לימודים
אני בחורה בת 35 יש לי בגרות מלאה אחרי הצבא שיפרתי את הבגרות והגעתי לממוצא 8.3 אני שואלת לפעמים את עצמי שאלות האם באמת אני רוצה לעשות תואר ?האם תמיד רציתי לעשות תואר האם זה החלום שלי או בגלל שאני רואה אחרים שלומדים, ושהחיים שלהם נראים מלאים יותר משלי ,אז כן אני צריכה לבחור בלימודים? ,אני בתקופה של מודעות עצמית לחזור לאני העצמי שלי האמיתי שיודע מה הוא רוצה , עם כל הרצונות ישנם סיבות שלא למדתי כמו פחדים .מצבי רוח משתנים כלומר אך אלמד כפתאום המוטיבציה תעלם או אך אלמד אך אתמודד עם המבחנים ,נכון אולי אז נהלתי את החיים שלי בבלגן אחד שלם יש בי רגשי אשמה עזים למה אז בצבא לא עשיתי פסיכומטרי למה אז לא המשכתי לתואר אחרי ששפרתי את הבגרויות ,לא יודעת הייתי כבויה ולפעמים חזרתי לעצמי אבל שוב כבויה אז המצבי רוח גרמו לי לא לעשות כלום להשאר בעבודה שאני לא מרגישה סיפוק ולהתעורר בבוקר בחוסר מימוש עצמי ואם כן אני מחליטה ללמוד אז יש כמה דברים שאני צריכה לקחת בחשבון אחד -לימודי ערב כי אני עובדת שניים -המסה של מספר קורסים כלומר השם תואר מלחיץ אותי הכמות .לכן חשבתי על האוניברסיטה הפתוחה,שאתה בונה את התואר לפי היכולת הכספית הנפשית וגם הזמן תלוי בך . אבל שיטת הלימוד לא מתאימה לי שליטה עצמית משמעת עצמית זאת לא אני אני חייבת בית ספר מורים תלמידים . שלוש -לפני כמה חודשים לקחתי אומץ כן כן ונרשמתי לעשות פסיכומטרי, באמצע פרשתי היה ממש קשה ידעתי שאני לא הגיע לציון מהסיבה שבבחינה לדוגמא קבלתי ממש נמוך אז פרשתי .וגם זה בעקבות שפתאום המוטיבציה דעכה לאפס לעומת ההתחלה אולי זה גם משהו שלא אהבתי לעומת בתואר זה קורסים שכן ידברו אלי ארבע -התמודדות עם המשפחה מה לימודים עכשיו בגיל שלך תתחתני תביא ילד ,מה תשקעי את הכסף בלימודים כאלו שאת הולכת להיות פרופסור . וחמישי ואחרון פחדים שתפקידם להשאיר אותי תקועה . אז אך אדע מה אני רוצה להיות כשיהיה גדולה (אני מאמינה שאז לא הייתה לי תשובה האמת) או איפה ללמוד ומה ללמוד או מאיפה להתחיל
אני בחורה בת 35 יש לי בגרות מלאה אחרי הצבא שיפרתי את הבגרות והגעתי לממוצא 8.3 אני שואלת לפעמים את עצמי שאלות האם באמת אני רוצה לעשות תואר ?האם תמיד רציתי לעשות תואר האם זה החלום שלי או בגלל שאני רואה אחרים שלומדים, ושהחיים שלהם נראים מלאים יותר משלי ,אז כן אני צריכה לבחור בלימודים? ,אני בתקופה של מודעות עצמית לחזור לאני העצמי שלי האמיתי שיודע מה הוא רוצה , עם כל הרצונות ישנם סיבות שלא למדתי כמו פחדים .מצבי רוח משתנים כלומר אך אלמד כפתאום המוטיבציה תעלם או אך אלמד אך אתמודד עם המבחנים ,נכון אולי אז נהלתי את החיים שלי בבלגן אחד שלם יש בי רגשי אשמה עזים למה אז בצבא לא עשיתי פסיכומטרי למה אז לא המשכתי לתואר אחרי ששפרתי את הבגרויות ,לא יודעת הייתי כבויה ולפעמים חזרתי לעצמי אבל שוב כבויה אז המצבי רוח גרמו לי לא לעשות כלום להשאר בעבודה שאני לא מרגישה סיפוק ולהתעורר בבוקר בחוסר מימוש עצמי ואם כן אני מחליטה ללמוד אז יש כמה דברים שאני צריכה לקחת בחשבון אחד -לימודי ערב כי אני עובדת שניים -המסה של מספר קורסים כלומר השם תואר מלחיץ אותי הכמות .לכן חשבתי על האוניברסיטה הפתוחה,שאתה בונה את התואר לפי היכולת הכספית הנפשית וגם הזמן תלוי בך . אבל שיטת הלימוד לא מתאימה לי שליטה עצמית משמעת עצמית זאת לא אני אני חייבת בית ספר מורים תלמידים . שלוש -לפני כמה חודשים לקחתי אומץ כן כן ונרשמתי לעשות פסיכומטרי, באמצע פרשתי היה ממש קשה ידעתי שאני לא הגיע לציון מהסיבה שבבחינה לדוגמא קבלתי ממש נמוך אז פרשתי .וגם זה בעקבות שפתאום המוטיבציה דעכה לאפס לעומת ההתחלה אולי זה גם משהו שלא אהבתי לעומת בתואר זה קורסים שכן ידברו אלי ארבע -התמודדות עם המשפחה מה לימודים עכשיו בגיל שלך תתחתני תביא ילד ,מה תשקעי את הכסף בלימודים כאלו שאת הולכת להיות פרופסור . וחמישי ואחרון פחדים שתפקידם להשאיר אותי תקועה . אז אך אדע מה אני רוצה להיות כשיהיה גדולה (אני מאמינה שאז לא הייתה לי תשובה האמת) או איפה ללמוד ומה ללמוד או מאיפה להתחיל