רוצה להתייחס לכמה דברים
בקשר ל"אסור ללמוד קבלה!" לפי הקבלה ברוחניות - "אסור" משמעותו "אי אפשר". ובאמת, אם נלך כמה עשרות שנים אחורה, רוב העם לא יכל ללמוד קבלה, מכיוון שלא היה רגיל לחשיבה אבסטרקטית שאינה נופלת לפסיכולוגיה באופן אוטומטי. רק עם התפתחות המדע והכניסה העמוקה של כל ילד בארץ ישראל לעולם הוירטואלי של האינטרנט, אנשים מתחילים לקלוט שכל דבר הוא רק מייצג של משהו פנימי יותר, מתחילים לחשוב בצורה מופשטת יותר שאינה ליניארית דווקא וכן, רצונם כל כך גדול, שהרבה מסתובבים להם שם ברחוב חסרי סיפוקים מהחיים ואבודים לחלוטין. הרצון כל כך גדול ששום דבר כבר לא ממלא חוץ מקבלה. ועכשיו זה רק ההתחלה. בקרוב יהיה ההמשך
אני מתכוון שעם הזמן זה רק יעצים. צריך למלא כרסך ש"ס ופוסקין - המשמעות היא שאתה מרגיש לא מסופק מגמרא. זה מעניין אולי, אבל לא הדבר שיסביר לך את השאלות הבוערות בתוכך. תורה, הלכות, גמרא... זה לא משהו שיש לו סוף, ושאפשר להגיד "די! למדתי מספיק! עכשיו הגיע הזמן לקבלה!" תמיד אפשר ללמוד שם עוד. אבל יש רגע שבו בן אדם מרגיש שהוא מלא, ובעצם ריק. הוא חייב ללמוד יותר פנימה. והיום, הרבה מרגישים ככה ומוכנים לזה. צל גשם, אם את מרגישה ככה (ונראה שכן), לכי אחרי רצונך. צריך להגיע לגיל 40... 40, זה בגימטריה מ', זה חכמה... זה דרגה רוחנית שמדבר על בשלות. ועל דורנו נאמר "זהו דור דורשיו" - זה הדור שיתחיל להתעניין. בעל הסולם, הרב קוק, רבנו נחמן ועוד רבים אחרים חזו את זה ואף אמרו שבדור הזה כל תינוק ילמד קבלה. הגיע הזמן, שגם הדתיים שמפחדים מזה, יסתכלו למציאות בעיניים ויראו מה עוצר אותם - היצר הרע או באמת ידיעה ברורה שזהו רצון השם? לנשים אסור ללמוד קבלה: לרוב, נשים באמת ישתעממו מרבדים טכניים יותר של הקבלה. היא באמת באה בגישות מאוד שכלתניות, ממש כמו מדע. ספירות, עולמות, פרצופים, זה עולה, ההוא יורד... ממש מכניקה של המציאות! אבל, יש רבדים בקבלה שמוגשים בצורה שמתאימה גם לנשים (ע"ע "מתן תורה" של בעל הסולם) - הם כמעט שלא מדברים על ספירות ויותר על צורת העבודה מול היצר הרע וחזונם של הצדיקים על התפתחות האנושות. בקשר ללמוד קבלה לחילונים. הרב קוק בספר אורות מצדיק את החילוניות בכך שתפקידה לשאול את אותן שאלות שהרבה דתיים פוחדים לשאול מחשש לכפירה. בעצם, הרשעת החילונים היא הרשעת השם. לכל דבר שיצר יש סיבה. זה לא אומר שחילוני שמרגיש רצון לחזור בתשובה או להתחיל ללמוד, יכול לתרץ לעצמו שהוא צריך לעשות את תפקידו כחילוני, מכיוון שעכשיו הוא כבר חילוני עם רצון שצריך למלאו וככל שיחכה (תאמינו לי, אני יודע) הרצון רק הולך וגדל עד שבסוף הוא כואב מאוד - ואז עושים את מה שרצינו לעשות עוד מלכתחילה - עדיף להקדים תרופה למכה. ואם לא יודעים איך, לנסות מצוא דרך לעקוף את היצר הרע שעוצר אותנו. משהו בקטנה מהצד, להתייעץ עם חבר או רב איך לחבר את הרצונות המנוגדים שבנו, לנסות להבין מה בדיוק מפריע לנו, ולא בגלל שזה לא נעים לנו, אלא כי זה יפריע למישהו בסביבתנו, ומכאן אנחנו צריכים לבדוק איך אנחנו מתחשבים בו בצורה נכונה. צורה שבאה כדי להתחשב בו, ולא כדי להמנע מכאב מעצמנו (וכזה שיבוא בזמן זה או אחר). בד"א כשנתחשב בזולת, הכאב לעצמנו יקטן. אני גולש... סליחה
צירפתי לינק עם ציטוטים של הרב קוק על הקבלה.
.