לימודים באיטליה

gadan

New member
לימודים באיטליה

שלום לכולם, אני משתחרר עוד כמה ימים וכרגע נמצא בשלב של חיפושים אחרי הרבה דברים. בין השאר יש את הלימודים.. אז חשבתי שמאד נחמד יהיה לנצל את הזמן וללמוד בחו"ל, לספוג תרבות אחרת ולהנות. אז כן, אפשר לומר שאני מנסה לרקוד על שתי חתונות בבת אחת, אבל בעצם למה לא אם אפשר? המקומות שקורצים לי הם איטליה,אולי צרפת,אנליגה,דנמרק ויפן אבל ללמוד ביפן זה אומר ללמוד ביפנית... המקצוע שאני חושב ללמוד הוא הנדסת תוכנה. אין לי בעיה להתקבל בארץ אבל ממש חשוב לי לנצל את הזמן, וחשבתי שיהיה נחמד אם אני אלמד שפה בדרך. ואין לי אזרחות אירופאית/אמריקאית. אין גם כסף ללמוד בארה"ב. הבנתי שבאירופה זה זול יותר. בבקשה, אני יודע שהשאלות לא ספציפיות, זה בגלל שאני לא יודע מה לשאול, אבל בכל מקרה אני רוצה לשמוע עצות, חוויות, דעות, מחירים והכל. האם אתם חושבים שרק בגלל החוויה שווה לסוע בכלל? איך הלימודים, האם אפשר לעבוד תוך כדי? אני יודע שהרבה מכם יגידו לי פשוט להסתובב באתר. אני עושה את זה כבר, מסתובב קורא לומד ונהנה. תודה רבה. אייל.
 

L a y l a 30

New member
לימודים באיטליה.

שלום אייל! אני יכולה לעזור רק לגבי לימודים באיטליה, הלימודים פה הם באיטלקית, בכל האוניברסיטאות ובכל המקצועות (אולי יש איזה בי"ס פרטי לעיצוב שזה באנגלית אבל זה לא מה שאתה מחפש.) מה שאתה ורצה ללמוד הוא לא משהו שהרבה סטודנטים זרים מחפשים כך שאני ממליצה לך לבדוק היטב איך נקרא התואר פה ומה הוא כולל כי לא תמיד זה זהה לארץ. בכלק מהפקולטות יש מבחן כניסה. (שפה וחומר שקשור למקצוע) הלימודים לזרים פה הם על ויזת סטודנט ומשתמע מכך שעבודה חוקית היא לא ממש אפשרית אלא אם כן עובדים באל על במילאנו או רומא. המחיה באיטליה לא זולה בכלל, ומשתנה בין עיר לעיר, תלוי איפה אתה גר, עם מי כמה ולמה.. ברוב האוניברסיטאות אפשר לקבל מילגות אבל זה לא משהו שמאפשר לך לחיות שנה שלמה בלי מקורות מימיון אחרים. אני מצטרפת לך אתר שבו תוכל למצוא הכל מהכל לגבי מה לימודים באיטליה. שיהיה בהצלחה!
 
עצה כללית:

