לישון
אז אני לא ישן. כבר כמה ימים. כתבתי למה.
בדרך כלל אני ישן מעט מאד, אבל עכשיו גם את זה לא.
ניסיתי אפילו את ״נשק יום הדין״ - בת הסנדקות הפעוטה שלי, שאני מטפל בה מדי פעם, ושנת צהרים משותפת. משהו בריח של תינוק ישן מפיל אותי תמיד. אבל לראשונה אי פעם ביליתי שעתים מדוכדכות בלהקשיב לה נושמת בשלווה.
בעלי ואדוני שם לב, כמובן. שום דבר לא נסתר ממנו בבית הזה. אבל אני כבר מעבר לפתרונות הרגילים, ואין בעולם מספיק אלכוהול שירדים אותי עכשיו. לא בלי להרוג את מעט תאי המוח המתפקדים שנשארו לי בתהליך.
הוא כבר חיבק אותי שעות, כרוך מסביבי כמו תמנון בלהות בזבלון מד״ב משנות השמונים. מתנמנם מדי פעם ומתעורר לבדוק, מוצא אותי עדין בוהה בתקרה.
הוא עטף אותי ברכות ועשה לי דברים נחמדים ונעימים, עובר על כל הקולקצית המגע שהוא אוהב לקבל ממני. אבל על אף שהערכתי את המחווה, הגוף המותש שלי בקושי הגיב.
הוא התעורר הבוקר עם שחר. מצא אותי בסלון, בוהה בטלויזיה.
״מה יהיה אתך?״ הוא שאל
משכתי בכתפי. מה אני יודע. או שאשן או שלא.
״טוב״ אמר ״נמאס לי. היום בערב, כשכולם ילכו לישון, אני מצפה ממך לחכות לי בחדר, רחוץ ומוכן. אם הגוף שלך לא מוכן בטובות, אני יכול גם ברעות.״
״באמת?״
״בטח שבאמת. עד שאני אסיים אתך אתה תתחנן שאתן לך לישון.״
אז אני לא ישן. כבר כמה ימים. כתבתי למה.
בדרך כלל אני ישן מעט מאד, אבל עכשיו גם את זה לא.
ניסיתי אפילו את ״נשק יום הדין״ - בת הסנדקות הפעוטה שלי, שאני מטפל בה מדי פעם, ושנת צהרים משותפת. משהו בריח של תינוק ישן מפיל אותי תמיד. אבל לראשונה אי פעם ביליתי שעתים מדוכדכות בלהקשיב לה נושמת בשלווה.
בעלי ואדוני שם לב, כמובן. שום דבר לא נסתר ממנו בבית הזה. אבל אני כבר מעבר לפתרונות הרגילים, ואין בעולם מספיק אלכוהול שירדים אותי עכשיו. לא בלי להרוג את מעט תאי המוח המתפקדים שנשארו לי בתהליך.
הוא כבר חיבק אותי שעות, כרוך מסביבי כמו תמנון בלהות בזבלון מד״ב משנות השמונים. מתנמנם מדי פעם ומתעורר לבדוק, מוצא אותי עדין בוהה בתקרה.
הוא עטף אותי ברכות ועשה לי דברים נחמדים ונעימים, עובר על כל הקולקצית המגע שהוא אוהב לקבל ממני. אבל על אף שהערכתי את המחווה, הגוף המותש שלי בקושי הגיב.
הוא התעורר הבוקר עם שחר. מצא אותי בסלון, בוהה בטלויזיה.
״מה יהיה אתך?״ הוא שאל
משכתי בכתפי. מה אני יודע. או שאשן או שלא.
״טוב״ אמר ״נמאס לי. היום בערב, כשכולם ילכו לישון, אני מצפה ממך לחכות לי בחדר, רחוץ ומוכן. אם הגוף שלך לא מוכן בטובות, אני יכול גם ברעות.״
״באמת?״
״בטח שבאמת. עד שאני אסיים אתך אתה תתחנן שאתן לך לישון.״
