ליל חמישי
שעת לילה מאוחרת. יושבת על הבאר, כוס יין שלישית. ראשי סחרחר. מדליקה עוד סיגריה. "שלום" בוקע קול לפתע מצד שמאל שלי. אני מפנה את ראשי ורואה אותו. גבר נאה. שער מאפיר מסופר בקפידה, עיניים ירוקות חתוליות, זקן צרפתי. מחייך אלי, חושף טור שיניים לבנות בוהקות. "ג'ימי ווקר" מבקש מהברמן, ומתיישב לידי. מנהלים שיחה על ענייני דיומא. על המצב בשטחים, מצב המשק, הגשם הקרב. הדיבור שלו רהוט. מדבר בשפה גבוהה, כמו שאני אוהבת. "הוא בוודאי מבוגר" אני חושבת לעצמי, ושולחת מבט זריז לעבר כפות ידיו. "המ.. אין טבעת נישואין.. מעניין..". מסמיקה קלות (הרי אף פעם לא התעניינתי בגברים מבוגרים ממני). אוספת את עצמי ופולטת "בן כמה אתה?" תשובתו מותירה אותי בפה פעור. צעיר רק בכמה שנים מאבי, אבל משהו בנוכחות הזו שלו, מושך אותי אליו. מזמינה כוס יין נוספת. מדליקה שוב סיגריה. שואפת את העשן עמוק פנימה, ונושפת בחוזקה החוצה. מבוננת עמוק לתוך עיניו. רוצה אותו עכשיו זה ברור לי. מזמינה אותו אלי לדירה. הוא נענה בשמחה. נוסעים אלי בשתי מכוניות. אני לחוצה. ממתי אני מזמינה אלי הביתה גברים זרים?? המחשבה מפחידה אותי ומחרמנת אותי. עולים במדרגות. פותחת את הדלת. מתיישבים בסלון. שקט. לא יודעת מה לומר לו. מבט אחד חודר שלו, ואני כבר עליו. מעבירה יד על פניו, רוכנת אליו לנשיקה. הוא מנשק מדהים. לשונות מתפתלות, רוק בדיוק במידה הנכונה. גבר זר על הספה שלי, ואני רטובה. הוא עוזר לי להפטר מהסוודר. מותיר אותי בחזייה. חופן את שדי בידו, ראשו על כתפי. "כל כך צריך אישה" הוא לוחש. אוחזת בידו, מובילה אותו לחדר השינה. מסירה ממנו את החולצה. החזה שלו מדהים. רחב כתפיים, גבר חסון, כמו שאני אוהבת. עוזרת לו להוריד את המכנסיים. את התחתונים. איברו זקור, מוכן עבורי. מושיבה אותו על קצה המיטה. יורדת על ארבע. שולפת לשון חצופה, מלקקת את הביצים שלו, ועולה למעלה לכיוון הכיפה. מכניסה את הזין שלו עמוק לתוך הפה. מוצצת. מוצצת. מוצצת. הוא מטיל את ראשו אחורנית. עוצם עיניים. נאנח. אני ממשיכה למצוץ לו. מעבירה את לשוני למטה, אל הביצים, אל פי הטבעת. חורצת ציפורניים בעורו. מוצצת. הוא אוחז אותי בחוזקה, מעיף אותי על המיטה. פורם את מכנסי. מוריד את התחתונים, את החזייה. אני ערומה לחלוטין על המיטה הגדולה. הוא מפסק את רגלי כמעט בכוח. יורד למטה, יורד לי. מוצץ אותי. את שפתיי, הדגדגן, שיער ערוותי, את מיציי. ואני מרגישה ככלי בידייו, מתמסרת למגע לשונו המחוספסת, למגע ידיו המרפרפות על רגלי. "זיין אותי" אני פוקדת עליו. מושכת אותו אלי. והוא כבר בתוכי. חודר אלי עמוק וחזק. מזיין אותי. "תכאיב לי" מבקשת ממנו, והוא נעתר לבקשתי. מזיין אותי חזק כ"כ, מכאיב לי. דמעות בעיניים. שוכבים על המיטה. אני על גבי והוא בתוכי. קורע לי את הצורה. והקצב מתגבר ומתגבר. הוא מזיין יותר מהר ויותר מהר. זעתו נוטפת עלי, מלוחה, מתערבבת עם טעם דמעותי. "זונה" הוא לוחש "זונה בת זונה". והוא גומר. מתפוצץ בתוכי, התכווצויות על התכווצויות, והוא ממלמל "זונה".. "זונה".. יורד ממני. נעמד על רגליו. תוך דקה הוא לבוש. אני מתבוננת בו נבוכה, כאובה, נבגדת. מתבונן בפני. מתרוממת לכיוונו. מושיט יד. סוטר לי בחוזקה. "זונה"
