לי יש שאלה לדיון
לכל המדובבים והעוד מעט מדובבים והבקיאים מאוד בחומר וכולי.. היום היה לי אודישן בנלס לדמות חדשה שתופיע בטוקיו מיו מיו. ובכן, זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בדיבוב מקורי יפני וראיתי משהו ממש מעצבן.. הסתבר לי שהיפנים.. לא ממש חשוב להם מתי משפט נגמר ומתי מתחיל, כך שהשפתיים של הדמות כל הזמן נעות במהירות אפילו אם יש פאוזות בין משפט למשפט. עכשיו, היפנים, עושים פאוזות במשפטים כשצריך, למרות שהשפתיים של הדמות ממשיכות לזוז. בישראל, רוצים שזה יראה כמה שיוצר אמין כך שנתקלתי היום ברפליקה תמוהה של שלושה משפטים בערך שצריך היה להגיד אותם בלי פאוזה בכלל. מה שהיה לא רק קשה אלא גם נשמע די טיפשי בסופו של דבר. כשראיתי קצת ערוץ הילדים, ראיתי שזה ככה בהרבה סדרות. משפטים ארוכים בטירוף בלי הפסקות.. דסר שבחיים האמיתיים נשמע מאוד מוזר ולא אמין. השאלה שלי היא כזו, האם לא כדאי בעצם לעבור לשיטה של היפנים.. שאמנם השפתיים לא ממש תואמות את הדיבור, אבל לפחות משפטים נשמעים הגיוניים ולא ארוכים וממהרים.. מה דעתכם<?
לכל המדובבים והעוד מעט מדובבים והבקיאים מאוד בחומר וכולי.. היום היה לי אודישן בנלס לדמות חדשה שתופיע בטוקיו מיו מיו. ובכן, זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בדיבוב מקורי יפני וראיתי משהו ממש מעצבן.. הסתבר לי שהיפנים.. לא ממש חשוב להם מתי משפט נגמר ומתי מתחיל, כך שהשפתיים של הדמות כל הזמן נעות במהירות אפילו אם יש פאוזות בין משפט למשפט. עכשיו, היפנים, עושים פאוזות במשפטים כשצריך, למרות שהשפתיים של הדמות ממשיכות לזוז. בישראל, רוצים שזה יראה כמה שיוצר אמין כך שנתקלתי היום ברפליקה תמוהה של שלושה משפטים בערך שצריך היה להגיד אותם בלי פאוזה בכלל. מה שהיה לא רק קשה אלא גם נשמע די טיפשי בסופו של דבר. כשראיתי קצת ערוץ הילדים, ראיתי שזה ככה בהרבה סדרות. משפטים ארוכים בטירוף בלי הפסקות.. דסר שבחיים האמיתיים נשמע מאוד מוזר ולא אמין. השאלה שלי היא כזו, האם לא כדאי בעצם לעבור לשיטה של היפנים.. שאמנם השפתיים לא ממש תואמות את הדיבור, אבל לפחות משפטים נשמעים הגיוניים ולא ארוכים וממהרים.. מה דעתכם<?