לימוד קריאה

zimes

New member
לימוד קריאה

היתה לפני כמעט שנה החגיגה סביב המהומה בנוגע ל - כיצד לומדים לקרוא, ואיך זה משפיע על אחוזי הקוראים בין התלמידים. הנושא עלה בפורום תרבות עברית. מישהו מוכן לספר (ולהסביר) לנו מה היה שם בכלל? תודה רבה.
 

nivsh

New member
הוראת הקריאה או ניחוש הקריאה.

גורמים במשרד החינוך ניסו "לדחוף" שיטת קריאה ששמה "הקריאה כמכלול", שחלק מעקרונותיה :לימוד קריאה מספרים אותנטיים -מקוריים (לא משוכתבים), על התלמיד להרמז מהכותרת, מהציורים, מידע קודם וכדומה. התוכנית "שנאה" את הוראת אבני היסוד של הקריאה: העיצורים והתנועות. תרגול קריאה - היתה מילת גנאי. התלמידים שלמדו בשיטה זו נחשו את הקריאה, כמובן שלפעמים הצליחו, אך תלמידים חלשים התקשו "לנחש כהלכה". השיטה עודדה כתיבה חופשית "מה שהילד שומע" וכמובן שילד ללא הדרכה מתאימה אינו יכול לכתוב כתיבה מוסכמת. נקודת האור- של השיטה,לדעתי,היא המידע שהוראת הכתיבה מקדמת את הקריאה. כמו כן השיטה רצתה שלשון וכישורי שפה אחרים ילומדו מהספרים האותנטים בקבוצות קטנות. הילד ילמד כלל לשוני על פי מה שהוא נתקל בספר הקריאה. כישלון השיטה נבע מהקושי של התלמידים. ובעיקר מאי הסכמה של המורות, שהכריחו אותן לעבוד בשיטה זאת.
 

פזיתנ

New member
האם לימדת לפי גישה זו? אני כן

ואני לא מסכימה עם מה שכתבת. הגישה הזו לא שנאה עיצורים ואותיות הללו בהחלט נלמדו רק בדרך אחרת.. כן יש הבניה של הכתיבה ועוד הרבה דברים נפלאים. ברור שלא לכל ילד מתאימה כל גישה גם לא הגישה הפונולוגית שישנם ילדים שאינם קולטים את הקריאה באמצעותה. לכן אסור להיות מקובעים. צריכים להיות מקצועיים. להכיר, לדעת ללמוד ולהתאים לכל ילד את הגישה שתקדם אותו בדרך הטובה ביותר. לאחר 9 שנים של עבודה בגישה אני יכולה לומר שההתרשמויות שלי הן רק חיוביות.
 

tal542

New member
אני מסכימה עם פזית../images/Emo63.gif

הגישה של השפה השלימה בהחלט עודדה תרגול של אבני היסוד של הקריאה - כלומר לימוד שיטתי של הצירופים. השיטה אינה מובנית וכל מורה בחרה את סדר העבודה שלה על פי הנושאים שנלמדו בכיתה ועל פי יכולות הילדים. אחד הקשיים של הלימוד עפ"י השפה כמכלול היה ההכנה המרובה של המורה בבית. בכל יום המורה הייתה צריכה להכין חומרי למידה המתבססים על מה שהילדים למדו בכיתה באותו יום כדי שתוכל לעבוד ולהתקדם למחרת. מספר הילדים בכיתה ללא כל עזרה גרם לשחיקה של המורות ולכך שהיישום לעיתים היה בעייתי. בעבודתי עפ"י גישת השפה השלימה אני יכולה להעיד כי הילדים למדו לקרא ובדרך מאוד מעניינת וגם לי היה אתגר ועניין בעבודה. דרך אגב - המחקרים שהובילו לועדה להוראת הקריאה נעשו על ילדים שלמדו עפ"י הגישות הפונטיות המסורתיות ולא על ילדים שלמדו עפ"י השפה כמכלול.
 