שעת לילה מאוחרת. יושבת על הבאר, כוס יין שלישית. ראשי סחרחר. מדליקה עוד סיגריה. "שלום" בוקע קול לפתע מצד שמאל שלי. אני מפנה את ראשי ורואה אותו. גבר נאה. שער מאפיר מסופר בקפידה, עיניים ירוקות חתוליות, זקן צרפתי. מחייך אלי, חושף טור שיניים לבנות בוהקות. "ג'ימי ווקר" מבקש מהברמן, ומתיישב לידי. מנהלים שיחה על ענייני דיומא. על המצב בשטחים, מצב המשק, הגשם הקרב. הדיבור שלו רהוט. מדבר בשפה גבוהה, כמו שאני אוהבת. "הוא בוודאי מבוגר" אני חושבת לעצמי, ושולחת מבט זריז לעבר כפות ידיו. "המ.. אין טבעת נישואין.. מעניין..". מסמיקה קלות (הרי אף פעם לא התעניינתי בגברים מבוגרים ממני). אוספת את עצמי ופולטת "בן כמה אתה?" תשובתו מותירה אותי בפה פעור. צעיר רק בכמה שנים מאבי, אבל משהו בנוכחות הזו שלו, מושך אותי אליו. מזמינה כוס יין נוספת. מדליקה שוב סיגריה. שואפת את העשן עמוק פנימה, ונושפת בחוזקה החוצה. מבוננת עמוק לתוך עיניו. רוצה אותו עכשיו זה ברור לי. מזמינה אותו אלי לדירה. הוא נענה בשמחה. נוסעים אלי בשתי מכוניות. אני לחוצה. ממתי אני מזמינה אלי הביתה גברים זרים?? המחשבה מפחידה אותי ומחרמנת אותי. עולים במדרגות. פותחת את הדלת. מתיישבים בסלון. שקט. לא יודעת מה לומר לו. מבט אחד חודר שלו, ואני כבר עליו. מעבירה יד על פניו, רוכנת אליו לנשיקה. הוא מנשק מדהים. לשונות מתפתלות, רוק בדיוק במידה הנכונה. גבר זר על הספה שלי, ואני רטובה. הוא עוזר לי להפטר מהסוודר. מותיר אותי בחזייה. חופן את שדי בידו, ראשו על כתפי. "כל כך צריך אישה" הוא לוחש. אוחזת בידו, מובילה אותו לחדר השינה. מסירה ממנו את החולצה. החזה שלו מדהים. רחב כתפיים, גבר חסון, כמו שאני אוהבת. עוזרת לו להוריד את המכנסיים. את התחתונים. איברו זקור, מוכן עבורי. מושיבה אותו על קצה המיטה. יורדת על ארבע. שולפת לשון חצופה, מלקקת את הביצים שלו, ועולה למעלה לכיוון הכיפה. מכניסה את הזין שלו עמוק לתוך הפה. מוצצת. מוצצת. מוצצת. הוא מטיל את ראשו אחורנית. עוצם עיניים. נאנח. אני ממשיכה למצוץ לו. מעבירה את לשוני למטה, אל הביצים, אל פי הטבעת. חורצת ציפורניים בעורו. מוצצת. הוא אוחז אותי בחוזקה, מעיף אותי על המיטה. פורם את מכנסי. מוריד את התחתונים, את החזייה. אני ערומה לחלוטין על המיטה הגדולה. הוא מפסק את רגלי כמעט בכוח. יורד למטה, יורד לי. מוצץ אותי. את שפתיי, הדגדגן, שיער ערוותי, את מיציי. ואני מרגישה ככלי בידייו, מתמסרת למגע לשונו המחוספסת, למגע ידיו המרפרפות על רגלי. "זיין אותי" אני פוקדת עליו. מושכת אותו אלי. והוא כבר בתוכי. חודר אלי עמוק וחזק. מזיין אותי. "תכאיב לי" מבקשת ממנו, והוא נעתר לבקשתי. מזיין אותי חזק כ"כ, מכאיב לי. דמעות בעיניים. שוכבים על המיטה. אני על גבי והוא בתוכי. קורע לי את הצורה. והקצב מתגבר ומתגבר. הוא מזיין יותר מהר ויותר מהר. זעתו נוטפת עלי, מלוחה, מתערבבת עם טעם דמעותי. "זונה" הוא לוחש "זונה בת זונה". והוא גומר. מתפוצץ בתוכי, התכווצויות על התכווצויות, והוא ממלמל "זונה".. "זונה".. יורד ממני. נעמד על רגליו. תוך דקה הוא לבוש. אני מתבוננת בו נבוכה, כאובה, נבגדת. מתבונן בפני. מתרוממת לכיוונו. מושיט יד. סוטר לי בחוזקה. "זונה"
