לימודי קבלה

[צל גשם]

נשים ישתעממו?

שלום, אתה כותב: לנשים אסור ללמוד קבלה: לרוב, נשים באמת ישתעממו מרבדים טכניים יותר של הקבלה. היא באמת באה בגישות מאוד שכלתניות, ממש כמו מדע. ספירות, עולמות, פרצופים, זה עולה, ההוא יורד... ממש מכניקה של המציאות! אבל, יש רבדים בקבלה שמוגשים בצורה שמתאימה גם לנשים (ע"ע "מתן תורה" של בעל הסולם) - הם כמעט שלא מדברים על ספירות ויותר על צורת העבודה מול היצר הרע וחזונם של הצדיקים על התפתחות האנושות. רציתי לדעת מדוע הרבדים ה"הטכנים" והשכלתניים אינם מתאימים לנשים? אני למשל מאוד מתחברת לנושאים שכלתניים...

 

[I S A A K]

נשים שמקיימות מצוות

והן חייבות בפחות מצוות מהגברים זוכות בדיוק כמותם. לדוג`, אשה שהיא לא נשואה אם היא מקיימת את המצוות שהיא צריכה לקיים, אז מגיע לה שכר מלא על כל מה שהיא קיימה, זה המאה אחוז שנדרש ממנה, אם היא קיימה את זה היא מקבלת שכר מלא. אם היא אשה נשואה, בזה שהיא מסייעת לבעלה, כתוב נשים במה זוכות לתחית המתים? הרי צריך טל של תורה, בזה שממתינות לבעליהן עד שישובו מבית המדרש ובזה ששולחות את בניהן ללמוד תורה, הן שותפות בתורה, ואם אין להם בעל ואין להם בנים, אז הם מסייעות לקיום התורה ע``י עזרה ללומדי תורה, סיוע כספי או ע``י עזרה לנקות בתי מדרש או להגיש להם מאחורי הקלעים כמובן, יש כל מיני מצוות שנשים יכולות לעשות ג``כ להיות מחוברות לענינים של תורה, זה מה שנשים עושות הם זוכות בדיוק כמו הבעלים. וכתוב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, הקב``ה מנחיל לכל צדיק וצדיק, - ש``י עולמות, ש``י זה שלוש מאות ועשר, שואלים חכמים למה דוקא 310 ולמה כתוב לכל צדיק וצדיק, אפשר להגיד לכל צדיק? אלא יש 613 מצוות, תרי``ג ועוד שבע מצוות דרבנן, ביחד 620, חצי זה 310, למה חצי? לכל צדיק וצדיק זה הבעל ואשתו שהם שותפים ומקבלים חצי חצי, ולא רק זה, הבעל לומד תורה והאשה זוכה חמישים אחוז ואפי` אם בעלה הלך לת``ת ונתנמנם היא מקבלת שכר כאילו למד,היא שלחה אותו ללמוד לא לישון והיא מקבל חמישים אחוז של לימוד, עליהם נאמר ``שלום רב לאוהבי תורתיך ואין למו מכשול`` הוא הולך ויכול להיות לו מכשול, - ביטול תורה והיא אוהבת תורה ושלחה אותו ולה אין שום מכשול, אז נשים יכולות לזכות לכל המצוות בלי שום בעיה ואפי` יותר בקל מן הגברים, בהצלחה

 

[InfiniD]

מהו אותו שכר?

מהי מצווה? מהו שכר מצווה? מה כל כך טוב בעולם הבא? מה זה לזכות בתחיית המתים? קצת התבוננות לעומק: מצווה מלשון צוותא - דרך המצוות, השם מצווה עלינו להצטוות ביחד, ז"א להאתחד. לכן המשקל של מצוות בין אדם לחברו גדול יותר (ועדיין, אסור להמעיט בערכן של המצוות של בין אדם למקום - לא ארחיב, אבל נאמר שהקומוניזם נפל כי הכיל את הראושונות בלבד ולא את השני. מה שוקרה הוא, שאין מטרתיות. זו עבודה למען האגו, הנאה לעצמנו, וברגע שלא טוב לנו עם כך (כשהיצר הרע מתעורר) אין לנו סיבה להמשיך בדרך ואנחנו לא פונים לבורא שיתן לנו כח להמשיך ולהתחבר יחדיו). שכר מצווה הוא ההתגברות על היצר, ממש הפיכת טבע האדם מ"טבע האדם רע מנעוריו" לטבע אלתרואיסטי של אהבת הזולת. ז"א, שאם עכשיו, קשה לנו כשאנחנו מנסים להתעלות מעל היצר ולעבוד איתו כשהשליטה במטרה בידינו (נסיון להידמות לבורא - בתכונותיו - ע"ע חסידות), בעולם הבא, נשמח לעשות את עבודת השם (שיכולה להתפרש גם כעבודה של השם - עבודה שהשם עושה) ומכאן שכל פעולה שנעשה מתוך רצון עז השפעה ולעשות נחת לבורא תמומש ישר עם רצוננו (או רצונו - הם יהיו שווים כשרצונותינו יתוקנו). בקיצר, משלא לשמה תבוא לשמה. אנחנו מתים. כבר עכשיו! כמו שבניו אייג' מדברים על זה שאנחנו ישנים ושצריך להתעורר. אבל הם עדיין מדברים על רצון לקבל. אז ביהדות אנחנו מתים, שקועים עמוק ברצונות האוגאיסטים שלנו. גם אם נדמה לנו שאנחנו הצדיקים הגדולים בעולם - מתנדבים במד"א, לומדים תורה ומבינים הרבה לעצמנו, מחייכים לכולם ומחבקים בלי גבול... אנחנו עושים את כל אלה לעצמנו. אם יהיה לנו רע מזה, נשנה דרך. תמיד נרגיש תלויים במציאות ואם לא תענה על צרכינו, נאשים אותה שהיא מונעת מעימנו להיות מה שאנחנו רוצים באמת להיות. בעצם, ברגע שבנאדם רואה משהו שנראה לו שלילי או אף מיותר מחוץ לו, הוא כבר מרשיע את הבורא. כי המציאות היא ביטוי של איך שאנחנו רואים את הבורא. וזה לא מספיק לראות מציאות מקולקלת ולהגיד ולנסות להרגיש "וואי, כמה נחמד פה!" זה מסכה. חייבים להיות כנים. האם הגענו למטרה או שאנחנו עדיין מתייגעים? "יגעת ומצאת - תאמין. לא יגעת ומצאת - אל תאמין. יגעת ולא מצאת - אל תאמין". אין לנו שליטה במציאה. כמו שאני לא יכול לזייף מציאת מפתחות אבודים. כך גם אי אפשר לזייף מציאת שלמות. יותר מזה, ד"א, נאמר ש"אין שלם מלב שבור" - ז"א שכל מה שמסביב כבר מתוקן, אנחנו אלה שתופסים את כרע. אנחנו אלה שמרשיעים. והתיקון לכך הוא בהעלאת תפילה לבורא, שיאיר לנו את המציאות באור אמיתי ושיכוון אותנו לפעולות נכונות. הפעולות האלה, הן הנסיון שלנו להידמות למצב המתוקן. כמו שאומרים בניו אייג' fake it, fake it, till you make it.

