אש שלהבתיה
New member
לימוד הלכה יומי
לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתה בר הצטרף / הצטרפה: 22 יולי 2004 מדינה: Israel הודעות: 1986 נשלח בתאריך: 19 פברואר 2005 בשעה 22:23 | IP רשוּם -------------------------------------------------------------------------------- לימוד הלכה יומי כבר שאלו המפרשים מדוע נקראו ההלכות "הלכות"? ומבואר, שעל ידי לימוד ההלכות, שהן אורחות חיינו כיהודים "הוא עושה ימיו הלכות והליכות ודרך ישרה ללכת למנוחות שאננות עולם הבא", הלכות - שמוליכות ומביאות את הלומדן ומקיימן לחיי העולם הבא, לחיי נצח, וכך נאמר בפסוק: "הליכות", דהיינו כשלומדים הלכה, אזי "עולם לו", זוכה לעולם שכולו טוב. אל הנצח הזה רוצה רבי נחמן להביאנו. "וזאת הייתה הנהגה כללית, שציוה והזהיר את כולם, דהיינו ללמוד פוסק בכל יום" (שיחות הר"ן קפ"ה). אף שבכלל ציוה להרבות בכל לימודי התורה הקדושה, "על לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה (חלקי) שולחן ערוך מראשם עד סופם כסדר, ו ה ו א ת י ק ו ן ג ד ו ל מ א ד מ א ד " (שיחות הר"ן כ"ט). גם טעם נתן לדבריו: "כי על ידי החטאים נתערב טוב ורע, ועל ידי לימוד פוסק, שמברר הכשר והפסול, המותר והאסור, הטהור והטמא, על ידו נתברר וניפרש הטוב מן הרע" (שיחות הר"ן כ"ט). וכמו שהרחיב על זה את הדיבור (ליקוטי מוהר"ן תורה ח' סעיף ו') "וכל זמן שאינו מברר ההלכה, הוא מעורב טוב ורע, ועל כן אינו יכול להפריש ולבטל הרע מהטוב (שבנפשו) עד אשר הוא מעיין ומברר הפסק הלכה, ומברר האסור והמותר, דהיינו על ידי לימוד פוסקים, אזי מפריש הטוב מהרע". "ואז (כשלומד הלכה פסוקה) נתבטל המחלוקת שבליבו, ואז יוכל לעבוד את השם בכל לבבו, בשני יצרים, ונפתחו שערי השכל" וכו' (ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ב סעיף ב'). וכן כתב רבי נתן (ליקוטי הלכות אורח חיים פסח הלכה ד' סעיף ג'): " פ ס ק י ה ל כ ו ת ה ם ע י ק ר ת י ק ו ן ח ט א א ד ם ה ר א ש ו ן , ו ה ם כ ל ל כ ל ה ת י ק ו נ י ם ש ל כ ל ה ח ט א י ם , כמו ששמעתי מאדוננו מורינו ורבינו ז"ל". כה נחוצה ומוכרחת הנהגה זו, עד שרבי נחמן חזר והדגיש: "שכל איש ישראלי מחויב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים, איזה סעיף שולחן ערוך באיזה מקום שהוא, אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין בשולחן ערוך בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס, ילמד כסדר כל הארבעה (חלקי) שולחן ערוך מידי יום ביומו וכשיגמור ויסיים הארבעה שולחן ערוך, יחזור ויתחיל ללמדם כסדר, ו כ ן י נ ה ג כ ל י מ י ח י י ו " (שיחות הר"ן כ"ט). עוד הזהיר רבינו ואמר: "יכול הינך לקמט את ספרי כרצונך (כלומר: לומר בו פירושים כלבבך) אולם אל תפגע בסעיף קטן שבשולחן ערוך" (שיח שרפי קודש א' - תקל"א). כל הבנה שהיא, "עמוקה" ומרשימה ככל שתהיה, אם היא נוגדת דבר מה בהלכה, ולו הקטן ביותר - מופרכת מעיקרה. מתוך נאמנות גמורה ומוחלטת להלכה, ואך ורק מתוך נאמנות כזו, מורה רבי נחמן לתלמידיו לצאת לדרך העיון בכתביו וקיום עצותיו. מלבד הבירור מהי הדרך הנכונה לנהוג כרצון ה', ומלבד בירור ותיקון הנפש שנעשה על ידי לימוד ההלכה, משמשת הוראה יסודית זו גם כתריס וכמגן בפני כל דמיון ושגיאה, בתפישת עולם או בפעולה, ובפרט בהבנת כיתבי רבי נחמן.
לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתה בר הצטרף / הצטרפה: 22 יולי 2004 מדינה: Israel הודעות: 1986 נשלח בתאריך: 19 פברואר 2005 בשעה 22:23 | IP רשוּם -------------------------------------------------------------------------------- לימוד הלכה יומי כבר שאלו המפרשים מדוע נקראו ההלכות "הלכות"? ומבואר, שעל ידי לימוד ההלכות, שהן אורחות חיינו כיהודים "הוא עושה ימיו הלכות והליכות ודרך ישרה ללכת למנוחות שאננות עולם הבא", הלכות - שמוליכות ומביאות את הלומדן ומקיימן לחיי העולם הבא, לחיי נצח, וכך נאמר בפסוק: "הליכות", דהיינו כשלומדים הלכה, אזי "עולם לו", זוכה לעולם שכולו טוב. אל הנצח הזה רוצה רבי נחמן להביאנו. "וזאת הייתה הנהגה כללית, שציוה והזהיר את כולם, דהיינו ללמוד פוסק בכל יום" (שיחות הר"ן קפ"ה). אף שבכלל ציוה להרבות בכל לימודי התורה הקדושה, "על לימוד הפוסקים הזהיר מאוד מאוד ביותר מכל הלימודים. וראוי ללמוד כל הארבעה (חלקי) שולחן ערוך מראשם עד סופם כסדר, ו ה ו א ת י ק ו ן ג ד ו ל מ א ד מ א ד " (שיחות הר"ן כ"ט). גם טעם נתן לדבריו: "כי על ידי החטאים נתערב טוב ורע, ועל ידי לימוד פוסק, שמברר הכשר והפסול, המותר והאסור, הטהור והטמא, על ידו נתברר וניפרש הטוב מן הרע" (שיחות הר"ן כ"ט). וכמו שהרחיב על זה את הדיבור (ליקוטי מוהר"ן תורה ח' סעיף ו') "וכל זמן שאינו מברר ההלכה, הוא מעורב טוב ורע, ועל כן אינו יכול להפריש ולבטל הרע מהטוב (שבנפשו) עד אשר הוא מעיין ומברר הפסק הלכה, ומברר האסור והמותר, דהיינו על ידי לימוד פוסקים, אזי מפריש הטוב מהרע". "ואז (כשלומד הלכה פסוקה) נתבטל המחלוקת שבליבו, ואז יוכל לעבוד את השם בכל לבבו, בשני יצרים, ונפתחו שערי השכל" וכו' (ליקוטי מוהר"ן תורה ס"ב סעיף ב'). וכן כתב רבי נתן (ליקוטי הלכות אורח חיים פסח הלכה ד' סעיף ג'): " פ ס ק י ה ל כ ו ת ה ם ע י ק ר ת י ק ו ן ח ט א א ד ם ה ר א ש ו ן , ו ה ם כ ל ל כ ל ה ת י ק ו נ י ם ש ל כ ל ה ח ט א י ם , כמו ששמעתי מאדוננו מורינו ורבינו ז"ל". כה נחוצה ומוכרחת הנהגה זו, עד שרבי נחמן חזר והדגיש: "שכל איש ישראלי מחויב ללמוד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבור. ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים, איזה סעיף שולחן ערוך באיזה מקום שהוא, אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשולחן ערוך. כי צריך ללמוד איזה דין בשולחן ערוך בכל יום ויום כל ימי חייו. וכשאינו אנוס, ילמד כסדר כל הארבעה (חלקי) שולחן ערוך מידי יום ביומו וכשיגמור ויסיים הארבעה שולחן ערוך, יחזור ויתחיל ללמדם כסדר, ו כ ן י נ ה ג כ ל י מ י ח י י ו " (שיחות הר"ן כ"ט). עוד הזהיר רבינו ואמר: "יכול הינך לקמט את ספרי כרצונך (כלומר: לומר בו פירושים כלבבך) אולם אל תפגע בסעיף קטן שבשולחן ערוך" (שיח שרפי קודש א' - תקל"א). כל הבנה שהיא, "עמוקה" ומרשימה ככל שתהיה, אם היא נוגדת דבר מה בהלכה, ולו הקטן ביותר - מופרכת מעיקרה. מתוך נאמנות גמורה ומוחלטת להלכה, ואך ורק מתוך נאמנות כזו, מורה רבי נחמן לתלמידיו לצאת לדרך העיון בכתביו וקיום עצותיו. מלבד הבירור מהי הדרך הנכונה לנהוג כרצון ה', ומלבד בירור ותיקון הנפש שנעשה על ידי לימוד ההלכה, משמשת הוראה יסודית זו גם כתריס וכמגן בפני כל דמיון ושגיאה, בתפישת עולם או בפעולה, ובפרט בהבנת כיתבי רבי נחמן.
