לישון עם ההורים

[noam125]

לישון עם ההורים

הבת שלי ישנה איתנו עד היום (היא כבר בת 4.5) כמובן שאנחנו מנסים להפסיק את זה - לא בהצלחה יתרה. אמרנו לה שכשיוולדו התאומים היא תישן איתם בחדר ילדים ותהיה אחראית עליהם, אני לא מאמינה שזה יקרה ונראה לי שבסופו של דבר נשים מזרנים על הרצפה ונישן כולנו ביחד. מה אתן אומרות? טעות פאטאלית או הגיוני וטבעי וחם ונעים? נכון שלזוגיות של ההורים זה לא ממש תורם, (גם זוג תאומים לא ממש יתרום לרומנטיקה) אבל מצד שני - מי רוצה לישון לבד?

 

[*שיר]

אני רוצה לישון לבד../images/Emo70.gif (עם בעלי)

ויסלחו לי כל המאמינים בעקרון הרצף

אני לא מבינה את העקרון של לישון עם הילדים. אני מבינה וגם יישמתי את הרעיון של לתת לתינוקות חום ואהבה בלי הגבלה. הלכנו איתם עם מנשאים לכל מקום כל הזמן, הם אוהבם לישון עלינו בערסל, אבל בשינה בלילה - כל אחד במיטה שלו. מגיל קטן הם אוהבים את המיטה שלהם ושמחים להכנס אליה. הם נהנים לישון בה. והיתרון הגדול של תאומים: הם לא ישנים בחדר לבד. אח שלהם ישן איתם תמיד. בזמן האחרון לפני השינה הם "משוחחים" ביניהם ותמיד מתרוממים לבדוק מה שלום אח שלהם

בבוקר כשהם קמים הם מיד מתרוממים לראות מה מפלס הערנות במיטה ממול

 

[noam125]

נורא נחמד...

אולי כשזה שניים זה פחות לבד והם לא יצטרכו אותי.

 

[מיכל של עומר ויובל]

מעולם לא עלה בדעתי לתת להם לישון

איתנו. אנחנו צריכים את המרחב והפרטיות שלנו במיטה. היום והערב שלי שייכים להם. הלילה שלי! הם ישנים במיטותיהם מגיל יומיים.

 

[נעמיא]

אצלנו ישנו במיטות שלהם עד לפני כ

חודש-עכשיו יש תופעה חדשה הם באים אלינו למיטה בבכי קולני באמצע הלילה-ורוצים שנישן איתם או הם איתנו...(כנראה פחדים של גיל שנתיים)-נורא קשה ו-

אשמח לשמוע אם זה קורה אצל אחרים ומה עושים,בסוף אני ישנה עם אחד הילדים במיטה שלו-כי אני כ"כ עייפה...

ולא נראה לי בלילה שהילדים ישנו איתנו...

 

[2שנילי]

OVER MY DEAD BODY../images/Emo6.gif

אם יש דבר שתמיד (אבל תמיד !!!) הקפדנו עליו זה שאף ילד לא ישן איתנו במיטה. זה שלנו ורק שלנו

הפתרון שלי - או לישון איתם במיטה שלהם (כשיש כבר מיטת נוער) וכשהם נרדמים לחזור למיטה שלי. או לשים מזרון ליד מיטת התינוק שלהם. יש גבול, לא? עצה - זה עושה פלאים לזוגיות לישון יחד בלי ילדים

 

[heni המקורית]

נגעת בנקודה רגישה נורא. נועה ישנה

איתנו מהרגע שהיא נולדה. אמיר ישן בחדר נפרד עד לפני חודש שפתאום הוא החליט שהוא לא רוצה להיות לבד, עשה חגיגות בלילה ואז החלטנו להעביר אותו גם אלינו - הוא ישן במיטה של נועה ונועה ישנה איתנו.

