Asa Wolfson
New member
לימוד או לא לימוד?
שיעור שהעברתי פעם עוד כשעשיתי את הקורס שלי בוינגייט, היה באורך של 20-15 דקות וכלל עבודה בתוך סביבה שבה מנסים להזיז אחד את השני מהמקום ולא לזוז. זו סביבת עבודה שנתקלתי בה לא מעט בלימודי הקונג פו שלי והתאהבתי בה. השיעור שהעברתי כלל כחמש דקות של התרגיל הבסיסי, כחמש דקות של אותו התרגיל, אבל על רגל אחת שמתחלפת, וכחמש דקות של התרגיל הזה בעיניים עצומות.
כמובן, כל המתאמנים היו תלמידי אמנויות לחימה מתקדמים יחסית, והיה זה תענוג לראות איזה מטעמים הם עושים מסביבת העבודה הפשוטה והעשירה הזו. בחדר הייתה חדווה טהורה של אנשים שמתעסקים במה שהם אוהבים ויודעים להתעסק בו. בלי בולשיט. את התרגיל הזה היה יכול לתת גם מישהו מג'ודו, או אייקידו, או קראטה, או כל אמנות אחרת.
עם זאת, צוות המורים באותו הזמן לא אהב את ההדרכה הזו. ואינני בטוח עד היום לגמרי למה. טענו שאני לא מלמד שום דבר. אני מניח משום שלא לימדתי שום טכניקה סדורה מתוך האמנות שלי. הם כולם אנשי אמנויות לחימה מעולים ביותר. ואני בהחלט מכבד אותם עמוקות. אבל עד היום אני חושב שהם טעו בנקודה הזו. שאולי אני לא לימדתי כלום, אבל כולם בהחלט למדו.
מה דעתכם?
שיעור שהעברתי פעם עוד כשעשיתי את הקורס שלי בוינגייט, היה באורך של 20-15 דקות וכלל עבודה בתוך סביבה שבה מנסים להזיז אחד את השני מהמקום ולא לזוז. זו סביבת עבודה שנתקלתי בה לא מעט בלימודי הקונג פו שלי והתאהבתי בה. השיעור שהעברתי כלל כחמש דקות של התרגיל הבסיסי, כחמש דקות של אותו התרגיל, אבל על רגל אחת שמתחלפת, וכחמש דקות של התרגיל הזה בעיניים עצומות.
כמובן, כל המתאמנים היו תלמידי אמנויות לחימה מתקדמים יחסית, והיה זה תענוג לראות איזה מטעמים הם עושים מסביבת העבודה הפשוטה והעשירה הזו. בחדר הייתה חדווה טהורה של אנשים שמתעסקים במה שהם אוהבים ויודעים להתעסק בו. בלי בולשיט. את התרגיל הזה היה יכול לתת גם מישהו מג'ודו, או אייקידו, או קראטה, או כל אמנות אחרת.
עם זאת, צוות המורים באותו הזמן לא אהב את ההדרכה הזו. ואינני בטוח עד היום לגמרי למה. טענו שאני לא מלמד שום דבר. אני מניח משום שלא לימדתי שום טכניקה סדורה מתוך האמנות שלי. הם כולם אנשי אמנויות לחימה מעולים ביותר. ואני בהחלט מכבד אותם עמוקות. אבל עד היום אני חושב שהם טעו בנקודה הזו. שאולי אני לא לימדתי כלום, אבל כולם בהחלט למדו.
מה דעתכם?
