לים הרגוע

אילת 70

New member
לים הרגוע

תודה על דברי העידוד את אומרת הרבה דברי חכמה ,אך תביני אותי הכעס שלי נובע מחוסר הרגישות שלה וכבר אמרתי פה שגם על זה שלא הייתה לי לצידי אני מוחלת אך האם נראה הגיוני שאפילו פעם אחת לא שאלה לא חיבקה ןלא התענינה בילדי? את יודעת לעיתים אבות של הברים של בני מלטפים אל ראשה של בתי ושואלים לשלומה וזה בא רק מהרצון להזדהות, וזאת כשלפני יחסנו היו יותר משל אחיות רגילות היינו גם חברות ברור לי שמשהו הרתיע אותה אולי המחויבות שלא רצתה לקחת אך אני מאמינה בתוך ליבי שיכולת לתת מעצמנו עושה אותנו בני אדם ואין לעולם לעולם לא אבין איך אדם מבוגר הורה לילדים בעצמו בעל תואר בחינוך לגיל הרך יכול להיות אדיש לילדים של אחותו עד כדי כך האם יש טעם שאדבר? לדעתי על אף שישלנו בני האדם תירוצים למה אנו לא עושים למען האחרים ואולי הם צודקים עדיין יש דברים שאי אפשר למחול עליהם ולדעתי גם אי אפשר לדרוש אותם.....
 
אילת יקרה ../images/Emo24.gif

לטעות זו תכונה אנושית, לסלוח זו תכונה אלוהית !!! אחותך טעתה ביחסה (או שבחוסר יחס ), ועם כל האמפטיה וההבנה שאני מנסה לגלות כלפיה ,אני עדיין חושבת שכעסך והפגעה שלך מוצדקים .. אף אני חוותי זאת ..וזוכרים הותקים ,את המתקפה שקבלתי פה ..אומנם מגיסה ,אבל החברות בנינו היתה יותר מאחיות ..אז גם אצלי לא הכל שושנים ויש כאב ויש תסכול ,ולא פעם חושבת על הוריו וכאובת את הבחירה שלהם להתנתק מילדי (נכדיהם..ממני שראיתי בהם משפחתי)... יחד עם זאת להשאר בתוך הכעס ,התסכול ,ולהעסיק את עצמך במחשבות על זה ,לוקחת ממך אנרגיות רבות מדי ...ואני זוכרת את הימים ששקעתי בזה ולא היו לי כוחות לתפקד... בואי קבלי חיבוק מאיתנו חברייך ...שכל כך מבנים אותך ואיתך בתחושה הזו .התחזקי !!.ונסי להפריד בין הכעסים ולהמשך את חייך לחפש את האור ...בכל משבר אפשר לשקוע ..וניתן להתחזק ממנו ... מקווה לראותך במפגש הבא . שלך
טלי
 
למעלה