ביום שישי מבחן בהסטוריה-
אזהרה-מענה, מהבטן המלאה על המורים/ות ועל החינוך ועל משרד החינוך-ארוך ורציני גם. פעם אחת לפני שנים רבות רבות, חי לו העם היהודי בגלות, באירופה, ושם היה נרדף, מוכה, מואשם חדשות לבקרים בעלילות דם, אינקוויזיציה, העלאה למוקד, גירוש ועוד פעם גירוש, ואח"כ אמנציפציה,הרצל, חובבי ציון, הישוב בשנות הארבעים, ובחינת בגרות. אבל שלא נחשוב- העם היהודי הזה חי בסביבה נוכרית שגם לה יש היסטוריה, יוון ורומי לעומק שלש פעמים,שני שעורים על התפתחות הנצרות , וארבעה אולי על האסלאם, וספרד, וקצת ימי הביניים המאוד מוקדמים עם התפוררות האימפריה הרומית, קצת על החיים בימי הביניים, התפתחות תהליכי מסחר, והנה הגענו בקפיצת דרך אל נפוליון,וממנו הנושא הבא בין שתי מלחמות עולם. זה פחות או יותר מה שלומד ילד ישראלי בהיסטוריה, ויסלחו לי המורות, אם פספסתי "מיקוד למידה" כלשהו. הכול הופך לבליל של עובדות שלא מתחברות לשום דבר, שתלושות מהרצף, שראיית העולם הנובעת מהן צרה מאד ובוודאי שלא מראה על ראיית העולם של הצד השני. כצופה מהצד, ומי שעוסקת בשוליים של ההיסטוריה, אני יכולה לאמור שיש מספר נושאים חשובים לדעתי בלימוד היסטוריה: 1. לימוד ההיסטוריה על סרגל זמנים עם רצף של זמן, כלומר לראות את ההיסטוריה כתהליך ולא נושאים נפרדים. באמירה סרגל זמן –כלל לא חשוב התאריך,אבל חשוב הרצף והאזור הגיאוגרפי. בדיוק כמו שלא יכול להיות שסיגל קיבלה את בובת הברבי הסגולה בגיל 3, כי סבתא זוכרת שהיא נתנה אותה רק אחרי שחזרה מפראג וזה היה אחרי שאופיר נולד, כך שהיא קיבלה את הבובה רק בגיל 6. ככה לא יכול להיות שהצלבנים, ניסו לכבוש את יוון העתיקה. או שנפוליון הביס את האסלאם בספרד. יש חשיבות למה קודם למה, ולא ברמה הטכנית-אלא כדי להבין את ההליכים. 2. היסטוריה ניתן ללמוד במקביל, זו של "עם ישראל" וזו של עמי המערב, אבל ניתוק הקשר בניהם, יוצר תלישות שאינה מוסיפה ללומד, אלא אפילו גורעת. אם לומדים על הכנסייה הקתולית , נוקשותה וחוסר סובלנותה כלפי שונים ממנה, על מסעות הצלב שנעשו נגד "כופרים" אחרים, (כמו הקתרים בדרום צרפת למשל), על האינקוויזיציה ושיטותיה (כן- בכל מוזיאון עינויים שהייתי בעולם 90% מהסקרנים היו ילדים),כמה פשוט דרך השיטות המחרידות הללו, ללמד את האינקוויזיציה , למי יועדה , ולמה כל כך הרבה יהודים דווקא סבלו ממנה. 3. השימוש בלימוד ההיסטוריה בשאבלונות מילוליות , ודוגמאות שחוזרות על עצמן, מייגע ואינו מאפשר פיתוח סקרנות ולמידה אקטיבית. בינינו, כמה פעמים אפשר לשמוע כי גירשו את היהודים(המסכנים, הטובים,) והייתה עלילת דם כזו או אחרת? בסופו של דבר הכול מתאסף לבליל אחד של גירושים ועלילות ושריפות. היות ומדובר