לימוד בעיון

בלב הים

New member
לימוד בעיון

שמעתי שָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד, שֶׁהִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ בְּתוֹרָתוֹ אֵיזֶה דָּבָר [כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר עַל זֶה לְכַמָּה וְכַמָּה מֵאֲנָשָׁיו] וְאָמַר לוֹ: אִם תִּזְכֶּה לְכַוֵּן אֶל תּכֶן כַּוָּנָתִי בְּתוֹרָתִי מַה טּוֹב וַאֲפִילּוּ אִם לא תּוּכַל לְכַוֵּן כַּוָּנָתִי אַף עַל פִּי כֵן טוֹב מְאד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְהִרְהוּרִים כִּי כָל הַהִרְהוּרִים בָּאִים עַל יְדֵי כּחַ הַמְדַמֶּה וְעַל יְדֵי שֶׁמְּחַדְּשִׁין אֵיזֶה דָּבָר בַּתּוֹרָה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מְדַמֶּה מִלְּתָא לְמִלְּתָא עַל יְדֵי זֶה מְתַקְּנִין פְּגַם הַהִרְהוּרִים שֶׁבָּאִין עַל יְדֵי הַמְדַמֶּה גַּם אָנכִי בְּעַצְמִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כַּמָּה וְכַמָּה פְעָמִים שֶׁהִזְהִיר מְאד לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה ואמַר שֶׁהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד מְאד עַל הֶעָבָר וְאָמַר שֶׁאֲפִילּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְבַד כְּשֶׁזּוֹכִין לְחַדֵּשׁ הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאד כִי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאד גם אָמַר שֶׁהוּא טוֹבָה לְנִשְׁמַת אֲבוֹתָיו, שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ . אולי נתחיל לעשות שירשורים בלימוד עיון בדברי רבנו הקדוש? נתחיל מתורות קצרות שבעצם הם רחבות מאוד מאוד... נציג שאלות במאמר, וכל אחד מוזמן להוסיף עוד ועוד שאלות ותמיהות בדברי המאמר. ולאח"כ נחפש כל אחד ואחד תשובות, וניראה בעז"ה איך יתחברו ויתלבנו הדברים וניזכה לקיים רצון רבנו הקדוש. אז בתורת הצעה בואו נתחיל עם התורה הזאת בעצמה שבה מבואר לעיין בדברי רבנו הקדוש. התורה היא תורה ק"ה בליקוטי תנינא (המובאת בתחילת ההודעה). ויש לעיין בשאלות הבאות: א) בתחילה כ' מוהרנ"ת "שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעיין בתורתו ולחדש בתורתו איזה דבר" ומיד מביא מוהרנ"ת במאמר מוסגר "(כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מתלמידיו)". רואים שזאת הנהגה שרבנו דיבר ממנה, א"כ למה רק ליחידים רבנו אמר זאת ולא לכלל, וכן מובן מלשון מוהרנ"ת כנ"ל. ב) מדוע גם מי שלא זוכה לכוון אל תוכן כוונת רבנו בביאוריו ג"כ זוכה לתיקון הגדול על הרהורים. ג) איך אפשר לומר על תורת אמת, שבא מישהו ומדמה מילתא למילתא שיוצא שהתורה היא בחינת "מדמה". ד) האם יש מעלה נוספת למי שזוכה לכוון אל תוכן כוונת רבנו? ה) בהמשך לתמיהה הרביעית, האם יש מי שיכול לבוא ולומר שזכה לתוכן כוונת רבנו ז"ל. ו) בהמשך התורה מבאר מוהרנ"ת שכן שמע מרבנו הק' "שהזהיר מאוד לחדש בתורה", לכ' פתח מוהרנ"ת בעיון בדברי רבנו הקדוש, וכאן מדבר מלעיין בתורה הקדושה. ז) מה הקשר בין לחדש בתורה, לתיקון על העבר. ח) מה הפירוש "אפילו דיבור אחד שזוכים לחדש", מה זה דיבור אחד? ט) "ואמר שאפילו דיבור אחד לבד כשזוכין לחדש הוא ג"כ טוב מאוד" רואים שזה לא מעלה הכי עליונה אלא ג"כ טוב, ובהמשך מיד כתב "כי הוא תיקון גדול מאוד" לכא' היה צריך לכתוב כי הוא ג"כ תיקון גדול מאוד. י) גם אמר שהוא תיקון לנשמת אבותיו שכבר נסתלקו - מה הקשר, הטעם? אלו שאלות כלליות שעלו לי תוך כדי כתיבה, אתם מוזמנים להוסיף שאלות ולהתחיל בתשובות... האמת שתוך כדי כתיבה התחילו להאיר קצת דברים אבל לא רציתי לצאת מן הנושא.. אשתדל לעיין ג"כ בדברים. ויהי רצון שניזכה לעשות רצון רבנו הקדוש ולהתחדש בלחדש.
 