 

[I S A A K]

לצטת מתוך בעל הסולם

כל ילד יכל כדי ליישם את הלימוד עליך חביבי לעמול ולזעוק לה' ללא הרף יומם ולילה ,אך את כוחות הנפשיים האלה לא תקבל לקלי הקטן שלך עד שלא תמלא את הכרס בתלמוד ובפוסקים,זה שיהי לך ברור,אני מוכן לחתום לכל מבקשי אמת שלא יגיע למחסום ללא לימוד ויישום מעמיק ,

 

[InfiniD]

זה שמתאמצים, זה לא אומר שהדרך לא נכונה

דווקא, ביחס לאחרים אני קולט את זה מהר, ולאחרונה אני רואה קפיצה יפה ביותר בלמידה. חוץ מזה, לימוד הקבלה מעשיר אצלי את הלימוד בגמרא. והכי חשוב, האם אתה שוחה במים כדי להעיד על חמימותם? אתה לומד קבלה שתוכל לאמר מה אתה מבין? וכן, זה כלי... לא קלי...

 

[enigma4u]

תמלא את הכרס בתלמוד ובפוסקים

טענת שכהן בעל למום יכול לשרת כיתר אחיו הכהנים, אנחנו עדיין מחכים שכבודו המלומד יביא הוכחה לטענתו, עד אז כבודו הוא בגדר עם הארץ דאורייתא, והלכה ידועה היא שלעם הארץ אסור לענות לאפיקורס.

 

[I S A A K]

ת'כך כדור ממי ותרגע

 

[InfiniD]

סבבה, אז תתנסי

יש סיפור על אישה (לא זוכר את שמה) שהיתה לומדת גמרא בחשאי - היתה מקשיבה דרך החלון, לשיעור שבקומה שמתחת שאביה היה לומד עם חבריו... ישנה אישה אחרת (שגם את שמה אני לא זוכר, ושלא יעלבו, אני באמת חלש בשמות

) שהיתה שמה תפילין. בקיצר, יש יוצאות מן הכלל. רק כשאת פונה לזה, תהיי כנה עם עצמך, שאת באמת לומדת את זה כי זה נכון ומתאים לך, ולא בשביל להיות סופר-וומן

בכל מקרה, כלל לא מחייב לחלוטין על כל הפרטים, אבל הוא בהחלט מתייחס לסטטיסטיקה נאה. מה גם, שכשלומדים קבלה בצורה פנימית אמיתית, החיים נראים די שונה... לי, אישית, קשה מאוד להבין את העברית, גם אם פשוטה כשאני מנסה להתעסק עם החומר. ממש צריך להתייגע ולהעלות תפילות גדולות עד שהבורא נענה. ורק לפעמים הוא מפנק אותי ברגע של תבונה ויכולת לחיבורים קלים. מה שעד עכשיו חשבנו שתלוי בידנו, אנחנו מגלים שתלוי בבורא. הוא כבר יכוון אותך ואת תרגישי בשלב זה או אחר אם זה מתאים או לא. רק תהיי כנה וטהורה כמה שאת יכולה בגישה לחומר - לבחון כל הזמן מחדש את המטרה שלך והאם היא מספיק מזוככת. אחרת, יכול להיות שתקלטי את המידע בצורה טכנית בלבד, בלי שתשפיע באמת על הראייה שלך. זה יהיה מיותר למדי, למרות שאולי יעניין אותך בשלב כלשהו. ולמען האמת, שום דבר לא מיותר, רק צריך לגלות את ההצדקה לכך (זה עלול להגיע אחרי איזה מאה שנים לפעמים, אל תצפי ליותר מדי

) בהצלחה