סבבה
כולם באים בכוונה רק לעזור. אני רק רציתי לומר שאם את לא משיגה פטור מהצבא, את בחזקת עריקה ואולי זה לא שווה את זה. אם הכל נעשה בצורה חוקית אז זה סיפור אחר לגמרי. אני אישית לא מכיר את קנדה ולא יכול לעזור לך בנושא הזה. מה שכן, מעבר לארץ זרה יכול באמת להיות קשה, במיוחד כשאת לבד ולא מכירים אף אחד. זה לא בשמיים, אבל צריך להיות מספיק פתוחים כדי להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות עם אנשים מרקע שונה לגמרי שלפעמים חושבים שאת מאיסלנד ולא מישראל (נו, זה נשמע דומה עם המבטא שלי). גם עוזר אם יש לך משפחה תומכת שמוכנה לעזור לך בסידור דברים בארץ או גם לשלוח קצת כסף כשחסר - זה די קשה ללמוד כמו שצריך וגם לעבוד באותו הזמן. חוץ מזה, נכנסים לתמונה כל מיני גורמים - לדוגמה, יש לחץ להוציא ציונים טובים בגלל שמשלמים כל-כך הרבה כסף, יש רצון להסתדר לבד בלי המשפחה (מה שקשה מאוד), יש הבדלי תרבות מאוד משמעותיים בין ישראל למדינות אחרות - זה בא לידי ביטוי בכ"כ הרבה דברים - שפה, התנהגות, איך לדבר בראיון עבודה, איך לדבר עם מרצים, איך להתמקח. לוקח כמה שנים עד שמתחילים להתרגל להבדלים.
כולם באים בכוונה רק לעזור. אני רק רציתי לומר שאם את לא משיגה פטור מהצבא, את בחזקת עריקה ואולי זה לא שווה את זה. אם הכל נעשה בצורה חוקית אז זה סיפור אחר לגמרי. אני אישית לא מכיר את קנדה ולא יכול לעזור לך בנושא הזה. מה שכן, מעבר לארץ זרה יכול באמת להיות קשה, במיוחד כשאת לבד ולא מכירים אף אחד. זה לא בשמיים, אבל צריך להיות מספיק פתוחים כדי להכיר אנשים חדשים וליצור חברויות עם אנשים מרקע שונה לגמרי שלפעמים חושבים שאת מאיסלנד ולא מישראל (נו, זה נשמע דומה עם המבטא שלי). גם עוזר אם יש לך משפחה תומכת שמוכנה לעזור לך בסידור דברים בארץ או גם לשלוח קצת כסף כשחסר - זה די קשה ללמוד כמו שצריך וגם לעבוד באותו הזמן. חוץ מזה, נכנסים לתמונה כל מיני גורמים - לדוגמה, יש לחץ להוציא ציונים טובים בגלל שמשלמים כל-כך הרבה כסף, יש רצון להסתדר לבד בלי המשפחה (מה שקשה מאוד), יש הבדלי תרבות מאוד משמעותיים בין ישראל למדינות אחרות - זה בא לידי ביטוי בכ"כ הרבה דברים - שפה, התנהגות, איך לדבר בראיון עבודה, איך לדבר עם מרצים, איך להתמקח. לוקח כמה שנים עד שמתחילים להתרגל להבדלים.