למרות שיש היום
את מכון מגיד שמלמד 'עוזר/ת וטרינר', עדיין מרבית האסיסטנטית/יות אינם מוכשים במקום מסודר אלא רוכשים את המיומנות במרפאות השונות.
במרכזים גדולים יותר הקיימים בארץ יש יותר ביקוש לעוזריםות בעלי הכשרה.
במרבית המרפאות האסיסטניט/ית ממלאים תפקיד של טכנאי/ת וטרינר שבכובע הזה הם נדרשים לעזור לנו בפעולות שונות כדון ריסון בע"ח כאשר דוגמים לו דם(ריסון=החזקה ולאו דווקא ריסון חיה משתוללת), ניטור סימנים חיוניים בעת פרוצדורות בהרדמה, טיפול בחיות מאושפזות ועוד פעולות על פי הידע והמיומנות הנרכשת. יש מרפאות שבהם הם גם מבצעים פעולות רפואיות כגון טיפולי שיניים בהשגחה של הוטרינר, או זריקות נגד תולעת הפארק.
הכובע השני הוא הניהול השוטף: קבלת קהל, הקלדה, קופה, הסבר לבעלים, טלפונים, מתן תשובות ועוד ועוד.
מרבית המרפאות לא ירצו מישהו שבא לשעות בודדות אלא למשרה כל שהיא כי ההכשרה ארוכה ולוקח זמן עד שמצליחים לקבל תוצר גם במוכשרימות מאד.
רוצה להגיד שזה לא תחביב ותחנת רכבת אלא סוג של התמקצעות בשכר לא בשמיים.
לגבי השכר, אני מסכים עם דבריו של עמיתי אסף. לצערי הרב, גם וטרינרים ותיקים בעלי מרפאות לא מרוויחים סכומים כמו עמיתיהם במקצועות חופשיים אחרים (גם שם לפעמים זה רק שמועה). למרות הטרוניות הלא מעטות שרצות בכל אתר קיקיוני ברשת על גובה המחירים, הרי שבמרפאה ווטרינרית יש הוצאות מרובות וגבוהות ואף אנו נדהמים לא פעם כשאנחנו עומדים בסוף החודש מול כמות וגובה ההוצאה שהיתה לנו.
אבל, זה אחד המקצועות הכי הכי בעולם ולא הייתי מותר עליו בכלל