 

[טל של 4]

בחירות שהורים עושים

גם אנחנו עשינו את אותה "טעות" (עניין של השקפה כמובן)עם יואב. עד שפשוט נשברנו ושמנו לזה סוף. יותר קשה להוציא מהם הרגלים שכבר קימים מאשר מראש לא להרגיל אותם, אבל אנחנו כמובן למדנו את זה מהניסיון. איך הוצאנו את יואב מהמיטה, עם הרבה סבלנות, הוא היה בא אנחנו היינו מחזירים וכך הלאה עד שאחרי הרבה נסיונות שלו שנכשלו הוא התיאש (משהו כמו שבועיים שבהם אנחנו מאוד הקפדנו לא להתיאש). עם נועם והתאומות, מראש לא הבאנו אותן מעולם למיטה ולכן הן בכלל לא מנסות. כשנועם באה אלי בלילה אני יודעת בוודאת שאו שהיא חלמה חלום ממש רע או שהיא חולה, וגם אז היא רק צריכה שאני אבוא איתה לחדר אלטף ואחבק קצת וזהו.

 

[גן העדן]

כל מילה בסלע...או יותר נכון במיטה!

 

[נירית1]

תעשו רק מה שמתאים לכם - מנסיון של

חברים הילדים לא נשארים לישון אתכם עד גיל18 ואת הזוגיות אפשר לממש בדרכים יצירתיות

. כשניצן נולד בכלל לא חשבתי על האפשרות שישן אתנו, והאמת שלי מאד קשה לישון עם תינוק - אני פשוט לא ישנה! או שזה מה שחשבתי קרן ואופיר שינו לי את הגישה וכדי לישון תוך כדי הנקה עשיתי את זה במיטה שלנו והן ישנות חלקים נכבדים מהלילה אצלנו, אני מוצאת את הכייף שבזה וגם את הנוחות. אז תמצאו את הפתרון שמתאים לכם בתור זוג ומשפחה

 

[נעמיא]

גם זו גישה! רק שאצלי הם לא מוכנים

לחלוק את המיטה עם האח...-וכאן מתחילות המריבות... 3 גברים רוצים אותי איתם -ולבד|

 

[אפרת של ב ני]

עלי גם נשים רבות...

אבל ברצינות אף פעם לא עשינו סיפור מזה שהם ישנים אצלינו ולאט לאט הם למדו שיש להם מיטות משלהם ואם יש מצב שהם באים אז ממש קרה משהו ובמקרה שכזה אחד מאיתנו הולך לישון במיטה של זה שהגיע (במיטת נוער כמובן... ולרוב בני הולך...). כשרצינו להבהיר להן שיש להן מיטה פשוט "איימנו" שנמכור אותה כי אף אחד לא ישן בה והיא סתם תופסת מקום בבית...

 

[yamashita]

ישנים באלכסון

דור היה ישן איתנו בתקופה שצימח שיניים וסבל מאוד אחר כך התחלנו לשבת לידו עד שירדם , גם אם התעורר בלילה - החזרנו אותו למיטה - פשוט אי אפשר לישון עם ילד גדול שבדרך כלל ישן לרוחב או עם הרגליים עלי היום עם הבנות - יש שתי עריסות אצלינו בחדר ואני בלילה לא מוציאה אותן מהמיטה אלא ניגשת לראות מה קורה - בעקבות זה דור התחיל להגיע שוב באמצע הלילה, הכנו לו מזרון על הריצפה וכולם מרוצים

 

[סמדרא]

אנחנו זורמים ...

אורן קיבל המון חום והרבה (דגש על הרבה) ידיים. עד היום (בן 3) אם הוא רוצה הוא ישן איתנו אבל אנחנו מעבירים אותו למיטה שלו בלילה (בגלל שלנו לא נוח, למרות המיטה הענקית). 4.5 זה כבר באמת ילדה גדולה ואם כל לילה היא ישנה איתכם נראה לי מאוד קשה להוציא אותה מזה. אולי תקנו לה מיטה חדשה, תסדרו לה חדר/פינה משלה / מצעים אהובים משהו שיפתה אותה להיות במיטה שלה. אולי היא פוחדת בחושך (תשאירו אור קטן דולק).

 

[Kalla]

לא הייתי מסוגלת

מראש אין אצלנו אופציה כזאת. כל אחד מהם הורגל למיטה שלו מלכתחילה. אני לא חושבת שמי מהם מודע בכלל שיש אפשרות לישון במיטה שלנו ואם רעיון כזה היה עולה להם לראש הייתי מוציאה אותו מהם במהירות הבזק.