drall

New member
התחלה לתשובה

תשובה לג. המחשבות הן כמו אבן נזרקת לשלולית ויוצרות גלים ומעגלים. השאלה היא מי האבן ומי השלולית. כשהאבן היא תורת רבינו המעגלים שהיא עושה , מתקנת את המעגלים האחרים.
 

פראזניק

New member
ובכן...

א. (לכאורה ישנן עוד הנהגות שרבינו לא אמר לכל העולם, אלא בהזדמנויות שונות לאנשים שונים, ואם לא הגביל את ההנהגה עבורם - הרי שהובן שההנהגה היא כללית.) ב. רבינו אומר במפורש: משום שעל ידי "דימוי" (שימוש בכח הדמיון על מנת לדמות דבר לדבר בתורת אמת, על מנת לחדש חידושי תורה), מתקנים את פגם ההרהורים שמקורם אף הם בכח הדמיון. ג. ועוד, לגבי מדמה: רבינו אומר שזו "בחינת מדמה", משום שהפירוש הפשוט של המילה מדמה (וזה אכן שורשה ומקורה של המילה) היא בדמיון והדימוי, אדם שמחדש בתורה - מדמה ענין לענין ומחדש וכדומה. ההשוואה שעושה רבינו (וכמותה מוצאים לא מעט בליקו"מ) היא שימוש בפירוש המקורי ה"פשוט" של מילה, ובמשמעות ובפירוש הרוחניים שלה. ד. מעלה נוספת - מעבר לתיקון המדמה? וודאי - השגת תורת רבינו! ה. אלא שלכאורה אין איש משיג כוונת רבינו כפי שהשיג רבינו, אלא לפי דרגתו הוא. ... ט. איפה ראית קודם שזו "מעלה הכי עליונה"?
 

בלב הים

New member
ובכן יתקדש שמך - המשך ותגובה לפראזניק

א. מהיכן לך שכל הנהגה שאפילו אם רבנו אמר אותה לאנשים שונים ולא הגביל דיקא עבורם אזי זאת הנהגה כללית? נכון הלואי נהיה מאלה התוחבים את ראשנו לכל עצות רבנו הקדוש, אבל להגיד שזאת הנהגה כללית? מהיכן לך? בפשיטות חשבתי, מפני שתמיד שמבואר בספרים הקדושים מענין חידושי תורה, תמיד גם מביאים עצות למי "שלא בר הכי לחדש", א"כ יתכן מאוד שלא כולם בר הכי לחדש בתורה, וע"כ זאת איננה יכולה להיות הנהגה כללית. ב. כהמשך לדבריך, ועפ"י המבואר בפנים בתוך דברי רבנו, מבואר שאפילו מי שלא כיוון לכוונת רבנו אלא רק בדמיונו דימה דבר לדבר גם בזה יש תיקון גדול להרהורים, אף שלא כיון לאמת אלא רק דימה מילתא למילתא. ג. כהמשך לדבריך מתעוררת השאלה, האם מי שחידש דבר בתורה ולא זכה לכוון לתוכן הכוונה הרצויה, האם דברי תורתו הם בחינת "מדמה", א"כ סכנה גולה לקרוא אלו הדברים? ד. ושוב כהמשך לדבריך, אם כי בודאי הזכיה היא כפשוטו להשיג כוונת הצדיק בדיבורו, אבל אף מי שלא זכה לזה עדין זכה לתיקון המדמה, א"כ מי שזכה לכוונת הצדיק אזי בונה את שכלו (וזה מהכלל שתמיד יש בחינה יותר גבוהה גבוה מעל גבוה כמבואר בח"י כללים), או ששמא, רק עצם זכיתו להשגת כוונת הצדיק (אני מקווה שהסברתי את עצמי). ט. כוונתי שלכא' בתחילה כ' "ואמר אפילו דיבור אחד לבד כשזוכין לחדש הוא ג"כ טוב מאוד" ומיד לאח"כ כ' " כי הוא תיקון גדול מאוד" וכאן הושמט הלשון 'ג"כ'. וכידוע גם הוא לשון ריבוי, היינו שאפילו שלא זוכים לחדש חידוש שלם אלא רק דיבור אחד, אני בא ומרבה ומגלה לך שזה ג"כ טוב, ומיד לאח"כ השמים את המילה ג"כ, א"כ זה מגלה שזה גם במעלה הגדולה .
 