מי כמוני מכיר את הלחץ לזוז לחו"ל. אבל לפי איך שאני קורא את הנתונים שמסרת על עצמך, אני מציע די חד-משמעית: תלמד בארץ. הלימודים יותר זולים (כן, אפילו אחרי....), המחיה כמעט תמיד זולה יותר (יש מעונות, יש הורים שאוכלים אצלם בסופשבוע, יותר קל למצוא עבודה), יותר קל ללמוד בשפה המוכרת (יש לך כמה שפות ללמוד: java, ++C, עוד כמה....עכשיו להתעסק גם עם דנית או צרפתית?), יש מערכת תמיכה לרגעים הקשים (חברים, משפחה) ותואר במחשבים בארץ נחשב מצויין. ארבע שנים, בלי מילגה (ומילגה, אם נדבר ריאלית, לא תשיג), בשפה חדשה...כבד, כבד. הרבה יותר כדאי לך ללמוד בארץ, לקבל את התעודה, לעבוד שנה-שנתיים בארץ ואז לצאת לעבוד בחו"ל, פחות או יותר איפה שיתחשק לך. ואז הם כבר ירוצו אחריך, תקבל כסף אמיתי, יהיה לך זמן ליהנות מהמקום שאתה לומד בו (ולא רק לראות אותו מהחלון של האוטובוס בדרך מהחדר שלך ברובע המרוחק לאוניברסיטה כל יום בשבע בבוקר), הרבה יותר כדאי מכל בחינה שהיא. אם אתה לחוץ רצח ולא יכול להישאר עוד שניה בארץ, אז יש שתי אפשרויות: א) לצאת לטיול כמו כולם. לא חייבים דווקא להודו או למאצ'ו פיצ'ו, אפשר גם להסתובב בהולנד ובדנמרק ובפינלנד וב... ב) אם אתה באמת לא יכול יותר וחייב לברוח, רק אז תתחיל לחשוב על תואר ראשון בחו"ל. מבאס? אני מתנצל. זו הדיעה שלי, ובוודאי יהיו אחרים שיחשבו אחרת, וההחלטה,כמו החיים, שלך בלבד. רק טוב
 

gadan

New member
לא בהכרח איטליה

תראה בעיקרון אתה צודק. ברור שזה יהיה יותר קל בארץ. אמרת הכל. בכל זאת, יש את אלמנט הזמן. אני לא חושב שבגיל 27/8 אני אהיה חופשי כמו סטודנט. גם במחינת השפה. כמה שיותר צעיר יותר טוב. ומכיוון שאין לי מושג בשפות חוץ מאנגלית, שאתה חייב להודות שהיא פחות סקסית מאיטלקית, נראה לי שאי ןזמן מתאים יותר מאשר כסטודנט. מאד אהבתי את התגובה שלך, הכנסת את הכל לפרופורציה והכל. אבל אתה יודע, עדיין לא מצאתי סיבה מספקת למה לא לעשות דבר כזה. בסה"כ אין לנו יותר מדי זמן בחיים. ואני אחד שחושב להקים משפחה מוקדם... בכל זאת, נראה לי שאני אלך על ללמוד בחו"ל אולי באמת כדאי להמשיך לחפש אחרי מקומות אחרים. אשמח לשמוע את תגובות.
 
To me it sounds

שאתה די סגור על לנסוע כך או כך. למרות שהרוקד אמר דברי טעם (אכן, הוא הרבה יותר מסתם פרצוף יפה) אני חושב שהמצב שלי היה דומה לשלך ולכן נראה לי שאני מבין מה עובר עליך. אני מאמין שאם אתה רוצה משהו כל כך, אתה פשוט צריך לקפוץ למים ולשחות כבר תלמד תוך כדי. אין לי מושג אם אני עשיתי טעות בזה שבאתי לפה בגיל מוקדם ולא עשיתי קודם תואר ראשון בארץ וכו', כנראה שהזמן יגיד. מבחינתי זה פחות משנה כי אני בתחום יצירתי, אבל אם חושבים קדימה על ויזות אחרות והשתלבות אמיתית פה אצל הדוד סם, באמת יכול להיות שיום יבוא ואכה על חטא. שוב, לא יודע איך זה בדיוק עובד באירופה, תראה רק שאתה לוקח את זה בחשבון. האם החוויה שווה את זה - כן. חד וחלק. זה החיים שלך ואין שום סיבה שלא תעשה מה שאתה רוצה. אל תבזבז אותם בלשבת ולחשוב למה לא נסעת ללמוד בחו"ל כי באמת שאין יותר מדי סיבות שלא תיסע (בין אם זה עכשיו או אחרי תואר ראשון). אף אחד פה בפורום הוא לא איזה מישהו מיוחד או איזה קוסם מארץ עוץ. בסך הכל אנשים שעושים מה שנראה להם טוב בשביל עצמם. האם אפשר לעבוד תוך כדי - לא וכן. לא חוקי (אני לא כל כך בקיא במערכת החוקים באירופה לסטודנטים), כן יצוצו לך הזדמנויות. כך או כך זה לא משחק ילדים ללמוד ולעבוד ביחד אז תראה שאתה מוכן לזה. וכן, המכה הכלכלית כואבת ביותר. וכן, לא הייתי כזה גיבור שזורק קלישאות ואידיאולוגיות לאויר אם לא היה לי את הגב הכלכלי לעשות את זה ואת העזרה מהבנק/ הורים. בהצלחה
 
