לא ללמד לקרוא, כן להכין לקריאה../images/Emo22.gif
לדעתי, השאירי את הוראת הכתיבה למורה בכתה א´, ואת היי פשוט אמא ולא מורה. דווקא בתור אמא את יכולה להעניק לו בסיס מעולה ללימוד קריאה מוצלח בעתיד. 1.מחקרים הראו כי הגישה של ההורה משפיעה על הגישה של הילד לגבי למידת הקריאה. הורים שמאמינים שקריאה היא מקור להנאה, לילדיהם גישה חיובית לקריאה מאשר לילדים להורים שמדגישים את ההיבט הלימודי/הכישורי של הקריאה. האחרונים הם עם פחות מוטיבציה להשקיע זמן ומאמץ בלימוד הקריאה. 2. קריאה משותפת של הילד עם ההורה- התלהבות והנאה מקריאת סיפורים (שמענינים את הילד, והילד בוחר) תעודדנה את הילד ליזום ולהמשיך להשתתף באופן פעיל. המטרה היא יצירת כיף! להתרכז בחלק של התוכן ומשמעות הסיפור ולא בפענוח כתב! לשאול ולענות על שאלות שקשורות לטקסטים, לעודד הומור. פעילויות נוספות עם כתב: הילד מעמיד פנים שהוא קורא, מנסה לזהות מילים ואותיות על טי-שירט וקופסאות קורנפלקס, משחק עם משחקים דידקטיים. 3. קריאה משותפת מגרה אינטראקציה מילולית, וכך בעצם מחזקת את התפתחות השפה (במיוחד אוצר מילים), וידע על כתב. להעביר את האצבע על פני הכתוב. מלבד ההכרות עם האותיות, הילד לומד להכיר עקרונות של כתב כמו כיווניות, רווחים בין אותיות ובין מילים וכד´. 4. ליצור סביבה מועשרת בכתב- אותיות מגנטיות על המקרר, פזלים של אותיות (למשל שטיח פזל), פוסטרים, כלי כתיבה ודפים שיהיו נגישים לילד, עיתונים וספרים. במקביל, להפנות גם את תשומת ליבו של הילד לכל אלה למשל ע"י קריאה משותפת ל/ועם הילד, לשתף אותו בהכנת רשימת קניות או רשימת זיכרון של דברים שרוצים לעשות. כך גם הילד למד על השימושים של קריאה וכתיבה. 5. לימוד הקריאה מתבסס על שתי יכולות חשובות: א. יכולת שפתית ובעיקר יכולת הבנה . השפה הכתובה בעצם נשענת על השפה הדבורה. לא מספיק שנדע לפענח את האותיות לצלילים ומילים צריך גם להבין מה שקוראים. ולכן כל פעילות (ואני מאמינה שרב הפעילויות של ילדך עמך בחיי היומיום) יכולה לקדם את יכולת ההבנה. הרחבת הידע הכללי בתחומים שונים, פיתוח אוצר מילים (לא רק מילים חדשות, גם הרחבת הידע של כלל המשמעויות שמילה אחת נושאת בחובה), פיתוח הבנה של הומור, אירוניה, הסקת מסקנות (למשל קריאה בין השורות). זמני הארוחות בבית הם הזדמנות נהדרת לרכוש ידע על מבנה של סיפור, כשכל אחד מספר על אירועי היום שלו. אפשר לעודד משחק דרמטי המצריך גם הוא שימוש עשיר ומגוון בשפה. ב. ההבנה שכל אות בעצם מייצגת צליל. את יכולה לכוון את קשב הילד למבנה הצלילי של שפה דבורה ואחר הילד ילמד לקשר בין צלילים אלו לאיות שלהם. היכולת הזאת נקראת מודעות פונולוגית .כיום מאמינים שזוהי דרך מצוינת להפחתת סיכוי הילד לפתח בעיות קריאה. * משחקים עם שירים ודקלומים מתחרזים אפילו דקלומים לפעוטות ושאר משחקי חריזה, בדיחות ומשחקי מילים הנשענים על החלפת הצלילים במילים. חוברות עבודה בתמונות המלוות במילים כתובות בסיגנון של: איזו מילה לא שייכת: חלון, שעון, בלון, סירה ואז הילד צובע את המילה יוצאת הדופן. * זיהוי צלילים: האם יש ba במילה בלון? (כן) במילה אבא? (כן) במילה ביצה? (לא). * אילו מילים מתחילות אותו דבר? (להבדיל למשל מחרוזים שמסתיימים אותו דבר) * להפריד בין חלקי המילה למשל: האם אתה יכול להגיד רכבת בלי ra? * למצוא מילה בתוך מילה- אם נגיד מספרה בלי מס, איזו מילה נקבל? (פרה) ושוב, חשוב לי להדגיש שהמטרה הראשונית בכל הפעילויות המוצעות היא כיף והנאה. שהילד חס וחלילה לא ירגיש שהוא במבחן או שאנו מצפים ממנו להישגים/ידע מסוים. אנחנו קודם כל אמא ולא מורה. נירית (קלינאית תקשורת)
. יש למישהי רעיון איך לחבב עליו את הנושא? דרכים מרתקות ללימוד הקריאה?