פראזניק

New member
ובכן תן פחדך

א. דיברתי מזכרון ולא מאיזו ראיה מוצקה. זכור לי שישנן כמה עצות שנאמרו בצורה כזו אולם נתקבלו כהנהגות כלליות. יתירה מזו, אם מורהנ"ת כתבן בליקו"מ, לכאורה הוא הבין שזו הוראה כללית, לא? ב. ו-ג. יש הבדל בין סתם "לדמות דבר לדבר" בלי קשר למציאות (מספרים שהיה פעם איזה פסטיבל אוכל, תחת הכותרת "וצריך לרחם מאוד על בשר הגוף - רבי נחמן מברסלב". זה גם דימוי, לא?
) לבין נסיון אמיתי להגיע לחידוש תורה, שאז, אפילו אם לא הגעת לכוונתו המקורית של המחבר, עדיין זה בגדר חידוש. תלמיד רבי נתן שאל אותו פעם: האם יתכן שאדם יחדש חידוש - או יבין הבנה - בדברי תורה, שהמחבר עצמו לא גילה אותם? הוא השיב לו שאכן, זה יתכן. זאת אומרת: צריך להבדיל בין שני הדברים הבדלה ברורה: "הבנה" היא להבין את מה שהכותב, המחבר, התכוון אליו; חידוש אינו תלוי בכוונת הכותב אלא בכוונת המחדש. ובדברי רבינו יכול כל אדם *להבין* את כוונת דברי הכותב - רבינו הקדוש - על פי דרגתו הוא, ולחדש בהם על פי דרגתו הוא. ולגבי החשש: ישנם כללים לגבי חידוש: א. שלא יסתרו מאמרי ותורת חז"ל (ולגבי רבינו אפשר לומר: שלא יסתרו דברי רבינו במקום אחר); ב. לזכור שזה ס"ה חידוש שלנו ולא תורה מסיני וכו' וכו'. לגבי ג, ד ו-ה - אשמח אם תבאר דבריך ביתר ביאור, על מנת שנוכל לנסות להבין יחד.
 

בלב הים

New member
בהקשר לאות ו'

הזהיר רבנו ז"ל לעיין בתורתו, שמא גם נרמז כי רבנו הוא נ'חל נו'בע מ'קור ח'כמה. חכמה דיקא, וע"כ ע"י שמחדשים בתורתו זוכים לתקן החכמה שניפגמה ע"י המדמה.
 

בלב הים

New member
מה שעלה במצודתי

כתבתי קצת את הדברים על וורד מה שעלה בדעתי מהתורה, כמובן שהכל על דרך האפשר, כתבתי את זה בתור נקודות כדי לכתוב כאן, אבל זה קצת התארך, והלשון קצת קצרה, מקווה שתהנו. אשמח להערות והארות שוב הכל על דרך האפשר. נ.ב בכוונה לא כתבתי את זה בתור תשובות לשאלות אחד לאחד אלא בדרך של מאמר כי זה יותר מחזק (לדעתי בכל אופן), וממילא מבואר שנגענו בשאלות.
 

פראזניק

New member
שתי מקורות קשורים

א. תורה נ"ד בליקו"מ (ויהי מקץ) שם עוסק רבינו ב"מדמה". ב. חיי מוהר"ן תקכ"א. (כמדומני שראבר"נ עוסק בכך בביאור הליקוטים, לכאורה בתורה נ"ד, ועוסק בביאור הענין).
 
למעלה