על תהליכים, אפשר ללמד את ההיסטוריה היהודית מימי הביניים עד העת החדשה בשלשה שעורים, בלי להתמקד אם מדובר בגירוש יהודי אנגליה או פרעות תרצ"ח. אלא את העיקרון,עם הדוגמאות המתאימות. לנתח את הסיבות, את המהלכים, את התוצאות ,אפילו את החזרה על עצמן. אבל כאשר לומדים כל "פרעה" לגופה, מתעייפים מהר. 4. היעדר דמיון של המורים להיסטוריה(סליחה על ההכללה),כדי ללמוד על תהליכי החשיבה של העם הגרמני עם עליית הנאציזם, יש סרט מעולה על כיתה בבית ספר,ושינוי דעת הצבור (שכמובן ברח לי שמו), רואים אותו-ומבינים את האומה הגרמנית ואת התהליך. ישנם אין ספור ספרים העוסקים בתקופות שהיו, אני יודעת היסטוריה, לא כי למדתי בכיתה פורמאלית, אלא כי אייבנהו, בת מונטסומה,הצבעוני השחור, הרוזן ממונטה כריסטו, אבירי השולחן העגול וכל היתר היו בני בית אצלי. וגם ספרות ממש לא "איכותית" כמו סידרת הרומנים של אנג´יליק ,אם אני זוכרת נכון את שמה, נתנה לי תמונה חיה ותוססת של חצר המלך. לפני כחודש הייתה סידרה קומית מצוינת על חיי האצולה הצרפתית, ועוד . 5. אנחנו בעידן ממוחשב, תמחשבו את ההיסטוריה. פרט לניסיון מאד חלקי של אתר "סנונית" לתת מידע בצורה קצת אחרת, רובו אגב מילולי , ולא מנצל את המדיה בכלל, אלא העברה של חומר לימוד לכתיבה באינטרנט. אבל להשתמש באינטרנט לבנות אתרים אינטראקטיביים. (הבנים הגדולים שלי יודעים את ההיסטוריה של ימי הביניים מתוך משחקי מחשב,של מבוכים ודרקונים). תנו לילדים מידע בדרך שקרובה לליבם. לא מידע ישיר, מידע עקיף, כמו ששחקנו מונופול ולמדנו פרק במשא ומתן והליכי מסחר,ישנן אפשרויות דומות לגבי ההיסטוריה. 6.שימוש באירועי אקטואליה- ההווה שלנו קשור לעבר. אי אפשר להתעלם מההקשרים. הפיצוץ בארה"ב, מלחמתו של בוש בבין לאדן. תפיסות העולם והתרבות המנחות כל אחד מהצדדים, כמה ניתן לראות בהם סממנים של צלבנים מול אסלאם? במה דומה ,במה שונה? רחבעם זאבי ז"ל, הזדמנות מצוינת להעלות את נושא רציחות פוליטיות-מי היו מנהיגים שנרצחו פוליטית, ואפשר להתחיל עם יוליוס קיסר והלאה, מה היו השיטות של המנהיגים למנוע רציחתם, מה מאפשר רצח, מה שונה בתרבות המודרנית מהתקופות הקדומות יותר ברמה הערכית של ההתייחסות לרצח,.... וככל שאמשיך רק אוציא יותר מלל לריק. לא ככה לומדים היסטוריה בבתי הספר שלנו. ואין סיכוי כנראה שכך יעשו-יותר קל למורה לפתוח את הספר בעמוד 38, להכתיב את השיעור, כמה שאלות, ושיעורי בית בעמוד 42, ולא כדאי לשכוח שביום שישי שיעור ראשון, יהיה בוחן על כל מה שלמדנו בשבועיים האחרונים. בהצלחה.
)? האם בשורה התחתונה , למרות כל החלפת הספרים התכופה, בוגרי תיכון יוצאים עם השכלה מצומצמת מדיבתחום ההיסטוריה? יש הצעות? הסתייגויות?