הי פנס
הרבה ממה שאת מתארת, אני מצליחה להזדהות עם קצת משלי..
נשמע שבאמת את עוברת הרבה.
אני שמחה לשמוע שאת מתחילה להאמין למטפלים שלך, זה חשוב מאוד מאוד!!!!
בדרך הזו, כך נראה לי, הם עוזרים לך לעשות את העבודה שלך כנראה אין את היכולת או המסוגלות לעשות או להבין.. שיקוף, הכרה, וכו'. לא חושבת שמסבך, כי תראי- את ממשיכה בשלך, בעבודה ובחיים ובדרך ובתהליך, את לא משתתקת ולא מנסה להקדים את המאוחר. כך לדברים שגדולים עלינו יש קצב משלהם ולנו את הקצב והיכולת שלנו כדי לעבד אותם, וטוב שיש את האפשרות לכך..
לכי לישון לדעתי, יהיה בסדר, העייפות הזאת הכי מובנת בעולם, מכל הבחינות..
מחזקת אותך ואיתך!
כמה שאת יכולה, תכתבי...
חיבוק!