בשימחה הייתי מוסיף מילים
אם הייתי בעמדה מתאימה להוסיף אותם
כשאני אגיע לשלב שאני אוכל לשים אותם, סביר להניח שאני כבר לא אצטרך כל-כך מילון סיני-אנגלי (כמובן שמילון סיני-סיני עדיין יהיה שימושי בכל שלב). ולהמשך דבריך - אני לא חושב שהסינית שפה כ"כ קשה (אבל אני לא רוצה להתחיל עוד ויכוח, אז נשאיר את זה כאן
). סדר המילים בשפות נוטות כמו לטינית יכול להיות לפעמים הרבה יותר מבלבל (במיוחד במשפטים שמניים כשהאוגד יכול לבוא בכל מיקום במשפט, או לפעמים להיות מושמט לגמרי). בקשר לסדר ההפוך - זה נכון להרבה מאוד שפות. גם באנגלית יש הרבה דברים הפוכים מעברית (תואר בא לפני שם עצם) למשל. אני חושב שהדברים שבאמת עושה את הסינית קשה למערביים (אבל לא בהכרח ליפנים וקוריאנים למשל) הם: ההגיה (גם בלי הטונים, יש במנדרינית הרבה עיצורים ותנועות שאין בעברית), הכתב (אני לא חושב שזה כל-כך נוראי כמו שעושים את זה, אבל עדיין יותר קל ללמוד אלפבית של 20-30 אותיות) וחוסר-קיומו של עולם מושגים תרבותי משותף. הנושא האחרון זה משהו שלא צריך להקל בו ראש - כשאנחנו באים ללמוד שפה אירופאית (ואפילו שפה שאינה מהמשפחה ההודו-אירופאית, כמו הונגרית או פינית), אנחנו יכולים לסמוך על זה שהשדה הסמנטי של חצי מהמילים שניתקל בהם די דומה למה שאנחנו מכירים. אנחנו גם יכולים לסמוך על ים של מילים שנראות אותו הדבר ברוב השפות. בין אם זה academy, académie או akademia, לא תהיה לנו בעיה לזהות את המילה. ויש המון מילים כאלה. אני חושב שזה אחד המרכיבים העיקריים של "ההבדל התרבותי" ש-happydog23 הזכיר בויכוחים הקודמים שלנו
אני חושב שעברית קשה לסינים גם בגלל שהם לא באמת לומדים אותה פורמלית בשום מקום. במובן מסויים, השפה שמלמדים באולפן ראויה להיקרא עברית ישראלית מודרנית כמו שבסין מדברים רוסית, וממילא שיטות הלימוד שלהם מכוונות יותר לקהל דובר שפות אירופאיות.