שלוש הערות:

1) אני אגיד שוב ושוב ושוב: החלטה שלך בלבד, ואין לאף אחד אחר זכות לקבוע לך. 2) "אני לא חושב שבגיל 27/8 אני אהיה חופשי כמו סטודנט." - אני כיום, בגיל 32, נשוי ועוד משהו, מרגיש חופשי מתמיד. בטח יותר משהייתי בגיל 22. למה? כי אני הרבה יותר מבין את עצמי והרבה פחות מקובע במגרות מחשבתיות שיצרתי לעצמי או שיצרו עבורי בלי שהרגשתי. זה נותן לי את החופש לעשות את מה שאני רוצה באמת, בלי שייכנסו לי בדלת האחורית שיקולים זרים. חופש זה מושג מאד מאד מורכב, ולטעמי האישי הוא כולל כמרכיב חשוב גם את החופש שאתה נותן לעצמך לעשות דברים. חשוב מאד גם המושג "החופש לטעות". "חופש" גם כרוך במשאבים ובתנאים. סטודנט בארץ זרה, בהגדרה, הוא פחות חופשי מאדם שהגיע לשם לעבוד באופן קבוע או זמני. הוא מחוייב למוסד הלימודים שלו, לקורסים, לבחינות, אין לו יכולת תימרון כלכלית, הוא לא יכול להגיד "לא רוצה" על שום דבר כמעט, חוץ מאשר "אני קם וחוזר לארץ." איש מקצוע, לעומת זאת, ובמידה רבה גם סטודנט לתואר מתקדם (פלוס מימון וכו') זה סיפור אחר לגמרי. ואני כותב את זה כסטודנט שמרוצה מאד מאד מהלימודים ומהחיים שלו פה, כך שאני לחלוטין לא ממורמר או משהו. למה כתבתי את כל זה? כי המשפט שלך שציטטתי, כמו גם דברים כמו "כמה שיותר צעיר יותר טוב" או "אני אחד שחושב להקים משפחה מוקדם", נותנים לי תחושה (אולי מוטעית) שאתה בחור מאד נבון (זה ברור) אבל עם פה ושם קיבעונות מחשבתיים קטנים. אני מכיר אותם מצויין; בדיוק אותם רעיונות היו לי כשהייתי בן 22-23, וזה באמת הפריע לי לקבל החלטות נכונות. משפט שמצטטים הרבה, אבל הוא עדיין נכון: life is what happens to you while you're busy making other plans. לחובבי היידיש: "די מנטש טראכט אונט גאד לאכט" (האדם מתכנן ואלוהים צוחק). אתה בונה על משפחה בגיל צעיר? יש עוד מישהי בסיפור או שמדובר בתיכנון אסטרטגי? ואם דווקא שותפתך לעניין תחשוב טיפ-טיפה אחרת? ואם ייקח זמן למצוא אותה? ואם.... "בסה"כ אין לנו יותר מדי זמן בחיים" - אני כבר מספיק זקן בשביל להגיד לך נחרצות: יש לנו ה-מ-ו-ן זמן בחיים. המון. הדבר הכי גרוע הוא לעבוד תוך תחושת לחץ ו"צריך להספיק", כי אז מקבלים החלטות לא נכונות ונופלים (ואז לומדים מזה ונהיים חכמים יותר). בייחוד כשיוצאים מהצבא, עם כל מה שעשינו שם, החיים נראים קצרים ושצריך להספיק הכל מהר כי ביזבזנו ים זמן בשמירות בונקר מחורבנות. אח שלי, תנשום. אבא שלי אמר לי כשהייתי בגילך, בהקשר דומה לזה שאנחנו מדברים עליו, "מה זה שנה? שנה זה כלום. עוד עשרים שנה לא תזכור את זה בכלל." אני מעביר את זה הלאה, כי ככל זאני מתקדם כך אני יותר מבין שהוא צודק. 3) החלטה שלך.
 