 

[רותם ושו]

אנחנו ישנים יחד

לחלוטין מתוך בחירה שלנו. ישנו יחד עד גיל 4 חודשים, העברנו אותם לחדרים, והחזרנו אלינו לחדר (אך לא לאותה מיטה) בגיל שנה. מאז נטע ישנה מעולה ואיתמר - תלוי במצב השיניים. בלילות שאין צמיחות, כמו הלילה (טפו טפו, לא רוצה לפתוח פה) הוא ישן רצוף, מה שלא קרה קודם. או נכון יותר לומר שעד גיל שנה הוא ישן 3 לילות רצוף בלבד. עכשיו זה לפחות שלוש פעמים בשבוע. מאחר והם שניים כמובן שהם לא איתנו במיטה כי זה צפוף אלא במזרון לידנו. ליד כל הורה יש מזרון ושם הם ישנים וזה כיף נורא לראות אותם כ"כ קרוב וגם אם מישהו בוכה לא צריך לקום. אני מניחה שיהיה לבן שלך מספיק קשה עם הולדת האחיות שלו שלהעביר אותו דוקא עכשיו לחדר זה אולי טו מאץ´. אולי במשך הזמן הוא דוקא ירצה חדר משלו כי ימאס לו מההפרעות שלהן ? בכל מקרה , כמו שכבר אמרו פה, זה לא ימשך עד גיל 18. ולכל המודאגות בנושא זוגיות, אצלנו מקפידים שלא ישנו ילדים בינינו (ובכלל, הם ישנים במזרון שלהם וזהו) ואני לא רואה שום השפעה בעייתית שיש לזה. באמת.

 

[noam125]

תודה על כל העצות

הלילה ניסינו להזיז אותה הצידה, ראבעק אני רוצה להתחבק עם בעלי לא? כשהיא גילתה את זה היא התנגדה בתוקף - וחיבקה אותו חזק חזק וניסתה להכנס בינינו... (אבל זה לא עזר לה) נראה לי שלפחות להזיז אותה הצידה בינתיים זה פיתרון (זמני) אחרי שהחבר´ה יוולדו - נראה מה יהיה, קיבלתי כאן הרבה עצות אבל כולן צודקות ואין לי מושג מה יהיה. נראה לי שלפחות בחודשים הראשונים הם ישנו במיטה אחת בחדר שלנו והגמד הקטן (כלומר הבת שלי) תמשיך להנות. אח"כ ננסה לארגן חדר ילדים (שבאמת ישנו בו ילדים). תודה לכולם על העצות

 

[שרון של דניאל ואלון]

האמת היא שאצלנו... (ארוך!!!)

בחודשים הראשונים היו עריסות בחדר אבל את רוב הליות הם העבירו עלינו בגלל גזים ושאר מרעין בישין... אני זוכרת שכל הסבתות והדודות מסביב היו אומרות לנו "שלא יתרגלו..." לדעתי זה סתם שטויות. אין דבר כזה הרגל, ביום שאנחנו החלטנו שדי, זה נגמר. העברנו אותם למיטות שלהם. אבל אני חייבת לספר, שהמון פעמים באמצע הלילה כשמישהו התעורר לו היינו מביאים אותו אלינו... גם כי לא רצינו שיעיר את השני, וגם מפני שאין מה להגיד אצלנו במיטה הם ישנים הכי טוב... עד היום מי שקם לאכול בבוקר (בערך בשש) ממשיך את הלילה אצלנו במיטה ובגלל זה הבוקר שלנו לא מתחיל לפני שמונה וחצי (והם כבר בני עשרה חודשים!!!) הם ממשיכים לישון איתנו עד השעה הזו וזה ממש תענוג. מה שלא הייתי בטוחה שהיה קורה אם היינו מחזירים למיטות, ולמי יש כוח להרדים בשעה שש בבוקר? היום אני יודעת שסתם השתמשנו בתירוצים, אנחנו מאוד נהנים כשהם איתנו במיטה, הם קרוב אלינו, אין צורך לקום מהמיטה אליהם, ובכלל זה נראה לי כל כך טבעי! ברור לי שעם הילד הבא מההתחלה נעשה את זה במודע ובלי תירוצים!