ואם בדוגמאות עסקינן......
לחברי הפורום שלום. אתן דוגמא על עצמי בלבד!!! כל המרתונים, ההרקדות, וסופי השבוע אליהם הוזמנתי, מעולם לא לקחתי אגורה שחוקה בעבורם, גם כשהתעקשו לשלם לי, סירבתי בנימוס, והסברתי שאני עושה זאת מתוך הנאה גדולה, רוצים דוגמאות מפורטות? בבקשה: ההרקדות של בתיה קרוננברג. ההרקדות של אבי פרץ. ההרקדה של עדנה קווה, בתעשיה האוירית. המרתון בנעמן. המרתון באילת. המרתון באלונים. ההרקדה של שמעון עשור. ההרקדה של אבנר נעים. המרתון של בתיה קרוננברג. ההרקדה בספורטן של ויקטור גבאי. ההרקדות של יוסי פרץ. המרתון של אבי אמסלם. ההרקדה של דדה לוסקי. ההרקדה בכרמיאל של זאב ניסים. ההרקדה של חיים מילשטיין. בכל מה שציינתי לעיל, לימדתי את הריקודים שלי, ושום אגורה לא לקחתי, אף לא דמי נסיעות ברכבי הפרטי, עשיתי הכל מתוך כיף, ומתוך פירגון לחברים למקצוע נטו. כך גם בסוף שבוע זה, במלון הוד בים המלח. לא תמיד הכסף הוא המדבר, לפחות לא בעיניי. יוצאי דופן ההזמנות לחו"ל, כשדיברו אתי על הסכום לתשלום, ביקשתי רק שישלמו על הטיסה והאירוח,(את זה אני לא מוכן לממן מכיסי), וגם שם לא לקחתי כסף. דבריי דברי אמת הם, וכל מי שחושב אחרת ממני, שיקום ויכתוב, אם פעם אחת דרשתי או קיבלתי כסף ממישהו. אני יוצר את הריקודים שלי, מתוך כיף והנאה בלבד. ומרגע שיצאו ממני, הם נחלת הכלל, ירצו ירקדו לא ירצו, שלא ירקדו. אין לי מושג מה קורה עם שאר היוצרים וגם לא מעניין אותי, דיברתי על עצמי בלבד, ואיך אני נוהג? יום נעים לכולנו. יום טוב.
