לישון עם אמא....

ganeden02

New member
לישון עם אמא....../images/Emo4.gif

קצת רקע.... כאשר הייתי בהליכי גירושין בני, בן 3, ואני עזבנו את הבית ועברנו להורי לכמה חודשים עקב המצב. בתקופה הזו הוא ישן איתי במיטה יחד מאחר וכל החפצים שלנו נשארו בבית שם נשאר בעלי דאז. אחרי שחזרנו הביתה ותהליך הגירושין הסתיים הוא ביקש כל הזמן לישון איתי בלילה. בהתחלה הסכמתי כי הרגשתי שהוא זקוק לי, לביטחון, לידיעה שאני איתו וזרמתי עם זה. אחרי שעבר זמן זה התחיל להציק לי, גם כי זה לא נוח וגם כי ההרגל לא טוב. קניתי לו מיטה חדשה "של גדולים"...והלהבתי אותו עליה. אחרי כמה זמן של התלהבות הוא שוב רצה לחזור לישון איתי.. טוב מקצת רקע יצא סיפור שלם...
קיצר, היום הוא שוב רוצה לישון איתי וגם אם כבר נרדם במיטתו באמצע הלילה הוא בא אלי למיטה ובבוקר אני מתעוררת שהוא שם...השובב.
מה דעתכם? כדאי להתעקש על זה,להעביר את זה לסדר היום עד שהוא יגדל וזה יפסיק מעצמו? עד כמה זה טוב? כמה לא טוב?.. אשמח לשמוע דעות.. תודה עדן.
 

navy123

New member
עצה קטנה

הילדון פשוט נקשר... אלייך (בקטע השינה). ילדים קטנים נקשרים לסיטואציה בטוחה להם, ולכן המלצתי לך לנסות להחליף את התלות בך במשהו אחר. נסי ללכת איתו לחנות ותני לו לבחור בובה שהוא אוהב (דובי, ספיידרמן,.... מה שהוע מעדיף), ואז תוכל לעשות איתו טקס שינה משוף לו ולבובה שבחר. הוא גם יוכל להשכיב אותה לישון (ולחקות אותך) וגם ייקשר לבובה וירגיש בטוח לישון במיטה שלו יחד איתה. בהצלחה
 

ganeden02

New member
קניתי לו בובה וניסיתי ...

לשים אותה איתו במיטה... בהתחלה זה עבד אבל עכשו הוא מביא איתו את הבובה או המשחק, כל יום בוחר משהו ובא עם זה אלי...
 

רות 2

New member
זה יפסק מעצמו ..... במיוחד אם

לפחות בהתחלה תשני את ... במיטתו ולא להיפך..
 

ganeden02

New member
זה רעיון....

בדרך כלל אם הוא כבר מסכים במיטה שלו אז אני יושבת לידו, אולי אני אשן איתו וזה ישנה משהו... תודה }{
 
רצוי מאוד לא לישון עם הילד

לא את במיטתו ולא הוא במיטתך. זה יוצר העדר גבולות ברורים, וקושי אדיר אחר כך בהכנסת בן זוג נוסף לחיים. הילד עלול לפרש זאת במודע או לא במודע כסוג של זוגיות איתך, הוא מחליף את מקום האבא שאיננו, הוא זה שישן איתך (או את איתו). כפועל יוצא הוא יכול להתחיל לגונן עליך פסיכולוגית או להרגיש שאת שיכת לו ורק לו, וכל אילו כמובן אינם רצויים. נשמע ממה שאת כותבת שהקושי הוא קודם כל אצלך ביצירת גבול ברור. ולכן את קודם כל חיבת להבין שזה לא טוב בשבילו. אחר כך את צריכה להסביר לו שלכל אחד ממכם יש מיטה משלו. והשלב הבא הוא פשוט להעמיד את הגבול. אם הוא מגיע באמצע הלילה אליך, לא להתעצל, לקום ולחזור איתו למיטה שלו. בבד בבד את יכולה להסביר לו שאת איתו בליבו גם כאשר את ישנה בחדר הסמוך, ואם הוא מתעורר בלילה ומרגיש שהוא צריך אותך הוא יכול לקרוא לך ואת תבואי. כך עד שהוא יבין שנוצר גבול ברור שלא חוצים אותו. אם את תשדרי שמדובר בגבול ברור תוך כמה ימים כל הענין יסתדר. אשר ללינה משותפת במיטה שלו, אני גם ממליץ שלא. אם קשה לו להרדם את בהחלט יכולה לשבת על ידו (בכיסא ליד המיטה), ללטף אותו, להיות נוכחת. בהצלחה.
 

ganeden02

New member
תודה אבל...

אני מצליחה לשים לו גבולות בדברים אחרים ובדרך כלל זה עובד ומשום מה בדבר הזה, להתעורר כל לילה בשתיים שלוש ולשמוע אותו בוכה שהוא רוצה למיטה שלי ולמחרת לקום בבוקר לעבודה זה קריעה.. או לחלופין להגיד לו ללכת לישון והוא לא מסכים בשום אופן רק אם זה במיטה שלי שאגב הוא לא צריך שאהיה לידו רק הוא רוצה לישון שם... לא יודעת למה רק שם אני לא מצליחה לשים את הגבול.
 
את מצביעה על הקושי בעצמך

את אומרת שזה קריעה, גם לשמוע אותו בוכה, גם לקום למחרת לעבודה. לרוב הקשים בלשים גבולות הם לא של הילדים אלא של ההורים. ברוב המקרים כאשר הגבול ברור וההורה משוכנע שזה אכן גבול נכון וצודק, הילד משתכנע מאוד מהר ומישם את זה. הדוגמא הטובה ביותר היא החגירה במכונית. מרבית ההורים שמו שם גבול ברור ולכן אף פעם אין על כך ויכוחים. ברור שלא יהיה לו קל לוותר על משהו שנעים לו. נעים לו לישון ליד אמא, נעים לו לתפוס את המקום של אבא. ואם את לא שמה גבול ברור אין שום סיבה שהוא יתאמץ להתמודד עם המצב בכוחות עצמו.
 
למעלה