Ani15

New member
ככה מספרים?

מזל טוב לטחינה ולך וברוכים הבאים לפורום "הורים בחו"ל"?
 

Ani15

New member
נ.ב.

החופש, זה יעבור לך כשתהיה נשוי +1. מחשבה חופשית זה נפלא, אבל לא קונים עם זה (פורמולה וחיתולים) במכולת.
 
15, את יודעת,

כבר הרבה זמן אומרים לי כל מיני דברים כאלה. כשהייתי נער ולא התחשק לי לעשן אמרו לי הרבה "אל תדאג, בצבא תתחיל לעשן, כמו כולם". לא התחלתי. בערך באותם גילאים, כשהיו מדברים פוליטיקה, הייתי לפעמים שומע "עכשיו אתה מדבר ככה, חכה שתהיה חייל ותגיע לשטח, תחשוב אחרת לגמרי." ארבע שנים בשטחים, לא שיניתי דיעה, רק התחזקה. כשהיו מדברים על בחורות הייתי שומע "כולן אותו דבר, חכה שתהיה נשוי, אז תראה מה זה". לא ראיתי. אז תרשי לי להתחייחס בספקנות ל"החופש יעבור לך". אני כבר לא קונה את ההצהרות המכליליות האלה מאף אחד. ולגבי "מחשבה חופשית זה נפלא, אבל לא קונים עם זה (פורמולה וחיתולים) במכולת." - יש לי קבלות ותלושי-שכר פה בקלסר שמוכיחים ההיפך.
 

Ani15

New member
The phylosophical aspects of your new major

are showing already... I didn't take on smoking in the army, didn't change my political views, and didn;t change much after I got married. However, I'm still looking around for my lost freedom, 7 years and I still can't find it. If you come across it, can you please send it back home? I wish for you to have a different experience, but it might be better to have a bit of a doubt and to be surprised for the better, than vice verse. That said, my children did not stop me from getting a PhD, going to conferences, leaving Israel for a postdoc, and "hayad od netuya". Indeed, generalizations are never too good, and freedom can mean different things to different people. Congrats and good luck and best wishes for happiness and good health!​
 
it's the other way around

it's because I'm a skeptic that I switched...
Anyway, I accept your point, and I assure you I don't expect to have the same way of life when I'm +. I'm prepared for changes, believe you me, and I expect the unexpected as far as that paradoxical effort can be accomplished. Everything you wrote following "That said..." sort of makes the point I was trying to make: you're never too old or overburdened for doing what you really want to do. So I think we're more or less in agreement about life, the universe and the rest of it. I'm sure all this is undoubtedly most fascinating for our 21-year old tentatively Italy-bound friend, but I think I'll stop here.​
 

student4ever

New member
I'm with you again... ../images/Emo45.gif

Although I also understand what Ani is saying, the real freedom that I needed to "find my way" wasn't the kind that I had before the kids and the mortgage, etc. It's only now, with a house full of kids and the financial obligations of an adult (wow, when and how did that happen...?) that I can really be the person I want to be and follow my dreams. I guess it's personal, and Snail Dancer, it sounds like you are mentally prepared for the earthquake that comes with your first baby... good luck and don't lose the spirit!
 

dotandvir

New member
Or Norway ?Did you consider germany?

Studies are for free including strangers and at least in Germany you will get a 1 year work permit when you graduate so you can find a job and settle down. If you are still working one year later it can be extended. I think Norway is the same. If you have absolutely no desire of staying where you study then you may consider Sweden. Studies are also for free. Dotan
 
למעלה