב לקול הזמיר של בחור חדש. ואתה, מסרב להשלים עם העובדה, שאותו בחור הוא אחר ולא אתה. בבקשה תניח לי. אין בי עוד כוח כדי לפתור את בעיותייך. אני רוצה להמשיך הלאה, לאהוב, להנות, לחייך... ואיתך, אני רק נובלת עמוק לתוך החשכה שעוטפת את כולי,. "הו רומיאו זאת הייתה, פנטזיה נהדרת, אביר חלומותיי שבא, מאגדה אחרת..." וכמו לכל אגדה, גם לשלנו מגיע הקץ אומנם סוף עצוב, אך מכל מצב רע יוצא פרי רענן וטוב. הייתי שלך, ואהבתי בכל כולי. רק נותר לי לקוות לימים טובים יותר, בלעדייך.
למה אתה מסרב להרפות? להשלים עם העובדה שהכל נגמר אני בוכה בגללך. אתה חונק עם המכתבים שלך, ההודעות, הטלפונים. בסך הכל ביקשתי שתעזוב, שתניח לי ללכת בדרכי שלי אבל אתה בשלך, מסרב להרפות, לתת לי להמשיך הלאה. פגעת בי, יותר מדיי, כבר עברתי את השלב שבו ניתן למחול על הכאב אבל לא. אני רוצה להמשיך, אני רוצה לחיות, להרגיש כיצד אוכל להיות מאושרת שוב ואתה מונע זאת למה שלחת לי את המכתב היום? אפילו לא שלחת, רק הנחת על מפתן הדלת. המחשבה עליך, בפתח ביתי מעוררת בי בחילה. כשיצאתי לרחוב מאוחר יותר, לא יכלתי להפסיק להביט ימין ושמאל, לפחד שאפגוש בך. מילאת את המכתב בבושם שלך. הוא אכן גרם לי להזכר. אבל זו לא היתה שוב אותה תחושה נעימה להתפרק עליה, רק הרצון להיפטר מהמועקה שהענקת לי.. איך בכלל יכלת לצפות שנבלה ביחד את חג האהבה? האהבה כבר לא שוכנת בלבי, והוא נפל לתרדמת חורף עד אשר יוכל להתעורר שוב לקול הזמיר של בחור חדש. ואתה, מסרב להשלים עם העובדה, שאותו בחור הוא אחר ולא אתה. בבקשה תניח לי. אין בי עוד כוח כדי לפתור את בעיותייך. אני רוצה להמשיך הלאה, לאהוב, להנות, לחייך... ואיתך, אני רק נובלת עמוק לתוך החשכה שעוטפת את כולי,. "הו רומיאו זאת הייתה, פנטזיה נהדרת, אביר חלומותיי שבא, מאגדה אחרת..." וכמו לכל אגדה, גם לשלנו מגיע הקץ אומנם סוף עצוב, אך מכל מצב רע יוצא פרי רענן וטוב. הייתי שלך, ואהבתי בכל כולי. רק נותר לי לקוות לימים טובים יותר, בלעדייך.