karin a

New member
הוראת הקריאה

איננ רוצה לנקוט בדיעה בעד או נגד הקניית קריאה זו או אחרת , אבל דבר אחד די ברור לכולנו - יש הטרוגניות רבה בקרב ילדי ישראל ולכן, לעולם לא תיתכן יכולת למידת קריאה מסוג אחד לכל הילדים !!!! אחת הטעויות של מורים ומחנכים היא שאם הקניית קריאה זו או אחרת מתאימה לרוב הילדים, היא צריכה להתאים לכולם ! לדעתי, יש להתאים את שיטת הקריאה לילד ולא את הילד לשיטת הקריאה. לכן, יש לערוך אבחון בתחילת כיתה א´ ולבדוק את סוג חשיבתו (תבניתית או סידרתית במקביל לגלובלית או לפונטית) ולאחר מכן להתאים לו שיטת קריאה ובהתאם לכך מקראה. תוך התחשבות בסוג האוכלוסיה בה גדל הילד, במשאבים העומדים לרשותו וביכולותיו. אני מורה לחינוך מיוחד , וחבר´ה מגיעים אליי ילדים בסוף כיתה ה´ שאינם מכירים את האותיות ולאחר חודשיים הם יודעים לקרוא בעקבות שינוי הקניית הקריאה. (ותאמינו לי , לא בגלל שאני קוסמת ) אז אמרו לי , האם זו לקות למידה או לקות הוראה? חג שמח קארין
 

nivsh

New member
קארין צודקת בהחלט..

אני בעד שיטת גם וגם וגם לקחת את הטוב מכל שיטה, להתאים את השיטה לילד ולא את הילד לשיטה. אני מורה 25 שנה ומתוכן 16 שנה בכתה א´ ולימדתי במגוון שיטות, התרעומת אצלינו הייתה על שכפו על בתי ספר חעבור ל"קריאה כמכלול" ושללו כל שיטה אחרת. אמרו זרקו את הספרים והחוברות כמובן שגם בקריאה כמכלול יש דברים טובים. אך בארצות הברית היא הוצאה מחוץ לחוק במדינות רבות, האמת היא שהמורה צריכה להכיר את כל השיטות ולמצוא מה השיטה המתאימה לה, שבעזרתה תצליח ללמד את כל תלמידיה
 
בכל דבר יש טוב ופחות טוב

כותיקה בהוראת קריאה, כאחת שלימדה במספר שיטות להוראת קריאה, כאחת שהדריכה מורות לעבוד לפי שיטת קריאה מסויימת.... ברצוני להוסיף שהויכוח על איזו שיטה מתאימה יותר..עקר כי אין בעולם שיטה אחת המתאימה ל100% מהתלמידים בכיתה. לכן, לא משנה מה שיטת הלימוד, משנה מי הילד הלומד ואז האמינו לי, אם מתאימים את השיטה לילד... רק אז אפשר להגיע ל100% הצלחה. מה משנה אם מרבית הילדים מצליחים לקרוא לפי שיטה זו או שיטה אחרת. ילד אחד שלא הצליח הוא עבורי 100% של כישלון לשיטה. לכן, מה שאני דוגלת בו, הוא שמורה המגדיר עצמו כמורה מקצועי בכיתה א´, חייב ללמוד לפחות מספר שיטות שונות להוראת קריאה, להיות עם יד על הדופק ולהתאים לכל ילד את השיטה המתאימה לו. נסיוני בכך, מוכיח, ושוב רק מנסיון שלי, שכל השנים שלימדתי בהם קריאה, וזו שנה 27 שלי במערכת, רק ילדה אחת לא ידעה לקרוא בסוף כיתה א´. וקריאה, הכוונה קריאה עם משמעות ולא "נביחת" הטקסט בלבד. הדיון יכול בהחלט להיות על הטוב/הפחות טוב שיש בכל שיטה ושיטה.. אבל אין שיטה אחת שהיא הַשיטה.
 
למעלה